תהיות ושאלות על פילוסופיה ועסקים. האם אנחנו מנהלים או מנוהלים? האם אנחנו מנוהלים רק במה שאנחנו בוחרים? האם אנחנו מנהלים רק את מה שאנחנו בוחרים? פייסבוק, דה מרקר קפה, טוויטר וכו', משרתים אותנו או הופכים אותנו לעבדים לעוד מוצר??? האם עצם חזרתי לכאן אחרי שנתיים מעידה על צורך אמיתי או עוד אשליה? ואתם, מה אתם אומרים? חושבים בעיניין?
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
*
תודה אילנה יקרה,
מאחלת לך חיתום מתוק
את צודקת אסנת, תמיד יש אחרי
וזה המזל, תמיד יש תקווה
בעז"ה הכח ישוב, צריך רק להפשיר את הלב שהתקרר....
תודה יקרה.
תודה איש יקר, שיהיה חיתום טוב
והלוואי שגם לגלעד שליט יהיה חיתום של חירות
שיחזור כבר,
אסור לנו לשכוח אותו בתפילתנו.
תודה יקרה, מאחלת לך פיתקא טבה....
ככה זה, עשינו את העבודה הכי קשה
של כל השנה...זה מעייף,
טוב שיש את רבי נחמן להעיר אותנו
מהשינה
המשך יפה וישיר,
הכתיבה של הספר היא גם לעולם הבא
שהם קשורים אחד לשני, בצנורות של הרצון
תודה רויטל יקרה, אכן התפילה
פותחת את הלב שמתקרר כל הזמן,
שעות אחרונות שיכולות לפעול ישועות גדולות
תודה רבה,
מאחלת לך פיתקא טבה
בע"ה
עדה יקרה
יודעת ומרגישה למה את מתכוונת
שיהיו רק בשורות טובות לכולנו.
אשוב
תבורכי יקרה.
ו"האחרי" הרי תמיד מגיע..
וכשיגיע ..לכי אליו
כי הוא שם
כי תמיד יש אחרי..
צודקת!
כנראה שאין כלום אחרי, עכשיו צריך את הכוחות.
אין לך מושג עד כמה זה מדבר אלי..
אהבתי את הכתיבה *
אשוב גם אם לא יהיה בך כח :)
ענבר.
יושיענו
עדלה יקירתי.
קצר וקולע.
ואחרי,שייך לעתיד.
אז נקווה שורוד יהיה הוא עבורך.
ממש מתאים לי אין לך מושג עד כמה.
אזלו כוכבי אחזור בהמשך.
רבקה.
שאמשיך?
ואחרי שהאחרי יגיע
תתעוררי לנקיון שיופיע
עם גשם ראשון וצמיחה
חדשה שמעבר לרקיע.
כי אחרי- הוא עוד סליחה
שנאמרה בסופו של פרק
אחד מיני רבים מאז
שהגחנו לעולם הזה
של ספר שנכתב
במו ידינו לעייפה.
והספר הזה
הוא העולם הזה
עשוי שינה, התערורות, עייפות,
והתעוררות....
מאחל לך שחר צבעוני ומחויך.
ברגעי העייפות, אפשר להשען, לנוח, ולספוג כוח ושמחה
אנחנו ערבים זה לזה - לא? ואחרי המנוחה יהיה כוח להתעורר גם לפני האחרי :)
התפילה מקסימה. :) *
ב"ה
שלום וחג שמח לחברתנו עדה
אֵין עָיֵף וְאֵין כּוֹשֵׁל בּוֹ לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן ( ישעיה ה, כז)
עכשיו כבר עייפה,
כשיבוא 'אחרי'
אתעורר