שני מרכזים המייצרים את הורמוני המין: בלוטת ההיפופיזה – מייצרת הורמונים המעוררים את בלוטת המין לייצר את הורמוני המין. למשל, האנדרוגן, אחד מהורמוני המין הזכריים הנוצר באשכים ( מופרש קבוע) והאסטרוגן, אחד מהורמוני המין הנקביים הנוצר בשחלות (מופרש במחזוריות). בעת הבגרות המינית גובר ייצור הורמוני המין, ובתקופה זו גם מתפתחים סימני המין המשניים.

אצל בני אדם, בניגוד לבע"ח, אין עלייה בחשק המיני בהשפעת רמת הורמוני המין הנשיים.

בניסויים נמצא, שיש הבדל בין בע"ח נמוכים יותר לגבוהים בסולם הפסיכולוגי  מבחינת השפעת הסירוס (הרחקת בלוטות המין הזכריות) על היקף פעילותם המינית.

ממצאים פסיכולוגיים נוספים:

ניסויים מצאו, כי הזרקת הורמון גברי לעכברה גרם לה להתנהגות גברית או דו מינית וההפך אצל עכבר זכר – השפיע על כיוון הפעילות המינית (תופעה שלא קיימת אצל בני אדם).

תינוקות הרמפרדוטים – זהותם המינית החיצונית לא ברורה כמו הפסיכולוגיה עצמה..

הפיקוח ההורמונלי, מרכזי בבע"ח נמוכים יותר ושולי ככל שעולים בסולם ההתפתחותי.