ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי







תגובות (37)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
WOW
משורר הגאות והשפל
מַבָּטָם כֹּה טָמֵא
נראה כאילו חסר כל תקווה
הכאב האכזבה והמחאה עולים מן השיר
כתוב מאוד יפה
ערב נעים
לאה
ואני שמח על כך...
תודה רבה כוך
חג שמח גם לך :)
עֵצִים מִתְנַשְּׂאִים
שׁוֹפְעֵי זַלְזַל וּבַת צְחוֹק -
אוהבת ומתחברת לכתבייך
חג שמח לך
תודה **
**
אכן...
תודה על שקראת
והגבת :)
איזו התחשבות
תודה רבה זהבית
או שהפוך - העצב (בלהיות לבד) גורם לי לראות את הסתיו בעגמומיות :)
תודה שמים
חג שמח ביותר.
כל השיר קשה (לא רק בעניין הפרחים)
שמח שאהבת
תודה רבה מקרב לב :)
תודה עדנה
גם אני מאחל לעצמי לחוש את שמחת בית השואבה :)
תודה דסיקה...
יש אנשים שכל הזמן שמחים?
תודה צליל :)
גם אני אוהב את הסתיו (בד"כ :)...
תודה רבה.
בבקשה *
תחושה של חלל שנפער בנשמה
כל התשוקות, הסערות, הבכי, הייסורים
מתערבלים במעגל אין סופי ולאה
אין תקווה אלא יאוש גדול בשורותיו של הכותב
"..עוֹד עוֹנָה עוֹבֶרֶת חוֹלֶפֶת / בִּלְעָדַי."
תודה על השיתוף
רננה
שָׁמַיִם מְהַתְּלִים,
מְכַתְּתִים קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ לְחֹשֶׁךְ,
מְסַמְּאִים עֵינַי.
עוֹד עוֹנָה עוֹבֶרֶת חוֹלֶפֶת
בִּלְעָדַי.
נוגות מילותיך וכתיבתך נאה כתמיד.
הדובר כאילו רואה את חייו חולפים מנגד
שהרי עוד עונה חלפה בעדיו
לו היית כותב בלעדיין זה היה נדוש ומוכר
אך זה שהם חלפו בלעדיך מחדד את התחושה.
דן דן מתוק,
שיר ניפלא ואני כתמיד אוהבת לקרוא אותך.
הגעתי קודם כל אליך לפני שיגמרו לי הכוכבים חח
זהבית
זה כאילו שעגמומיות הסתיו גורמת לך לראות הכל כל כך נוגה ועצוב
שָׁמַיִם מְהַתְּלִים,
מְכַתְּתִים קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ לְחֹשֶׁךְ,
מְסַמְּאִים עֵינַי.
עוֹד עוֹנָה עוֹבֶרֶת חוֹלֶפֶת
בִּלְעָדַי.
כתיבה יפה
ושיהיה חג שמח .
דן יקר,
שירך נוגה ומעורר תוגה. הוא מבטא היטב את הלך רוחו של הדובר בתקופת הסתיו, ומלוּוה לכל אורכו בתחושת מרירות.
בסיום השיר נותר הקורא עם תחושת עצבות.
"פרחים נאלחים" - הייתי מחליפה את המילה "נאלחים" במילה אחרת.
דומתני, שהמילה הזו קצת קשה כשמדובר בפרחים, ולו גם בתקופה הסתיו...
(אולי: "כמושים", "שדופים", "עגומים", "נכלמים" או כל מילה אחרת...)
כתיבה יפה כתמיד, אהבתי במיוחד את הבית האחרון.
יום נפלא,
אורורה
רוח נבובה ממרקת כאבך,
מול יופיו של הטבע מתעצמת תוגתך.
שמיים מהתלים,
קרני שמש עינייך מסמאים.
עוד עונה עוברת,
ובלעדיך חולפת.
שיר מקסים.
חג שמח ומאחלת לך לחוש את שמחת בית השואבה.
שָׁמַיִם מְהַתְּלִים,
מְכַתְּתִים קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ לְחֹשֶׁךְ,
מְסַמְּאִים עֵינַי.
עוֹד עוֹנָה עוֹבֶרֶת חוֹלֶפֶת
בִּלְעָדַי.
הזכויות שלך ורק שלך, הבית האחרון אהוב עלי במיוחד*
דִּמְעָה לְדִמְעָה מְלַקְּטִים
מִדֹּכִי תּוּגָתִי.
למה כל העצב הזה?
והכתיבה ניפלאה בעיניי
דווקא הסתיו מסיים את הקיץ
מקרב את החורף
ומביא ממטרים ראשונים
לאדמה היבשה,
עונה נעימה,
עדיין לא קר מדיי,
דווקא אוהבת סתיו...
התוגה... לא בטוח שקשורה לעונה
חג שמח, ליאורה
תודה ענת...
עוֹד עוֹנָה עוֹבֶרֶת חוֹלֶפֶת
בִּלְעָדַי.
חג שמח, דן
לבדיות ולא בדידות,,,,
"רוּחַ נְבוּבָה
מַלְבִּידָה עַל פָּנַי > לֵאוּת,
ודוקא הגשם הראשון מפיח חיוניות שהתמוססה
נמהלת בדמעה שניגרת,,
כדאי
להשיל עליעלי כאב,
להתחדשות מרעננת,,,
אהבתי ,,
בתוך התוגה החולפת,,,
והגילוי של הרכות היפה שבסתיו
אזלו ה*
אשוב מחר כשיתחדשו
אורית יקרה
שמח שאהבת :)
תודה
תודה לך ידידה ותיקה
שימחת אותי :)
וואו, רגיש, עמוק
אהבתי
דִּמְעָה לְדִמְעָה מְלַקְּטִים
מִדֹּכִי תּוּגָתִי.
שירך הנוגה נוגע.
אל תתן לחיים לעבור לידך,
אל תביט בהם מהצד.
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם,
אתה ראוי לו.
מועדים לשמחה,
שרי.
תודה על שפע המחמאות ידידתי הנחמדה :)
הערב אכן יהיה נפלא
ולא מעט בזכותך...
אני יכול להבטיח לך שאין מישהו שאוהב את הטבע יותר ממני :)
המילים ממחישות את הרגע.
תודה מקרב לב.
בהחלט.
אך קצת קשה לראות את הדברים הנפלאים שציינת כש....
תודה אשר.
תודה לך בטי יקרה...
אכן עצוב.
השיר כתוב בכישרון.
יש לי בעיה עם ההתייחסות לטבע (עצים ופרחים) שהיא כה שלילית, גם אם היא בעצם השתקפות של המתחולל בנפש פנימה.
בכל אופן, מעניין לקרוא אותך.
דפנה.
הסתיו הוא לא רק כזה עצוב ונוגה. יש בו דברים יפים:
תחילתה של פריחה.
ריח אדמה לאחר הגשם הראשון, השלכת, צבעים עזים
אבל זה הסתיו שלך...
דן....התרגשתי מאוד..
נגע לי חזק בלב השיר שלך...
יש בו הרבה תוגה..
תודה
בטי