כותרות TheMarker >
    ';

    ארכיון

    0

    על אבנים גדולות ואבנים קטנות

    8 תגובות   יום חמישי, 8/10/09, 19:33

    על אבנים גדולות ואבנים קטנות יום אחד הוזמן מרצה זקן בבית הספר למנהל ציבורי בצרפת (אחד המוסדות האקדמיים היוקרתיים ביותר באירופה כולה) לשאת הרצאה על הנושא "תכנון זמן יעיל", בפני קבוצה של 13 מנהלים בכירים בחברות הגדולות ביותר בארה"ב. ההרצאה הייתה אחת מתוך חמש ביום עיון שאורגן במיוחד עבורם. למרצה הוקצתה רק שעה אחת כדי "להעביר את החומר". בעומדו לפני חברי קבוצת האליטה המנהלית הזו, שהיו מוכנים לרשום כל מילה שתצא מפי המומחה המפורסם -   העביר המרצה הזקן את מבטו ביניהם, אחד אחד באיטיות, ולאחר מכן אמר "אנו עומדים לערוך ניסוי".מתחת לשולחן שהפריד בינו לבין מאזיניו, הוציא המרצה מיכל זכוכית גדול והניחו בעדינות לפניו. אחר כך הוציא מתחת לשולחן כתריסר אבנים, כל אחת בגודל של כדור טניס, והניחן בעדינות, אחת אחת, בתוך המיכל. כאשר התמלא המיכל לגמרי ולא ניתן היה להוסיף עוד אבן אחת, הרים המרצה את מבטו באיטיות מעבר לתלמידיו ושאל: "האם המיכל מלא?" כולם השיבו "אכן".המרצה המתין מספר שניות והוסיף: "האמנם!"ואז שוב התכופף והוציא מתחת לשולחן כלי מלא אבני חצץ. בקפדנות שפך את החצץ מעל האבנים וניער מעט את המיכל. אבני החצץ הסתננו בין האבנים הגדולות עד שירדו לתחתית המיכל.שוב הרים המרצה הזקן את מבטו אל הקהל ושאל: "האם מלא המיכל?" עתה התחילו מאזיניו המבריקים להבין את כוונתו. אחד מהם השיב: "כנראה שלא!" "נכון", ענה המרצה הזקן.חזר והתכופף והפעם הוציא מתחת ללשולחן סיר מלא בחול. בתשומת לב שפך את החול אל תוך המיכל עד לשפתו. פעם נוספת שאל המרצה את תלמידיו: "האם מלא המיכל?"הפעם ללא היסוס ובמקהלה השיבו התלמידים המחוננים: "לא"."נכון", השיב להם המרצה הזקן. וכפי שציפו תלמידיו רבי היוקרה והעוצמה, הוא נטל את כד המים שעמד על השולחן, ומילא בהם את המיכל עד לשפתו.המרצה הזקן הרים את מבטו לקהל ושאל: "איזו אמת גדולה יכולים אנו ללמוד מניסוי זה?"בחושבו על נושא ההרצאה, השיב אחד הנועזים והזריזים שבין המאזינים: "אנו לומדים שככל שהיומן שלנו נראה לנו גדוש בהתחייבויות, אם באמת מתאמצים, תמיד ניתן להוסיף עוד פגישות ועוד מטלות"."לא", השיב המרצה הזקן, "לא זה. האמת הגדולה שמוכיח לנו הניסוי היא זו: אם לא מכניסים למיכל קודם כל את האבנים הגדולות, לעולם לא נוכל להכניס את כולם אחר-כך".דממה עמוקה השתררה באולם, כאשר כל אחד מנסה לתפוס את מלוא המשמעות של דברי המרצה.המרצה הזקן התבונן בשומעיו ואמר: "מהן האבנים הגדולות בחייכם? בריאותכם! משפחתכם! ידידכם! הגשמת חלומותיכם! לעשות מה שאתם באמת אוהבים! להילחם למען מטרה נעלה! לקחת זמן לעצמכם! משהו אחר?""מה שחייבים לזכור הוא שחשוב ביותר להכניס קודם כל את האבנים הגדולות בחיינו, כי אם לא נעשה זאת, אנו עלולים ל"פספס" את החיים. אם ניתן עדיפות לדברים הקטנים (חצץ, חול), יתמלאו החיים בדברים הקטנים ולא ישאר די מהזמן היקר שלנו כדי להשיג את הדברים החשובים באמת בחיים.משום כך, לעולם אל תשכחו לשאול את עצמכם את השאלה: מהן האבנים הגדולות בחייכם? וכאשר תזהו אותן, תכניסו אותן ראשונות למיכל (החיים) שלכם. בתנועות ידידותיות בירך המרצה הזקן את מאזיניו ויצא באיטיות מן האולם.   
    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/10/09 14:52:


      בירור רצונותינו וסדר עדיפויות כל כך חשוב .

      ובמילים אחרות

      ( שמתחת לתמונה ) :

       

      http://www.flickr.com/photos/rbsuperb/3317210594/  : )

        10/10/09 14:32:
      תודה על הארה !
        10/10/09 06:16:

       שבת שלום סיפור זה יכול להיות כמורה דרך לכל אחד.  המוסר השכל מפוסט זה הוא ברור חשבתי עליו רבות, אך אי אפשר להגיע כל כך גבוה כמו המנהלים של החברות הגדולות בארה"ב, ולא לוותר על הדברים שמעסיקים את ה "האדם הפשוט" משום שהם עסוקים מרבית היום במירוץ  אחרי המיליונים . בקשר למשפחה האישה והילדים בדרך כלל זה מחזיק מעמד עם האישה מאד מתפשרת ומוותרת לבעלה תמורת המותרות שהוא מקנה לה , וזאת בגלל עבודתו הקשה שתופסת את מרבית שעות היום.

      מאד נהניתי לקרוא את הפוסט שלך.

      אתי המתענינת.

        9/10/09 22:51:
      יפה..
        9/10/09 06:08:

      ספור מקסים ונכון.

      אגב ששולחים סיפור,בצד שמאל למעלה כתוב נהול,

      תלחץ ואז תוכל לערוך את מה שכתבת, עם ניקוד

      ורווחים, כדי שנוכל לקרוא.

        8/10/09 23:50:

      לפני שנה הייתי בהרצאה של אבי הרוחניות

      שארמה וכך הוא פתח את ההרצאה..

      נפעמתי אז ונפעמת בפעם השניה..

      תודה יואב

      תמי


      יואב יקר,

      תודה פוסט מרגש ונכון כל כך,

      נעמה

        8/10/09 20:52:

      יפה!!!

      פרופיל

      yoavshai
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין