חזרנו משם. מהאי האנגלי. היה טוב מאד. הסוליות שלנו כבר מכירות את הדרך, לא פחות טוב מהכנפיים של הטייס. עיר לא זרה, הרבה אנשים שאינם מדברים עברית, אוכל שגם מאה גרם מלח לא יוכל להציל.
ועכשיו ניצבת כסוריקטה על המשמר: מפרנסת.
המזוודות עדיין מבותרות על הרצפה בסלון. כשהרצפה תתגלה שוב, אדע שהמסע הגיע לקיצו. המתנות מוצאות בהדרגה את בעליהן החוקיים. כשהם באים, שמח לי.
והבוקר שוב ארזתי את עצמי בגומי והתייצבתי: מפרנסת.
|