אני עדיין מנסה להבין הרבה ולנסות לפצח את שאלת כל הזמנים-

מה אתם באמת רוצים??

חוויתי מנה של מערכות יחסים הן טובות והן פחות טובות,

החכמתי ולמדתי מטעויות על בשרי אך עדיין לא נמצאו התשובות

לשאלותי הרבות בתחום של המין הפחות יפה...

אז אני מזהירה מראש ויודעת שאין לעשות הכללות ושיש הרבה נסיכים

מקסימים אבל יש גם הרבה לא..

לא מבינה למה אחרי כמה חודשים של מערכת יחסים בין גבר ואישה

שמתנהלת כמו שאומרים בעברית צחה "ביי דה בוק" עדיין משהו חסר...

לא מבינה למה אחרי פרידה שיגרתית ונעימה כששני הצדדים מגיעים

להחלטה הגבר יכול בקלות ביום שלאחר מכן לעלות בחזרה על הסוס

בעוד האישה עדיין לא תרגיש מוכנה.

לא מבינה למה אנחנו צריכות להרגיש לפעמים "לא נעים" שהאקס

שמא יראה אותנו בדייט או שעשינו משהו לא בסדר, בעוד שהוא מרשה

לעצמו להתנשנש עם בחורה בבר שמתחת לבית שלנו,

ממש בשכונה שלנו, יום אחרי הפרידה!!

לא משנה מה, מי, כמה, למה, מי אהב יותר ומי פחות, מר אגו

תמיד נמצא בתמונה ומזכיר לנו שלמרות שכבר שכחנו וכלל לא חשבנו

על הא ועל דה- אופס! עכשיו כן וסתם כי בא לו שניזכר..

הוצאת קיטור, מלחמת המינים הניצחית, להיות או לא להיות

לא יודעת..

think about it and let my know?