| "הזמן הוא אלוהים" – סיפור בהמשכים מאת אסי זיגדון 1.10.09 : פרק 1: הישרדות רוחנית או שמא עבאדי עם לבנה? חודשים יכולתי לחיות על "עבאנה". ככה קראתי לשילוב המנצח של לבאנה עם עבאדי.מאכל זול, נגיש, משביע וטעים. לא בריא בעליל כבר אמרתי? לא רלבנטי. עבאנה כמשל. פרטים בהמשך. בתקופה כזאת שומדבר לא מעניין אותך פרט להישרדות הרוחנית שלך. אותו שצף קצף של בעירה פנימית, בדיוק כמו השטף בו אני כותב את הדברים עכשיו.וזה וואחד דיסוננס, כי הרי איך הישרדות ורוח הולכים יחד?תתפלאו... מצאתי שזו הייתה ההגדרה הטובה ביותר למצבי.זה כמו אוטומט שאין לך מושג מאין לקחת אותו, אבל אתה יודע שהוא טבוע בך. דיאנאיי של מילים, מחשבות, מעשים. כיוון לא מוגדר מצד אחד, שבו הימים טסים לך מבלי שאתה יודע לאן הם לוקחים, ובאותה מידה בהירות גדולה מאוד לגבי עוצמת התנועה, והחדות שהולכת ובאה אבל נמצאת שם כל הזמן. תרצו לקרוא לכך בלבול, אז תוכלו, אך באותה מידה בדיוק תוכלו לקרוא לזה ידיעה עם מידת עירפול. משהו מוביל אותך, משהו עמוק, כזה שבו המצפן שלך הוא האמת שלך, גם אם אין לך מושג מהי בעצם, גם אם אתה יודע שתגלה את מהותה בהמשך הדרך.סבלנות אתה אומר, כל דבר תגלה בזמן...סבלנות.בתור חסר סבלנות זה כבר היה שיעור מאלף ראשון. מיני רבים. הטלפון העיר אותי מבכי חרישי. בכי כזה שמעלה שאלות על הליכה בדרך.בכי הוא תוצאה של עצב פנימי עמוק או שמא כאב על זמן שאבד?אין דבר כזה אתה אומר. "בדיעבד" הוא המצאה מנחמת או מתסכלת של אנשים, כי התנועה היא תמיד רק בכיוון אחד. קדימה. אלה החיים. עם זה אי אפשר להתווכח. הבכי של המשברים הקטנים הוא מחיר של התמדה בדרך שאתה מאמין שאתה צרך ללכת בה. יש בהם עצב, במשברים הללו, שאלות ותהיות ובעיקר בהייה בתיקרה. אולי משם יגיעו התשובות.אבל אלו מגיעות בסופו של דבר מהמציאות עצמה.בדיוק כמו הטלפון הזה. כשנסעתי ברכב כמה יימים אחרי זה שוב זלגו הדמעות מעצמן. אחת אחרי השניה, מלטפות את הלחי, מטשטשות את הזגוגית, מלחלחות את העין, שלרגע אתה תוהה אם העין או שמא שימשת המכונית שהופכת לאוסף טללים אינסופי.ברגעים הללו זה אותו דבר.העין, השימשה, החיים, השאלות, הספקות, האופק והנצח. התמונה כולה.הכל מתערבב בתוך בכי של ניצחון קטן.ניצחון. כן כן ניצחון. ניצחון קטן. רגעים מחוננים הם ניצחונות קטנים. כאב על זמן שחלף שבו לא נגעת מתערבב עם אושר שנראה באופק... כל הזכויות שמורות לאסי זיגדון, הכותב. © |