הבלוף שלי
פוסטים אחרונים
- למה לצפות באוליפיאדה 2/9/12
- מרגול לעסקת טיעון 27/11/11
- סיפור של אם ובת 25/8/11
- התפתחות דרמתית בשביתת הרופאים 21/8/11
- מרגול ל 9 ימי מעצר 17/8/11
- להשכרה בתל אביב 28/7/11
ארכיון
על מה חשבת כשלא חשבת סיפור אמיתי על חלזונות
הג'ינג'ית גידלה בילדותה כל מיני חיות לא שגרתיות: קיפוד, צב (שניהם מאולפים להפליא) ו... חלזונות. קופסת נעליים* מלאה חלזונות ! היה לה חלון הזזה גדול בחדר, היא היתה שמה את קופסת החלזונות על אדן החלון ובבוקר וכשהיתה שבה מבית הספר, היתה "קוטפת" אותם מהחלון ומכניסה אותם בחזרה לקופסה. החלון היה מלא כמובן ב"מסלולים" של ריר חלזונות מיובש. אמא של הג'ינג'ית (כן, חמותי) ביקשה לדעת ממה נובעים הסימנים המוזרים על החלון. הג'ינג'ית הסבירה שזה מהחלזונות. כאן נפתח דיאלוג שנכנס למיתולוגיה המשפחתית: חמותי: "מה זאת אומרת מהחלזונות?"הג'ינג'ית : "ככה הם הולכים". חמותי: "מה הכוונה הולכים?";הג'ינג'ית: "ככה הם מתקדמים ממקום למקום"; חמותי: "מה זאת אומרת ככה ?"וכאן נולד המיתוס: "איך חשבת שחלזונות מתקדמים?" שאלה הג'ינג'ית; "לא חשבתי" ענתה חמותי; "כן, אבל איך חשבת שהם זזים ? בכל זאת הם זזים ממקום למקום..." הקשתה הג'ינג'ית; "פשוט לא חשבתי על זה" אמרה חמותי, שלא ידעה אם עליה להיות במבוכה;"כן, אבל מה חשבת, כשלא חשבת ?" לא ויתרה הג'ינג'ית; "לא חשבתי" "איך אפשר לא לחשוב ?" התעקשה הג'ינג'ית (מאד עקשנית הג'ינג'ית) "בכל זאת חשבת משהו, איך זה יכול להיות?"; "לא" הפטירה חמותי, "לא חשבתי"; "בכל זאת על מה חשבת כשלא חשבת..." מכאן נולד המיתוס המשפחתי : " על מה חשבת כשלא חשבת" כשקראתי את התראת חורף שכתבה שני נזכרתי בסיפור המשפחתי הזה.
|
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בררררררררררררררר
אממ..... במשפחה שלי לא אוהבים חלזונות .
הם עושים להם דברים לא יפים שקשורים במלח שולחן .
סליחה .
בדיוק להיפך, עובדה שהיא העיזה להביא אותי...
(מצאתי את המחבוא של הקיפוד ואני דואג לשים לו צלחת אוכל כל ערב)
צבים ואפרוחים הן לא חיות ביזאריות.
(בתוך הקפה?! אני באמת הייתי מעיף אותך)
אני צריך לעדכן את הפוסט כי הג'ינג'ית מוסרת שזאת היתה קופסה של סיגרים הוואנה משובחים "רומיאו ויוליה".
זה מאוד פשוט:
את הבאת הביתה כל מה שהיא לא העיזה אבל רצתה מאוד
אני תמיד הייתי מביאה חיות הבייתה,
לא רק כלבים אלא חיות ביזאריות, צבים אפרוחים והכי אהבתי חלזונות
ותמיד הם היו בורחים לי מהקופסה,ואז היה אפשר למצוא אחד בתוך הקפה של הבוקר,
ובכיור,
אני עד היום לא מבינה איך אמא שלי לא העיפה אותי עם החלזונות החוצה...
וואלה?! איזה כיף לשמוע.
תודה קיצי.
(הערב אני מכין (שוב ושוב) פנקייק בצל ירוק - פשוט נצחוני)
היום זה לא נקרא "עקשנית" היום היא כבר "יודעת לעמוד על שלה" (וגם על שלי - אי, אי!)
על מה חשבתי כשכתבתי....
העיקר- הג'ינג'ית עקשנית
גם אני חושבת. פעם סיפרתי אותה למישהו ביום הפריימריז אחרי קמפיין מטורף,מייד אחרי שאסף את כולם ואמר יאללה חבר"ה מאמץ אחרון. היה משעשע כי גם הדגמתי :)
גדול!
בוקר טוב גם לך יקירתי.
לא נראה לי שיש מצב שאת לא חושבת, כך שאת לא צריכה לחשוב על כלום...
הזכרת לי בדיחה שהיא ממש מצחיקה כמציגים אותה אני כבר מזהירה
גבר בא הביתה ואשתו אומרת שיש אורחים והיא נורא רוצה להכין מרק חלזונות.
הלך הגבר ליער
חיכתה חיכתה לא חזר
האורחים הגיעו לא היה מרק
הגבר במקביל אסף חלזונות ובדרך הביתה התעכב אצל השכנה ונישאר ללון בביתה.
הגיע הבוקר
הגבר נעמד בפתח הדלת וצלצל
האשה פתחה ומייד נזפה : השתגעת, איפה היית כל הלילה הייתי כאן לבד עם האורחים לא מרק חלזונות ולא אתה
הביט הגבר לכיוון הריצפה ואמר בקול נירגש : יאללה חבר"ה מאמץ אחרון...
שאלה פילוסופית ...
אני צריכה לחשוב על מה לא חשבתי.
בוקר טוב