
ההצלחה הייתה הרבה מעבר למצופה. נכון לרגע זה יש מעל 100 צפיות ו15 תגובות ( טוב 7+8 שלי). התגובות היו חמות ואפילו יש לי חברה ראשונה ויחידה בקפה. איזו התרגשות!!!
זה קרה בסביבות 11:30 בבוקר, כשפתאום גיליתי שקוראים את מה שכתבתי ושמגיבים. זה סחרר אותי לחלוטין. לא תפקדתי מאותו הרגע, הייתי בהי שנמשך בערך 5 דקות ואח"כ השתלט על פחד בלתי נסבל שגמר אותי. על מה אמשיך לכתוב? איך לא אאכזב את מי שאולי ירצה שוב לקרוא אותי?
אז ככה אני עכשיו, יושב מפוחד מול המחשב מחכה בקוצר רוח לסיים את הפוסט הזה ו...מה שיהיה יהיה.
דבר אחד לא קרה ומזל שכך, אחרת כנראה שהייתי מתעלף באותו הרגע. ליזה פיירמן, אהובתי הוירטואלית לא הגיבה. שימו לב לתוכניות שהיו לי: את הפוסט סיימתי לכתוב ב3:00 לפנות בוקר אך פרסמתי אותו רק ב7:30 מתוך מחשבה שאולי זו השעה שהיא קמה, אולי היא תעבור מול המחשב, ואולי במקרה זה יהיה ב10 דקות החסד שלי. אבל, כלום! איזה אכזבה ו...נכון לעכשיו, טוב שכך.
בהמשך קיבלתי גם הודעות לתיבה, הפוסטים הקודמים זכו לצפיות נוספות ואפילו לעוד מספר תגובות.
על כוכבים, אני לא מעיז לחלום. |
DanDan00
בתגובה על הפוסט השבעים ושש - עוד יהיה טוב. אולי.
עברתי רק כדי לראות
בתגובה על הפוסט השבעים ותשע - במציאות אחרת
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רבה. אני אוסף כוחות ומקווה אכן להמשיך.
המיתולוגית, תודה רבה
תמשיך, תמשיך...
אתה בדרך הנכונה
אז,
הוא אשר אומרים אנשים חכמים -
'הזהר במה שאתה מבקש,
פֶּן יתגשם...'
הנה,
כתבת עוד.
ושוב,
זה טוב.
תודה.
אכן אני צוחק (או שלא), ואכן אני נואש (או שכן),
תודה על האיחולים.
נתי - התגובות שלך הם הרבה מעבר לכוכב. וזה בשיא הכנות.
תודה.
מקווה שאתה צוחק...
נואש משהו...
בהצלחה!
נתי, חברתי הראשונה, תודה רבה. לא דמיינתי בחלומות הכי יפים שמשהי תגדיש לי פוסט שלם. ופוסט כל כך טוב שנון. תודה רבה. אכן אין סיכוי שאי פעם אשכח אותך.
אתה כזה חמוד עם הפוסט הזה, ממש כמו ילד קטן.
חבל שאין לי כוכבים להיות הייתי מככבת אותך על זה שאתה מתרגש שאני 'חברה' שלך.
היי ג'ומ
בדיוק שניה לפני שהעלת את הפוסט הזה כתבתי פוסט המוקדש לך..
http://cafe.themarker.com/view.php?t=126189
אז שהיה בכייף ..