כותרות TheMarker >
    ';

    FTTH Israel

    FTTH Israel - סיב אופטי לכל בית ועסק בישראל

    הסיבים האופטיים משנים את חיינו: הם יאפשרו לנו להתחבר לטלויזיה היי דפינישין , ערוצי קול,מידע ותקשורת דיגיטלית ברוחב פס של מאות מגה-ביט. נוכל ללמוד ולעבוד מהבית - לגור במצפה רמון ולהרגיש בתל-אביב.

    ארכיון

    פרס נובל לסיבים האופטיים

    5 תגובות   יום רביעי, 7/10/09, 11:29

    פרס נובל לפיזיקה ניתן השנה לפרופסור הסיני צ'ארלס קאו, שכבר ב 1966 הגה את הרעיון להשתמש בסיבי זכוכית להעברת מידע ובכך שינה את חיינו במאה ה 21.

    פרופסור קאו הבחין ביתרונות של שיטה זו על פני העברת אותות חשמליים בכבלי נחושת, שבהם האות סובל מניחות גבוה ככל שהמרחק (אורך הכבל) גדל. ב-1970 יוצר הסיב האופטי הראשון על ידי מספר חוקרים בחברת הזכוכית האמריקאית קורנינג. הסיב האופטי הוא הלב של מהפכת התקשורת הדיגיטלית ומשרת גם בתחום הרפואה הלא פולשנית.

    מהפכת החיים מרחוק:

    ואריזון (Verizon (VZ) חברת התקשורת האמריקאית הגדולה הודיעה לפני כשנתיים בעתוני העולם על תכניתה,  לפריסת סיבים אופטיים בארה"ב ( FIOS) ועל צפי לרווחיות כבר ב 2009, ובכך ניתן למעשה ההכשר העסקי והטכנולוגי למהפכת החיים מרחוק באמצעות החיבור הביתי לסיב אופטי (FTTH/N).

    עד סוף  השנה יהיו  בארה"ב למעלה מ 18 מליון בתים שדרכם עוברים סיבים אופטיים בהשקעה של כ 23 מיליארד דולר. חיבור סיב אופטי הביתה מאפשר לתת לצרכן חבילת שרותים הכוללת , טלויזיה באיכות HD, אינטרנט במהירויות גבוהות, וטלפוניה ניידת וניחת (FMC).

    למעלה מ 50% מתוך ס"ה 33 מיליון בתים המחוברים ע"י חברת ואריזון יהיו בשנים הקרובות  מחוברים לסיבים אופטיים המאפשרים רוחב פס דו כיווני של 50 עד 100 מגה לבית ויותר.


    למרות המשבר הכלכלי נוספו בעולם בחצי השנה הראשונה של 2009 5.5 מיליון מנויים חדשים המחוברים ישירות לסיב אופטי, עליה של 15% לעומת השנה שעברה.

     

    המדינות הבולטות בחיבור בתים לרשת הדור הבא הם קוריאה (כ 50% מהבתים) , הונג קונג (כ 35%),  יפאן (כ 30% ) , טיואן ( כ 25%), שבדיה (כ 12%) , ארה"ב ( כ 7%) . ישראל אינה נמצאת ברשימת המדינות שחיברו לרשת הדור הבא, יותר מאחוז אחד של הבתים. מדינות כמו סין, רוסיה, לטביה , ליטא, אסטוניה וסלובקיה נמצאות הרחק לפנינו.

     

    דיק לינץ, המדען הראשי של ואריזון אומר כי רוחב הפס הנדרש עולה בכפולות של 10 כל שש שנים. מכאן שבשנת 2015 יעמוד רוחב הפס הממוצע לבתים על אחד גיגה ויותר. דומה כי לא תהיה זו הפרזה אם נאמר כי ב שנת 2012 יהיו למעלה מרבע הבתים בארה"ב מחוברים לסיב אופטי ועימם תגבר גם מהפכת החיים מרחוק.

     

    לדיק לינץ מואריזון יש גם בשורה ירוקה. רשת הסיבים האופטיים חוסכת 38% בהוצאות אנרגיה לעומת הרשת הישנה הפועלת על כבלי נחושת. 

     

     

    החלפת הנחושת וניצחון הסיבים:

    כריסטופר לוונדוס המהנדס הראשי של ואריזון בניו יורק אומר "זו היא מהפכה והשקעה של פעם בחיים להחליף את שארית  הנחושת לסיבים אופטיים".

    במאמר של העתון היוקרתי וול סטריט ג'ורנל צוטט דו"ח של של איגוד חברות הכבלים האומר:

    "הכבלים יזדקקו לסיבוב נוסף של השקעות במילארדי דולרים על מנת לעמוד בתחרות לאספקת אינטרנט מהיר. המחקר מציין במיוחד את   התחרות בכבלים , מצד ערוצי הוידאו באינטרנט ,כמו גוגל וYouTube   וההשקעות המתוכננות  של 20 מיליארד דולר, מצידה של ענקית התקשורת ואריזון, בחיבור בתים לסיבים אופטיים." 

    לדעת עורכי המחקר כפי שנאמר לכתב העיתון :

    "הטכנולוגיה הקיימת של חברות הכבלים לא תספיק לתחרות יעילה עם טכנולוגיית הסיבים האופטיים של ואריזון".

    המאמר בוול סטריט ג'ורנל עורר סערה גדולה בארה"ב וראשי קוממססט(CMCSA ) וטים וורנר

    (TWX) טענו כי הדוח אינו משקף את דעתם.

     

    המדען הראשי לשעבר של ענקית התקשורת הבריטית  בריטיש טלקום פיטר קוצ'רן אומר:

    "לא לנחושת עת לסיבים אופטיים."

    לדבריו כל הנימוקים להעדיף את הסיבים האופטיים על פני הנחושת היו נכונים כבר ב 1986 , מיד עם השלמת פרויקט הסיבים האופטיים בים האטלנטי.

    אם המעבר לסיבים אופטיים בחיבור הבתים היה  מתחיל כבר  ב 1986 הוא היה מביא לעולם חסכון  במיליארדים ומאיץ את הצמיחה.


    פיטר מסכם." הסיבים האופטיים גם זולים יותר וגם טובים יותר"

    האם ההתעלמות ואי בחירת טכנולוגיית הסיבים ב 1986  מצביעה על מוגבלות מחשבתית או כשלון בחינוך?

    האם החשיבה שלנו כל כך פשטנית שלא הצלחנו להתגבר על משוואת משתנים ולשקללם בו בזמן,

    כגון:  אספקטים הנדסיים, מדעיים , עסקיים, סוציאליים, כלכליים,  פוליטיים,  וההשלכות של הגורמים השונים על התחרות והצמיחה.

     

    מענין מה פיטר היה  אומר על מדינת ישראל שהתחילה ליישם את רשת הדור הבא (NGN) רק בשלהי 2009 והרשת מוגבלת לעד 50 מגה בלבד.


    החיים מרחוק:

    מהפכת הסיבים האופטיים שהגיעה אמנם באיחור של 20 שנה לפי דברי פיטר קורצ'ן ,המדען האנגלי,

    מאפשרת  שרותים רבים ומגוונים  המתבצעים מרחוק ושעד עתה היו מחייבים נוכחות וקרבה פיזית.

    אזורי הספר המרוחקים מתקרבים למרכז. היתרונות  של מגורים במרכז מטשטשים ועולים היתרונות של איכות החיים והסביבה  רחוק מזיהומים. עבודה מהבית המרוחק תהיה דבר מקובל אצל חלק גדול מהתושבים. זה יהיה  עולם חדש של אפשרויות .

     

    הלימוד מרחוק  האינטראקטיבי, המאפשר לימוד מהבית או מבית הספר ע"י טובי המומחים

    הופך לחלק בלתי נפרד מחיינו. GOOGLE WAVE משנה את צורת התקשורת מרחוק ופותח אפשרויות רבות ובלתי צפויות.  מורים מהאונברסיטאות "יגיעו" באופן וירטואלי לבתי ספר מרוחקים ויעלו את רמת הלימודים. האם ההורים העובדים מהבית יעדיפו לשלוח את ילדיהם לבתי הספר או ללמדם מהבית?

     

    נושא הבריאות מקבל תפנית בולטת  במהפכת החיים מרחוק . בג'ורגיה ארה"ב צילומי הרדיולוגיה

    מאובחנים מרחוק ע"י טובי המומחים ובאינדיאנה שבארה"ב  חולי סכרת מקבלים שרותי איבחון, למניעת

    עוורון ממצלמות בבתים או בשטחים ציבוריים. השרותים ניתנים גם לתושבים ללא ביטוח רפואי ובכך

    משתפרת בריאות הציבור בקרב כלל האוכלוסיה.

     

    הביטחון האישי גובר בזכות מצלמות המוצבות בכל פינה ועמם גם החשש כי האח הגדול צופה בנו בכל פינה. גם המלחמה בתאונות דרכים נעזרת ברשת מצלמות המכוונת את התנועה ומסיעת לנו לברוח מפקקי התנועה המוכרים.


    מחשבה למרחוק:

    אינני חושב שיש בידינו היום את כל  הכלים, לבחון ולהיערך למלוא ההשפעות על חיינו שמביאה עמה

    מהפכת החיים מרחוק. אך אין כנראה ויכוח בעולם המערבי כי המהפכה החלה. פרס הנובל לממציא הסיבים האופטים לתקשורת, מעיד גם על כך.

     

    ממשלת ישראל דחתה בעבר את כניסתנו לעולם הטלוויזיה בשנות ה 60 ממניעים פוליטיים.

    כניסתנו למהפכת החיים מרחוק התעכבה גם היא בגלל מבנה עסקי ורגולטורי, שאינו  מתאים למהפכת התקשורת ופעילות ממשלתית אנמית, שלא הבינה את חשיבותו של הנושא לצמיחה.

     

    אך השינוי הוא  בלתי נמנע ועומד לפתחנו. חברת בזק פתחה בקמפיין לרשת הדור הבא (NGN) ,שנראה חיוור מאוד  ליד צרכי רוחב הפס הרחב החזויים בשש השנים הבאות ולאור מה שקורה בתחום  בקוריאה, יפאן, ארה"ב וסין .

     

    מניעת הרחבת "הפער הדיגיטלי" וניצול מהפכת הסיבים האופטיים להקטנת פערים והגברת הצמיחה

    מחייבים פעולה נמרצת מצד הממשלה , הרשויות והמוסדות האקדמאים. די לשאננות.

     


    דרג את התוכן: