כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    כהלך התם (שירים לא ערוכים)

    בקצה כל הסופים
    נגלות ההתחלות
    של כל שכבר הווה
    ומתאווה.



    © כל הזכויות, לכל התכנים בבלוג זה, שמורות.

    0

    בבגוד באדם מינו

    70 תגובות   יום רביעי, 7/10/09, 05:24


    שרון שמטה את מפתחות הבית על השולחן הסמוך לדלת ועצרה, מנסה לאסוף אוויר לריאותיה  שאיימו לקרוס.
    אור השמש חדר מבעד לחלון המטבה, היא מצאה את דרכה לכיסא והתיישבה, אוחזת את פניה בשתי ידיים.
    היא לא הרגישה דבר, מלבד אותה תעוקה בחזה מחוסר אוויר. מוחה היה ריק.
    ..
    את רובי, כפי שקראו לו החבר'ה, פגשה לפני שנים. הם כבר היו נשואים מעל שני עשורים. הבנים עזבו את הבית והם נותרו שוב לבד, רובי והיא, זוג שלומד שוב לחיות רק בשניים.
    .
    זה היה ערב קייצי , חם ולח. היא נסעה ברכב של אביה, החלונות היו פתוחים והיא שרה את השיר  "רוצי שלמוליק קורא לך" שהיה בראש המצעד אז והתנגן בדיוק ברדיו. ברמזור, כשהיא מתנועעת לקצב המוסיקה,  הבחינה  בגבר שחייך לעברה. הוא היה נערי כזה, מתולתל שיער. המבט הזה שלו, משום מה, לא הביך אותה. היא חייכה אליו בחזרה. זו היתה חופשת השחרור שלה והיא היתה בדרך לחנות התקליטים שבקצה השני של העיר.
    .
    היא יצאה מהרכב ואז הבחינה בו שוב, בבחור המחייך מהרמזור. הוא עצר לידה, הושיט פתק ואמר "זו השירה הזו שלך וזה בכלל לא כיוון הנסיעה שלי אבל אולי, כשתרצי, זה מספר הטלפון שלי".
    כתב היד שלו היה מעוגל וברור מאוד, שמו היה רובי. 
    .
    היא התקשרה אליו אחרי יומיים, שנתיים לאחר מכן נישאו. חיי הנישואים שלהם היו טובים. את שנותיה הראשונות היא הקדישה לגידול הילדים, הוא פיתח והרחיב את עסק האדריכלות של אביו, שלימים הפך להיות שלו. 
    בשנים שאחרי היא פתחה לעצמה חנות קטנה למוסיקה. מאז ומעולם היה לה טעם מגוון במוסיקה, פתיחות לכל טרנד מוסיקלי חדש ואוזן חדה ל"תגליות" עוד קודם שהתפרסמו.
    .
    חיי האהבה שלהם, כך חשבה, היו כשל כל זוג אחר. נינוחים, נעדרי להט, תוצאה של שחיקה של השנים. לא שהיתה להיטות ותשוקה גדולים ממש  בתחילת חיי הנישואין שלהם אבל אז, חשבה, היו להם את טרדות היום-יום, עסק וילדים קטנים.
    .
    צלצול הטלפון החריד אותה. היא לא היתה בטוחה כמה זמן הוא נמשך לפני ששמעה אותו. היא לא התכוונה להשיב, היא נשארה נטועה בכסאה.
    .
    הבוקר היא לא מיהרה לצאת מהמיטה. היא סיכמה עם שי, העובד שלה, שהוא יפתח את החנות והיא תגיע מאוחר יותר. כשהתהפכה על גבה בוהה בתקרה שמעה את רובי מתעסק עם הכלים במטבח, מכין לעצמו את הקפה הבוקר "המבושל" והחזק שלו.
    .
    הוא היה אדריכל מצליח, ללא ספק. לא רק חיי הרווחה שלהם העידו על כך אלא גם אין ספור הכתבות שנכתבו עליו ועל עבודתו. לא פעם היא עברה מחייכת ליד בניינים שתכנן וחשה גאווה, כאילו והיה זה מעשה ידיה היא.
    .
    המשרד התרחב עם השנים. רובי ראה מעין חובה לעצמו, כך נהג לאמר, לאפשר לאדריכלים צעירים, בתחילת דרכם, להתמחות תחתיו, ללמוד. הוא זכר את ראשית דרכו המקצועית, "מפונק" מכח היות אביו אדריכל בעצמו.
    .
    שרון קמה ממקומה ופסעה כאוטומט לעבר הפרקולטור. קפה חזק, חשבה לעצמה, עשוי לעורר אותה אולי גם להרגיש. היא היתה מאובנת. תמונות עבר והווה רצו במוחה באי-סדר. אילו רק היתה מצליחה גם להרגיש איתן. היא היתה בלתי חדירה. בלתי חדירה לקולות, בלתי חדירה לתמונות שחלפו במוחה ובלתי חדירה לרגשותיה שלה.
    .
    והיתה רחל, מנהלת המשרד היעילה כל כך, זו שרובי לא חדל לשבח כמעט מאז שהגיעה לעבוד איתו, לפני כעשר שנים. שרון לא אהבה אותה, היא היתה יעילה מידי וחביבה מידי. מסוג האנשים האלה ששרון מעולם לא הצליחה לתת בהם אמון מלא.
    .
    ועם זאת, חשבה לעצמה כשפסק רעש הפרקולטור, היא מעולם לא חשדה ברובי וברחל. היה בו, ברובי שלה, משהו שנסך בה ביטחון. הוא לא נהג ללטוש עיניים בנשים, כמו שעשו רבים מהגברים האחרים איתם נפגשו, זו תמיד הייתה דווקא היא, שרון, שהיתה מצביעה בפניו על נשים יפות והוא היה מחייך לעברה ואומר: כן, זו אישה יפה.
    .
    היא התמתחה במיטה, אישה נאה באמצע שנות הארבעים, העבירה יד על סנטרה תוך שהיא ממלמלת 'פעם אנתח אותו' ואז חייכה וגררה את עצמה למקלחת.
    הבית היה גדול עליהם, מאז עזבו הבנים, אבל היא אהבה את המרחב הזה ויותר מכל אהבה את המרפסת שבקומה השניה, זו שהשקיפה על הכביש הראשי אבל היתה מספיק רחוקה ממנו כדי שרעש המכוניות לא יפריע.
    .
    היא תעבור דרך המשרד של רובי בדרכה לחנות, חשבה לעצמה, ותבקש מרחל לשלוח מישהו לסוכנת הנסיעות ולקחת את כרטיסי הטיסה שהיא עצמה התעצלה לעבור ולקחת. זו גם תהיה הזדמנות לבדוק עם רובי את נושא המתנה לירון, בנם הבכור.
    .
    היא נכנסה למשרד. חדר המבוא היה גדול, מרוהט עדיין בריהוט אותו בחרה עם רובי. בדלפק הקבלה, שממול לכניסה,  ישבו שתי המזכירות שסייעו לרחל בעבודתה. חדרה של רחל, שהיה סמוך לחדרו של רובי עם דלת מקשרת ביניהם, היה ריק.
    'היא בטח קפצה לקנות משהו' אמרה לעצמה, היא תציץ שוב פנימה כשתצא מחדרו של רובי ו'לא, היא לא תעצור לפטפט עם הבנות בדלפק, הן נראות עסוקות מידי'.

    היא פתחה את הדלת, מזהה את הגבר שנשען בידיו על שולחנו של רובי, הוא היה אחד האדריכלים הצעירים שרובי כינה "מבטיח". רכון מעליו ולופת אותו מאחור היה רובי.

     


    דרג את התוכן:

      תגובות (70)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/1/13 18:12:

      צטט: * חיוש * 2013-01-19 17:56:16

      רבקה היקרה נשיקה

      גם אני הגעתי לקרוא אותך בזכות החברה שרי יקירתנו

      רבקה, למרות שאת הסיפור כתבת לפני כ-3 שנים, ולא נס ריחו

      כתיבתך ניפלאה בעיניי וקראתי אותך בנשימה אחת

      והגילוי המרעיש הזה שבעלה בוגד בה עם מתמחה ולא עם אותה מזכירה

      גם אני הופתעתי.....קל וחומר גיבורת סיפורך

      רבקה, קראתי גם את התגובות וכן..... אני חושבת שאת צריכה לחזור לכתוב

      כי את כותבת נהדר.....

      * כוכב מנצנץ ממני

      ושבוע ניפלא יקירה

       גם אני הגעתי בעקבות שרי נהניתי

        19/1/13 17:56:

      רבקה היקרה נשיקה

      גם אני הגעתי לקרוא אותך בזכות החברה שרי יקירתנו

      רבקה, למרות שאת הסיפור כתבת לפני כ-3 שנים, ולא נס ריחו

      כתיבתך ניפלאה בעיניי וקראתי אותך בנשימה אחת

      והגילוי המרעיש הזה שבעלה בוגד בה עם מתמחה ולא עם אותה מזכירה

      גם אני הופתעתי.....קל וחומר גיבורת סיפורך

      רבקה, קראתי גם את התגובות וכן..... אני חושבת שאת צריכה לחזור לכתוב

      כי את כותבת נהדר.....

      * כוכב מנצנץ ממני

      ושבוע ניפלא יקירה

        19/1/13 17:52:

      האוץ'.. משום מה

      גילוי שכזה מעליב אפילו יותר.

      את כותבת יפה ומרתק.

      הגעתי אליך בזכותה של שרי

      חברה משותפת שלנו.

        19/1/13 15:44:

      צטט: debie30 2013-01-19 11:42:11

      הפתעות באמצע החיים, כשהשגרה נראית שחוקה ונינוחה, פתאום משהו שאולי יגרום להתגעגע אליה.

      אכן, פתאום השגרה נדמית מפנקת... בביטחון שבה.
        19/1/13 15:41:

      צטט: נ.י.ל.י 2013-01-19 10:13:18

      הגעתי בעקבות שרי חברתי הוירטואלית האהובה
      ואכן כתיבתך קולחת ומרתקת בסגנונה
      אהבתי!
      אשוב להנותחיוך

       

       

      אם כך, אני חייבת לשרי גם את החברות אתך :))

        19/1/13 15:40:

      צטט: sari10 2013-01-19 09:26:40

      ושוב הממת אותי עם הפאנץ' ליין של הפינאלה . . . חיוך

      את כותבת נפלא ותענוג לקרוא אותך.

      רוצה עוד!!! חיוך

       

      את לוקחת אותי שוב לסיפורים שלי שזמן רב לא קראתי...

       

      ויותר מזה - את מעוררת בי געגוע לשוב ולכתוב גם סיפורת  ולו רק כדי לתת לך... עוד! :))

        19/1/13 11:42:
      הפתעות באמצע החיים, כשהשגרה נראית שחוקה ונינוחה, פתאום משהו שאולי יגרום להתגעגע אליה.
        19/1/13 10:13:

      הגעתי בעקבות שרי חברתי הוירטואלית האהובה
      ואכן כתיבתך קולחת ומרתקת בסגנונה
      אהבתי!
      אשוב להנותחיוך

        19/1/13 09:26:

      ושוב הממת אותי עם הפאנץ' ליין של הפינאלה . . . חיוך

      את כותבת נפלא ותענוג לקרוא אותך.

      רוצה עוד!!! חיוך

        7/3/10 16:16:

      צטט: הטבחית 2010-03-03 17:58:14


      למה הפסקת לכתוב?

       

       

      הסיפורים כאן הם התנסות ראשונה שלי בכתיבת סיפורת

       

      אני מניחה שעוד אשוב ואנסה לכתוב גם סיפורים

       

      זה די מפתה אותי.. :))

       

        6/3/10 01:16:

      הסיפור הזה כתוב טוב

      הוא בנוי טוב

      יש עלילה

      יש פאנצ' ליין.

      חסר לי נרטיב

      חסר לי פיתוח של הדמויות

      חוצמזה נהניתי.

      יופי.

        3/3/10 17:58:


      למה הפסקת לכתוב?

       

        10/10/09 23:30:

      צטט: ELIK-G 2009-10-10 18:16:26


      אהבתי את התוכן , את המלל ואת צורת ההתנסחות.

       אחלה

       

      ככה, בלי להתרגז?  :))

       .

      תודה, אליק.

        10/10/09 18:16:


      אהבתי את התוכן , את המלל ואת צורת ההתנסחות.

       אחלה

        9/10/09 22:07:

      צטט: NivJet. 2009-10-09 21:12:26

      לא רק שאת חייכנית, את גם מוכשרת. סיפור מעולה עם סוף מפתיע.

      לא רק שאתה מעלה בי חיוך, אתה גם חד הבחנה  :))

      תודה!

       

       

        9/10/09 21:12:

      לא רק שאת חייכנית, את גם מוכשרת. סיפור מעולה עם סוף מפתיע.

        9/10/09 14:20:

      צטט: רותישקה 2009-10-08 11:41:30

      יישר כוח,

      עשית זאת נפלא,

      סיפור מקסים וסוחף,

      חג שמח ומועדים לשמחה.

       

      תודה, רותישק'ה...

       .

      וחג שמח ! :))

        9/10/09 14:15:

      צטט: הטרמילר 2009-10-08 06:29:00


      הולכת ומתפתחת מול עינינו כותבת סיפורים קצרים מוכשרת.

      נהניתי *

       

      תודה, דרור... :))

        9/10/09 00:48:

      צטט: orka66 2009-10-07 22:58:04

      ריב'קלה אהבתי. זורם, מסקרן, מושך לקרוא.

      משהו קטן שהציק לי - לקראת הסוף משהו פחות זרם ברצף הקריאה..אך אולי זאת אני.

      כן ירבו מילותיך (-:

       

      תודה, אורקל'ה...

      אם תוכלי להרחיב לגבי התחושה הזו שלך של חוסר זרימה בסוף - אשמח.

        9/10/09 00:46:

      צטט: סמ 2009-10-07 21:08:38

      שרון, אהבלה.

      -אם היא  כבר יודעת שהוא בי

       למה לא הצטרפה ?

      ת'אמת ,  אני יודעת למה .

      ספור יפה  לחול המועד .

       

        

       

      תודה, סם...

      אני אחשוב על סיפור עם תפנית אחרת בעלילה :))

       

        9/10/09 00:44:

      צטט: חדוהה 2009-10-07 19:01:43

      צטט: the chief 2009-10-07 18:12:39

      ממש ממש יפה.

      נהנתי מכל רגע של קריאה.

      והסוף מפתיע,

      (יש לך ת'מספר שלו....)חיוך


      אגב, ראיתי תגובה מכוערת אצלך.

      בעיני, את נהדרת.

       

       

      גמני ראיתי את התגובה הזאת וגם לדעתי את נהדרת...תתעלמי מהמלעיזים שחושבים שהם כותבים טוב ממך כי הם ממש לא!!!!

       

      מי שכתב את התגובה המדוברת התעקש שאמחק אותה.

      חשוב לי להדגיש שזה איש שאני מאוד מעריכה אישית ומאוד אוהבת את כתיבתו..

      ולכל ביקורת שלו, קשה ככל שתהיה, יש חשיבות ומשקל עבורי.

      ועם זאת וללא קשר - כייף לי לדעת שיש מי שחושב עלי כנהדרת... זה מלטף... אז תודה! :))

        9/10/09 00:41:

      צטט: sharir9 2009-10-07 18:34:01


      מקסים

      ואם הצלחתי אחרי יומיים בלבד לסיים לקרוא את הכל

      זה רק אומר לך כמה שזה היה מסקרן

       

      עודדי,

       

      אתה מרגש אותי...

       

      ואין לך מושג אפילו עד כמה...

       

      תודה!

       

        9/10/09 00:40:

      צטט: the chief 2009-10-07 18:12:39

      ממש ממש יפה.

      נהנתי מכל רגע של קריאה.

      והסוף מפתיע,

      (יש לך ת'מספר שלו....)חיוך


      אגב, ראיתי תגובה מכוערת אצלך.

      בעיני, את נהדרת.

       

      וואו, סטיב... תודה!

      ההתענגות הדדית.

       

        9/10/09 00:38:

      צטט: ה.גדול 2009-10-07 20:37:42

      אהבתי *

      אני תמיד אומר לנעמה אשתי שאסור לסמוך על גברים שלא מסתכלים וחומדים נשים אחרות

      תודה, איש גדול...

      ואני מחייכת את התובנה המיידית והמעשית, כמובן :))

        8/10/09 15:50:

      צטט: חדוהה 2009-10-07 17:49:14

      ריבקו'ש

      קראתי פעמיים, בפעם הראשונה נהנתי וחשבתי לעצמי שזה רק בגלל שקראתי פעם ראשונה, בפעם השניה קראתי ביתר תשומת לב אפילו שידעתי את הסוף ואהבתי עוד יותר...

      מתי הסיפור הבא????

       

      וואו, חדוה... תודה!

      הסיפור הבא כבר מספר לי את עצמו.. במוחי :))

        8/10/09 15:33:

      צטט: י.מ.ה 2009-10-07 17:33:07

      אהבתי מאוד !

       

      תודה, יאיר...

      כשזה אתה שאוהב זה מחמיא. מאוד.

        8/10/09 15:32:

      צטט: זהר צפוני 2009-10-07 16:13:04


      ואני דווקא ציפיתי לרחל.

      השאלה מבחינתה

      אם יש הבדל בכעסה.

      רבקוש, לאט לאט אבל בטוח..

      נהניתי.

       

      תודה, צוצק'ה...

      לדעתי, יש הבדל בין ה*בגידות*...

      בגידה עם אישה יכולה היתה להחשב כבגידה בסמן נתון, לזמן נתון...

      בגידה עם גבר מעוררת תחושה של נבגדות לכל אורך הזוגיות...

      אני אפילו אחדד את זה - עם אישה הייתי בוחרת לקרוא לזה "יחסים מחוץ לנישואין"...

      עם גבר קיימת, ללא ספק, סוגייה של בגידה... בה, בעצמו, בשניהם כזוג.

       

        8/10/09 11:41:

      יישר כוח,

      עשית זאת נפלא,

      סיפור מקסים וסוחף,

      חג שמח ומועדים לשמחה.

        8/10/09 06:29:


      הולכת ומתפתחת מול עינינו כותבת סיפורים קצרים מוכשרת.

      נהניתי *

        8/10/09 05:03:

      צטט: Rivka 2009-10-07 08:51:31

      צטט: ענף 2009-10-07 08:22:08

      האמת

      לא סבלתי ארכיטקטים/יות אף פעם

      והיו לי המון לקוחות שכאלה וסיפורים אחד / אחת

      כולם חושבים שמגיע להם הכל וכולם בוגדים

      בך בדרך זו או אחרת.

      והנה הוכחת את זה בלי להתכוון (או כן) בסיפור

      מרתק עם סיום שלא היה צפוי.

      יכול להיות שיש יוצאי דופן ואתם הסליחה ......

       

      הבחירה באדריכל היא מקרית... מה שניסיתי זה לתאר זוג בורגני, מעמד סוציו-אוקונומי בינוני פלוס...

      אין בזה קביעה מכלילה לגבי אדריכלים כלל :))

      ובכל מקרה - אני שמחה שרותקת.

       

      עניתי ספציפית למקרה עצמו בגלל ניסיונות שלי

      עם התקלות איתם.

      כמובן שהארוע אינו קשור ישירות לאדריכלות אבל

      התאים לי.

       

        8/10/09 04:28:

      צטט: zvikatal 2009-10-07 15:21:45

      סיפור קליל ובסיומו "פצצה לגבות".

      קודם כל - שם הסיפור. אוהב את המשחק במילים ובמשמעותם.

      אהבתי את הסיפור הקולח.

      הכל נבנה לקראת הסיום שהיה מפתיע.

      היה צפוי שאצלך הסיום לא יהיה בנאלי. (קצת הפתיע אותי האנאלי :-) ).

       

      כן, ההפתעות שמזמנים לנו החיים .

       

      אהבתי את הסיפור ואוהב גם את הסופרת.

       

      בהצלחה

       

       

      אהבתי את הדברים שכתבת...

       .

      ואני גם אוהבת את הכותב אותם. מאוד.

        8/10/09 04:26:

      צטט: Dominatrix 2009-10-07 14:20:41


      רבקה, שאני פולניה וכואב!!! לי לכתוב מחמאות.

      שאפו ענק על ההתקדמות.

      מלבד תיקונים קלילים של שפה, רווחים של פיסוק וכו'

      באמא'שלי, שלך ושל רונן?? מורידה לך את הכובע.

      נשיקות (באייקון שלא עובד במחשב הזה)

      שיר-לילית

       

      אני מחייכת ענק... תודה, שירלילית!

      וכן, ילדה... אני מקשיבה לביקורת שלך ושל אחרים...

      בניסיון ללמוד עוד.

        8/10/09 04:23:

      צטט: דוריתדי 2009-10-07 10:49:37


      רבקה'לה

      זה שאת יודעת לכתוב אף אחד לא יקח ממך

      you've got it

      ומי אמר שלא היתה בנית עלילה עם רמזים לקראת הפאנץ'????

      מה עם "אישה בלתי חדירה"

      מה עם הוא אהב לתת לצעירים "להתמחות תחתיו"

      ויש כאן גם תהליכים מקבילים

      בפתיחת הקשר שתי מכוניות ברמזור האחת שרה האחד שומע

      בפאנץ'... אחד עם ה... בחוץ ואחת עם הלשון בחוץ

      ....

      ויש לי גם ניחוש מנין צמח הסיפור הזה (שאת צוחקת לך...)

      מחכה לסיפור הבא

       

       

      העירות הזו שלך לדקויות, כאן ובכלל, היא חלק ממה שאני אוהבת אצלך...

      וכן, הסיפור שזור ברמזים שמסתברים ככאלה בדיעבד...

      וכבר חשבתי שאולי היה עלי לחדד אותם אלא שאז לא הייתי יכולה להפתיע בסופו של סיפור.

      הסיפור הבא בוא יבוא...

      אולי כהתנסות במעין ז'אנר אחר... נראה.

       

       

       

        8/10/09 04:19:

      צטט: עו"ד ברק רון 2009-10-07 09:30:58

      יפה, במיוחד הסיום.

      ממש כשנדמה שהסוף כל כך ברור, בא הטוויסט ההזוי הזה!

       

      כל הכבוד!

       

      :-)

       

      עו"ד ברק רון

      www.brlaw.co.il

       

      וכבר חייכתי בשני הסיפורים שלי ובאלה שמספרים את עצמם במוחי

      את הנטיה הזו שלי לנסות ולקחת את הסיפור למה שפחות צפוי או מתבקש...

      אין לי מוג ממשי למה...

      אולי כי זה הופך את הכתיבה מסקרנת ם עבורי...

      וכייף לי לדעת שאתה אוהב.

        8/10/09 04:17:

      צטט: לחישת הלב 2009-10-07 09:21:37

      בוקר כתיבה קולחת וסוחפת,

      אותי מאד ענינת,

      אהבתי את סגנונך,

      קראתי בשקיקה,

      תודה,

      בהצלחה,

       

      אכן, לחישה של לב... אל לב.

       .

      תודה!

        8/10/09 04:15:

      צטט: ת מ ר . 2009-10-07 08:54:08

      הי רבקה

      יופי של סיפור

      אני ראיתי בעלילה רצף שמתחיל בחיים בלי יותר מידי תשוקה מתפתח לחיים של נוחות, תחושת נתק ורמז לבגידה עם המזכירה שמוביל למסקנה שמשהו לא כל-כך מושלם ופנץ' כואב...

      ממש כואב

      ולגלות שבן הזוג שלך הומו, נשמע לי כמו תרחיש אימה שמעמיד בפרספקטיבה כואבת כל כל שנות החיים המשותפות

       

       

      תודה,תמר...

      תימצתת לכמה משפטים את מה שניסיתי להעביר בסיפור...

      וכן, אפשר היה להמשיך ולפתח את ההתייחסות לפרספקטיבה הכואבת, כאן או בפוסט/דיון אחר. תרצי?

        8/10/09 04:12:

      צטט: danmosh 2009-10-07 08:51:43


      כפיים על הכתיבה

      אהבתי תודה

      תודה, משה :))

        7/10/09 22:58:

      ריב'קלה אהבתי. זורם, מסקרן, מושך לקרוא.

      משהו קטן שהציק לי - לקראת הסוף משהו פחות זרם ברצף הקריאה..אך אולי זאת אני.

      כן ירבו מילותיך (-:

        7/10/09 20:37:

      אהבתי *

      אני תמיד אומר לנעמה אשתי שאסור לסמוך על גברים שלא מסתכלים וחומדים נשים אחרות

        7/10/09 19:01:

      צטט: the chief 2009-10-07 18:12:39

      ממש ממש יפה.

      נהנתי מכל רגע של קריאה.

      והסוף מפתיע,

      (יש לך ת'מספר שלו....)חיוך


      אגב, ראיתי תגובה מכוערת אצלך.

      בעיני, את נהדרת.

       

       

      גמני ראיתי את התגובה הזאת וגם לדעתי את נהדרת...תתעלמי מהמלעיזים שחושבים שהם כותבים טוב ממך כי הם ממש לא!!!!
        7/10/09 18:34:


      מקסים

      ואם הצלחתי אחרי יומיים בלבד לסיים לקרוא את הכל

      זה רק אומר לך כמה שזה היה מסקרן

        7/10/09 18:12:

      ממש ממש יפה.

      נהנתי מכל רגע של קריאה.

      והסוף מפתיע,

      (יש לך ת'מספר שלו....)חיוך


      אגב, ראיתי תגובה מכוערת אצלך.

      בעיני, את נהדרת.

        7/10/09 18:09:

       

      ממש

        7/10/09 17:49:

      ריבקו'ש

      קראתי פעמיים, בפעם הראשונה נהנתי וחשבתי לעצמי שזה רק בגלל שקראתי פעם ראשונה, בפעם השניה קראתי ביתר תשומת לב אפילו שידעתי את הסוף ואהבתי עוד יותר...

      מתי הסיפור הבא????

        7/10/09 17:33:
      אהבתי מאוד !
        7/10/09 16:13:


      ואני דווקא ציפיתי לרחל.

      השאלה מבחינתה

      אם יש הבדל בכעסה.

      רבקוש, לאט לאט אבל בטוח..

      נהניתי.

        7/10/09 15:21:

      סיפור קליל ובסיומו "פצצה לגבות".

      קודם כל - שם הסיפור. אוהב את המשחק במילים ובמשמעותם.

      אהבתי את הסיפור הקולח.

      הכל נבנה לקראת הסיום שהיה מפתיע.

      היה צפוי שאצלך הסיום לא יהיה בנאלי. (קצת הפתיע אותי האנאלי :-) ).

       

      כן, ההפתעות שמזמנים לנו החיים .

       

      אהבתי את הסיפור ואוהב גם את הסופרת.

       

      בהצלחה

       

        7/10/09 14:20:


      רבקה, שאני פולניה וכואב!!! לי לכתוב מחמאות.

      שאפו ענק על ההתקדמות.

      מלבד תיקונים קלילים של שפה, רווחים של פיסוק וכו'

      באמא'שלי, שלך ושל רונן?? מורידה לך את הכובע.

      נשיקות (באייקון שלא עובד במחשב הזה)

      שיר-לילית

        7/10/09 10:49:


      רבקה'לה

      זה שאת יודעת לכתוב אף אחד לא יקח ממך

      you've got it

      ומי אמר שלא היתה בנית עלילה עם רמזים לקראת הפאנץ'????

      מה עם "אישה בלתי חדירה"

      מה עם הוא אהב לתת לצעירים "להתמחות תחתיו"

      ויש כאן גם תהליכים מקבילים

      בפתיחת הקשר שתי מכוניות ברמזור האחת שרה האחד שומע

      בפאנץ'... אחד עם ה... בחוץ ואחת עם הלשון בחוץ

      ....

      ויש לי גם ניחוש מנין צמח הסיפור הזה (שאת צוחקת לך...)

      מחכה לסיפור הבא

       

       

        7/10/09 09:30:

      יפה, במיוחד הסיום.

      ממש כשנדמה שהסוף כל כך ברור, בא הטוויסט ההזוי הזה!

       

      כל הכבוד!

       

      :-)

       

      עו"ד ברק רון

      www.brlaw.co.il

        7/10/09 09:21:

      בוקר כתיבה קולחת וסוחפת,

      אותי מאד ענינת,

      אהבתי את סגנונך,

      קראתי בשקיקה,

      תודה,

      בהצלחה,

       
        7/10/09 09:09:

      צטט: בריל מרק 2009-10-07 08:40:12


      ואי, חלומות בלהה ?נבוך

       

      אני חייבת לחזור ולישון בלילה! :))

        7/10/09 09:08:

      צטט: leagat 2009-10-07 08:39:56


      פה ושם מתפרש מדי

      מתפזר

      אפשרי להתמקד יותר

      לשתול רמזים

       

      לדעתי הבלתי נחשבת בעליל

       

       

      באשר להתרחשות - אולי זה קורה כשהחיים נדיבים

       

      משתעממים!

       

      הידד חומד

      כל התחלה מבשרת את בוא האביב

       

      לאה

       

       

      לאהל'ה, אהובה...

      ממתי דעתך לא נחשבת?... זו לא היתה את שהחזירה אותי לכתוב?

      ואני לומדת מההערות שלך...

      וכן, זו רק ההתחלה...

      שכרגע נדמית לי מבשרת שטף של רעיונות/סיפורים שנרקמים במוחי.

        7/10/09 08:54:

      הי רבקה

      יופי של סיפור

      אני ראיתי בעלילה רצף שמתחיל בחיים בלי יותר מידי תשוקה מתפתח לחיים של נוחות, תחושת נתק ורמז לבגידה עם המזכירה שמוביל למסקנה שמשהו לא כל-כך מושלם ופנץ' כואב...

      ממש כואב

      ולגלות שבן הזוג שלך הומו, נשמע לי כמו תרחיש אימה שמעמיד בפרספקטיבה כואבת כל כל שנות החיים המשותפות

        7/10/09 08:51:


      כפיים על הכתיבה

      אהבתי תודה

        7/10/09 08:51:

      צטט: ענף 2009-10-07 08:22:08

      האמת

      לא סבלתי ארכיטקטים/יות אף פעם

      והיו לי המון לקוחות שכאלה וסיפורים אחד / אחת

      כולם חושבים שמגיע להם הכל וכולם בוגדים

      בך בדרך זו או אחרת.

      והנה הוכחת את זה בלי להתכוון (או כן) בסיפור

      מרתק עם סיום שלא היה צפוי.

      יכול להיות שיש יוצאי דופן ואתם הסליחה ......

       

      הבחירה באדריכל היא מקרית... מה שניסיתי זה לתאר זוג בורגני, מעמד סוציו-אוקונומי בינוני פלוס...

      אין בזה קביעה מכלילה לגבי אדריכלים כלל :))

      ובכל מקרה - אני שמחה שרותקת.

        7/10/09 08:44:

      צטט: ford-forcus 2009-10-07 08:12:26


      יופי של סיפור...

      מעניין אם זה יותר פוגע  מבגידה עם אישה?

      נשים???????????

       

      תודה.

      אתה מעלה שאלה מעניינת...

      אני חושבת שהתחושות שונות בשני המקרים...

      כשמדובר ב*בגידה* עם גבר עלולה להתעורר אצל האישה תחושה של זיוף ביחסים שלהם במהלך השנים...

      כמו גם הידיעה/ההכרה שאת מה שמספק לבעלה גבר אחר - היא לעולם לא תוכל לספק.

      מעניין יהי לפתח את הסוגיה הזו , אני מקווה שהדיון הזה יתפתח כאן.

        7/10/09 08:40:

      ואי, חלומות בלהה ?נבוך
        7/10/09 08:39:


      פה ושם מתפרש מדי

      מתפזר

      אפשרי להתמקד יותר

      לשתול רמזים

       

      לדעתי הבלתי נחשבת בעליל

       

       

      באשר להתרחשות - אולי זה קורה כשהחיים נדיבים

       

      משתעממים!

       

      הידד חומד

      כל התחלה מבשרת את בוא האביב

       

      לאה

       

       

       

       

       

       

        7/10/09 08:37:

      צטט: ממתין 2009-10-07 08:01:42

      זהו הרסת אותי לגמרי עכשיו...( רעה) :)

       

      סליחה... :)

        7/10/09 08:22:

      האמת

      לא סבלתי ארכיטקטים/יות אף פעם

      והיו לי המון לקוחות שכאלה וסיפורים אחד / אחת

      כולם חושבים שמגיע להם הכל וכולם בוגדים

      בך בדרך זו או אחרת.

      והנה הוכחת את זה בלי להתכוון (או כן) בסיפור

      מרתק עם סיום שלא היה צפוי.

      יכול להיות שיש יוצאי דופן ואתם הסליחה ......

        7/10/09 08:12:


      יופי של סיפור...

      מעניין אם זה יותר פוגע  מבגידה עם אישה?

      נשים???????????

        7/10/09 08:01:
      זהו הרסת אותי לגמרי עכשיו...( רעה) :)
        7/10/09 07:00:

      צטט: sol de vida 2009-10-07 06:57:26


      מופתע

       

      ממצה!

        7/10/09 06:57:

      מופתע
        7/10/09 06:43:

      צטט: מינואט 2009-10-07 06:42:22

      העלילה קולחת ומעניינת והפאנץ' לא אחר לבואמופתע

       

       

      תודה, אורלי...

      אחרי שוקי... הריכוך הזה היה נחוץ...חיוך

        7/10/09 06:42:

      העלילה קולחת ומעניינת והפאנץ' לא אחר לבואמופתע

       

        7/10/09 06:39:

      צטט: ,תשוקי 2009-10-07 06:34:17

      אמנם הפנץ ליין הוא פצצה אטומית

      במקוריותו גברים מזדיינים בתחת

      על השולחן במשרד אבל הדרך אל

      אינה קיימת. בכדי ליהיות אדריכל

      צריך לעבור תקופת לימודים. לחשבוני

      הם כבר היו נשואים. גם הפתיח אינו

      ברור רב בו הבלתי ברור. לסיכום:

      המעשיה לא חירמנה אותי - אולי

      זה נובע מפגם שלי.

       

      יום יפה

      שוקי

       

       

      שוקי,

      אתה הוא הסופר שבינינו....

      אני זו שרק מתנסה ולומדת, גם ממך...

      ולכן אני שמחה ומודה על הביקורת הזו שלך...

      ומנסה להבין את ה-חסר שבסיפור...

      ולא ברור לי למה אתה מניח שכשנישאו הוא היה עדיין סטודנט...

      ולמה זה כל כך אקוטי לסיפור.

       

        7/10/09 06:16:

      צטט: *גילה* 2009-10-07 06:12:00

      קודם כל, כתיבה יפה ומעניינת מאד

      הצלחת להשאיר אותי מרותקת לאורך כל הפוסט צוחק

       

      כמובן שחיכיתי לפאנץ' ליין אשר לא אחר להגיע

      איזה סיום מפתיעמופתע

       

      (לצערי לא אוכל לככבך - כיכבתי את ההשאלה החשובה שלך בנושא מושב האסלהלשון בחוץ)

       

      אז במקום כוכב - קבלי חיבוק מסן דיאגו הרחוקהההההההההההה

      ♥♥♥♥

       

       

       

      אין ספק, הדיון בנושא מושב האסלה הרבה יותר אקוטי ! קריצה

       .

      ותודה, ילדה יפה.

        7/10/09 06:12:

      קודם כל, כתיבה יפה ומעניינת מאד

      הצלחת להשאיר אותי מרותקת לאורך כל הפוסט צוחק

       

      כמובן שחיכיתי לפאנץ' ליין אשר לא אחר להגיע

      איזה סיום מפתיעמופתע

       

      (לצערי לא אוכל לככבך - כיכבתי את ההשאלה החשובה שלך בנושא מושב האסלהלשון בחוץ)

       

      אז במקום כוכב - קבלי חיבוק מסן דיאגו הרחוקהההההההההההה

      ♥♥♥♥

       

      רשימות של שירים, סיפורים קצרים והגיגים שכתבתי (כולל קישורים) מצויות בדף הראשי שלי.

      פרופיל

      Rivka
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגובות אחרונות