היה לי פעם איזה חוק כזה שחוקקתי עם עצמי - אני לא כותב על הדייטים שלי. בדרך כלל אני משתדל להיות אזרח שומר חוק, וזה לא כולל את העבירה של לנעול קרוקס וללכת עם הפאוץ` לקניות, אבל עוד לא תפסו אותי אפילו פעם אחת. ובכלל חוקים נחקקו על מנת שיפרו אותם לא? חוקים של דייטים זו עדיין סוגייה שרבים מפרשני הדייטים אוהבים להגות בה. אני? אני רק שאלה. שלשום נתקלתי במאמר שפורסם בלאישה, אחד החוקים שנכתבו במאמר זה שאסור להזכיר אקסים בדייט. מחד גם את הקרוקס מוטב להשאיר למרפסת כי אני לא הולך יחף, מן קטע כזה של רומנים. מאידך אני גם לא יוצא להרבה דייטים. מה זה הרבה דייטים? אחרי המאמר על הדייטים הבנתי שיש יותר `אל-תעשה` מאשר `עשה` ואז בדיוק כשהתחלתי להילחץ, הסייעת של הרופא שיניים הזמינה אותי להיכנס.

במקור הדייט תוכנן ליום ראשון, אך בשל סיבות טכניות הוא נדחה ביממה. אולי באמת זה זמן טוב לנקות אוזניים ולהסתפר. בסוף יצא שרק ניקיתי את האוזניים, והלכתי לאחר מעשה לחדר הכושר. חדר כושר תמיד ממריץ ומוסיף אקסטרה עירנות, אני פשוט לא טיפוס של רד-בול. ובכלל, תמיד טוב לשרוף עוד כמה קלוריות לפני דייט. למה? אין לי מושג! הבעייה היא שכשאתה מתאמן עם אוזניים נקיות, האוזניות כל הזמן נופלות לך מהאזניים מרוב שהן נקיות, וזה די מעצבן כל פעם לתקוע אותן באוזן מחדש תוך כדי פיזוז על המכשיר, מה שמזכה אותך בטוח במבטים של: "תראו ת`דביל הזה אפילו עם האוזניות קשה לו להסתדר" אממם, רק קצת מביך.

חוזר הביתה ומתקלח את המקלחת של אחרי האימון. העניין הוא שהדייט בעוד שלוש שעות נגיד? אז צריך להתקלח שוב פעם ממש לפני שיוצאים מהבית, עוד קטע של רומנים. המגבת עודנה רטובה מהמקלחת של אחרי האימון וזה לא הכי התנגב לי, הטריק היה לזנק על המיטה ולהתגלגל על הסדין - אתה יבש כמו נייר טואלט שלוש שכבות! פרפרים בבטן?! האמת שזה יותר מרגיש כמו צלופחים בבטן ואולי מוטב שאת הפרפרים נשאיר בכל זאת לנייר טואלט. גם אף פעם לא הבנתי את הקטע של הפרפרים על הנייר טואלט שלא לדבר על הלברדורים כי זו כבר התעללות לשמה. 

דייט בנוי משלושה שלבים מביכים. ההתחלה, האמצע והסוף. כאילו בהתחלה זה כל מה שקשור במילה `אם`. ואם היא לא כמו בתמונה? ואם ללחוץ לה את היד או אם נשיקה על הלחי? אם להגיד לה נעים מאוד או סתם איזה אהלן. אם לא יהיה מקום על הבר? אם יש תוכנית מגירה? אם הוצאתי מספיק כסף? אם אמא שלה באה גם? אם לגלות שניקיתי אוזניים ושקראתי בלאישה ועוד כל מיני `אמים` כאלה. לא, לא היה מקום על הבר, עברנו למקום אחר. אם עדיין הייתי מובך? כאילו דה!

האמצע של הדייט רצוי שיהיה תחת הכותרת של `שיחה קולחת`. אבשלום קור היקר או בא כוח האקדמיה העברית ללשון מה לעזעזל זה קולחת? נכון שקולחת זה רק מושג של דייטים? אף פעם לא שאלו אותי אם היתה לי שיחה קולחת עם אחותי. זה קלח ביניכם? "אחי, אני באמצע קולחת אני אחזור אליך" זה קולח מספיק או שמותר לצאת לשירותים? נראה לי שזה די קלח שם כל הסיפור. הכל כמובן במעטפת הקולחת עם עזרה של כמה בירות ונשנושים מסביב. קלח לי כן. אולי שעתיים קלחנו ביחד, זה נחשב קולח טוב לא?

הסוף של הדייט מסתיים לו במגרש החנייה. זה השלב של עוד איזה סמול טוק באוטו - התחקיר. זה השלב של `היה לי פלוס המסקנות` היה לי ממש נחמד, היה לי נעים, היה ממש כייף, ממש נהניתי, היה סבבה, היה טוב, היה אחלה, היה קולח, היה מעניין, היה כמו שציפיתי (אסור לצפות, זה במאמר) היה מגניב, היה יופי יופי. אז נדבר, אז נשתמע, נהיה בקשר, יש לך פייסבוק? כן נשיקה, לא נשיקה, כן ביישן, לא ביישן מה יהיה דביל? תתאפס מתישהו או שפשוט תצא לפנסיה מוקדמת? לא, אני לא הולך לסמס לה אחרי הדייט שהיה לי ממש נחמד וכאלה, זה עוד קצת מוקדם לסמס בשלב הזה.

בסוף אתה נשאר עם עצמך באוטו בדרך חזרה הביתה. מחשבות כאלה של אחרי דייט. סיכומים עצמיים, קצת ניתוחים סטטיסטים, משוואות בי-לינאריות, נגזרות, כמה מודלים פיזיקליים, שיכלולים וזפזופים ברדיו. תזכיר לי מי אתה? שוב פעם מפספס את תחנת הדלק, שוב פעם שכחתי לקנות מים מינרלים. מה יש מותר לי גם להיות מובך קצת, בסוף זה מובך נעים. 

מחר אני בטוח הולך להסתפר, אולי שוב להתאמן ובערב קבענו להיפגש שוב.

עמית