מוקדש לחברתי היקרה פ. השקד שכתבה אתמול פוסט על אוקטובר שחור http://cafe.themarker.com/view.php?t=1262203 ------------------------------------------------- בכל שנה בבוא נובמבר אני הולכת למגירה, מוציאה וקוראת את שכתבתי בנובמבר ההוא ותוהה... מה התחדש מאז? ------------------------------------------------------------------------------- "שבועיים בנובמבר" איזה שבועיים מטרפים! בית קברות. בית חולים. אוניברסיטה. שיעורי נהיגה. מסיבות. פגישה עם אורי. פרידה מקובי. המון ערן. חורף. קור. גשם. ישיבה בבית לבד-תנור. האסון בצור. מות עליזה בגין. עציצים. כריות. גרביים. סוודרים. מעילים. המון חורף. המון לבד. המון ריצות. המון בתוֹך. המון מחוּץ. חלק מהחיים - ליטול בהם חלק, לטול מהם חלק. לנשום אותם. להכירם עוד ועוד ולצפות בהם. לחזור הביתה - לשבת לבד ולחוות. לעכל. לעבד. ללמוד. להתבונן ולהפיק לקחים. הא! איזה מעגל! איזה משחק! שגעון! כל זה עובר עלי? זאת אני? בוכה ליד טלפון שאינו מצלצל (קובי, למה אתה לא מתקשר?). בוהה באורי ולא מבינה (זה היה בעלי?). יוצאת מבית הספר קורנת מאושר ורצה לנשק את ערן, לחבק אותו ולספר לו כמה הוא נהדר. קונה מלא בגדים המשנים תדמית - יותר חתיכה, יותר אלגנטית וקצת אקסטרווגנטית, כובע! פתאום. מתווכחת עם המרצה לפילוסופיה, נהנית מהמרצה לפסיכולוגיה ומתבוננת באנשים. כל כך הרבה אנשים לומדים. האוניברסיטה - עולם בפני עצמו. כמה יפה. עצוּם. אוטובוסים - עוד מעט יהיה לי אוטו. שגעון. קצת מפחיד. ורד אושפזה בבית חולים. שרה מאושפזת. אמיר חולה. האם באמת כדאי להתחתן? הרי אז תהיי קשורה ותהיי תלויה, ויהיו קשורים אליך ותלויים בך. ויתחילו המחלות והאסונות. הריצות, הדאגות, החרדות. ללא נישואין. ללא משפחה - שיא האגואיזם; אין מחלות, אין דאגות. אין צורך לטפל במישהו והמחיר - ב ד י ד וּ ת. מה עדיף? מה קורה בבדידוּת? האם היא באמת כה מפחידה? הן כך או כך החיים יסתיימו. מוות. כמה חול שמו על פאוּל... פלג קטנה - 14.11.1982 |
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני לא נזירה ואין לי פרארי או אופנוע, אני גם לא שחף.
קטונתי.
ומה שמתאים לאחד אינו מתאים לאחר
והמוצאות את האחד אינו בהכרח מוצא את האחר
ואפילו אם מוצא, האינטראצקיה, הזמן, והמקום, שונים.
חבל שלא התייחסת להמשך התגובות בפוסט. (מכל מקום זה לא נשקף בדבריך).
(טוב זה בגלל שאתה נורא צעיר ..)
אני בכל אופן יכולה לומר היום, שמה שמתאים לי ונכון לי, וזה לי בלבד,
אלה מסקנות שהמגיבים פה הטיבו להגדיר זאת בשבילי
וזו הגדולה של ההפרייה הזאת בין אנשים חושבים.
ענק, פשוט ענק לחשוב יחד עם אנשים חושבים ולתהות על עניינים שאין להם תשובה חד משמעית ו/או תשובה כלל אבל מעסיקים אותנו כל הזמן.
והתובנות שלי שהגדירו לי ושנכונות לגבי היום הן, (נכון לפלג של היום או קיי?):
סב(ת)איות היא קונטרה למוות. (פ. השקד)
(אבל זה שוב, למי שזוכה)
ככל שעשירות מגירות הנפש
כך נעלמת לה הבדידות
ומתפזרת כמו ערפל. (אסתר ליין).
עד כאן דברי האנדיאינית הזקנה, שלא, אינה מתיימרת להיות אוראקל.
בינינו, זאת ככל הנראה אכן תשובה בשליפה.
ללא קשר לעובדה שאת מתה עליה (לגיטימי ואף רצוי), עדיין עברו עליה תהליכי התבגרות, העמקה, למידה והתנסויות מהתנסויות שהחיים מזמנים על דרכם של בני אנוש, שלעולם מטביעות בהם את חותמן.
וככל שעשירות מגירות הנפש...
כך נעלמת לה הבדידות
ומתפזרת כמו ערפל
פיתחי מגירותייך לא רק בנובמבר...
כתיבתך מהנה את הקוראים.
הוי, הוי,
פוסט קשה לי.
והחזרת אותי למלחמת לבנון הראשונה:
הדם, הריסוק, המוות, הנכות, האש, העשן,
הבכי, הלבן שבעיניים, סברה ושתילה,
ככר רבין, "החולי החברתי הישראלי"......
מזלי שיצאתי שלם.... איכשהו...... נפשית וגופנית.
אבל יש צלקות וזכרונות.... וגאווה.
אין עלייך בסוחטי דמעות
כל נובמבר את תעשי לי את זה?
גושקה כתבת:
רק שתדעי לך
שאתמול, כשהנכדה שלי חיבקה אותי חזק חזק
ואמרה לי "אני אואובת אותך סתא" (היא אומרת סתא בלי ב וזה מורחחחחחחחחחחח אותי)
אמרתי לה את המשפט שקניתי ממך
"תודה שאת בחיים שלי, נכדה שלי"
היא התשובה לכל הפאקים שיש בעולם הזה. רק מלקרוא עליה כבר מבינים עד כמה היא מדהימה ועד כמה טוטאלית האהבה שלךל אלייה.
זכיתן בגדול, שתיכן!
מקסימה שכמוך...
מתרחב לי הלב שפגשתי בך...
ואין כמו הנכדים - זו המתנה הכי גדולה שיכולתי לקבל...
ונעה שלי קוראת לי סבתא נונה ואוהד- סבתא טונה... נונה טונה..העיקר שיש לי
זכות להיו סבתא..למדה מהם אהבה ללא גבולות..
תהני יקרה ,ושבת קסומה!
רק שתדעי לך
שאתמול, כשהנכדה שלי חיבקה אותי חזק חזק
ואמרה לי "אני אואובת אותך סתא" (היא אומרת סתא בלי ב וזה מורחחחחחחחחחחח אותי)
אמרתי לה את המשפט שקניתי ממך
"תודה שאת בחיים שלי, נכדה שלי"
כמו שאמרו לפני...
כנראה שאת צריכה לגשת למגירה לא
רק פעם בשנה..
ריגשת אותי מאד.
התשובה שלי ממרחק הזמן לשאלות ששאלתי?
אל תמות לפני שתחווה סבאות.
פה
בטוחה שיהיו הרבה קוראים שכבר ינשרו,
ישתעממו
ילכו
באותו אינסטנקט וחיוך סלחני שאני הגבתי
לכל הנוגע בנושא.
עד ש....
הפכתי לסבתא.
אז נכון שתמיד אומרים שאי אפשר להסביר מזה הורות עד שלא חווים אותה?
כך גם לגבי סבאיות.
אבל פה זה משהו אחר
זה משהו כל כך עוצמתי
שאומר לך
יש לך שושלת
העמדת צאצא בעולם
תחילת שבט שימשיך ויתרבה
גם לאחר מותך.
השארת את עצמך בעולם הזה.
זה פשוט ענק, זה פשוט עצום!
וחיבוק ואהבה מנכד
בידיים הרכות התינוקיות האלה שלו
אהבההה נטווווווווו
זו הנשיקה שאתה מקבל -
נשיקה החותמת את כל מסעי חתחתי חייך
שער גן העדן.
תשובה בשליפה?
אותה פלג, אותן תובנות, אותם הרהורים, אותן התבוננויות,
כאילו כתבתי את זה אך אתמול.
וסלח לי -
אני מתה עליה
וכל כך שמחה שלא השתנתה.
איימספיצ'לס מיי סלף.
הרסתן אותי שתיכן,
את ומיכל
איך אפשר להגיב במילים כשמדליקים ת'מחשב ותגובה כזאת מקדמת את פניך???????????
,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,
,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,
איימספיצ'לס
ולצערי לא ניתן לדרג את אותו משתמש פעמיים ב24 שעות,
מה אפשר לומר שטרם נאמר ????????????.
ואלה התגובות מ-2008
-----------------------------------------------
את מדהימה גושקה בעולם הריגשי העמוק שלך ובתובנות שלך שאינן עושות הנחות לאיש, ובמיוחד לא לך.
אוהבתו'תך על מי שאת. מיוחדת כל כך.
כל מה שהמילים שלך מוציאות ממני כרגע זה
את כל כך מדמיעה עם המילים שהכי יכולת להוציא
תודה
וגם את..מגבירה ת'זרם
תודה אישה
קאיה ופ. השקד
אני רוצה שתדעו
שאני פשוט לא מוצאת מילים ראויות לתגובות שלכן..
אולי כשאתאושש..
שיט
נסי כאן
(ומחקי את הקודמת)
הנה טישיו
עוד נסיון
It never rains, it never rains, but it pours
There are some times I think that things could not get worse
There are some times I swear I think that I’ve been cursed
I get back up on my feet again
And then I get knocked down just to start again
Maybe it’s just me
But bad luck always comes in threes
One – when you’re hurting
Two – when you’re lonely
Three – when you think your heart couldn’t take no more
It never rains
It never rains, but it pours
Sometimes I count to ten so I don’t lose my temper
I hold my head high – stand proud
And think to myself – ‘whatever’
I tell myself things’ll work out fine
But in my heart I know it’s a waste of time
Maybe it’s just me
But bad luck always comes in threes
One – when you’re hurting
Two – when you’re lonely
Three – when you think your heart couldn’t take no more
It never rains
It never rains, but it pours
It never rains but it pours – oh, oh never
It never rains, it never rains but it pours
Never – never it never rains but it pours
Never – never it never rains but it pours
Never – never it never rains but it pours
I get back up on my feet again
And then I get knocked down just to start again
Maybe it’s just me
But bad luck always comes in threes
One – when you’re hurting
Two – when you’re lonely
Three – when you think your heart couldn’t take no more
It never rains
It never rains, but it pours
One – when you’re hurting
Two – when you’re lonely
Three – when you think your heart couldn’t take no more
It never rains
It never rains, but it pours
נהדר שהצלחת
מאיפה את מוצאת ת'דברים האלה?
ואיך את יודעת לשלוף את ההכי מתאימים
איך שאת יודעת לקרוא...
את משו את
רק אישה עם עומק רגשי כמו שלך (ושל האושיה שמעליך)
יכולה להבין את שנאמר במילים המפרידות בין הנקודות.
מה ..
מה שהסתיו עושה לכן כבר כתבתי בעבר, וזה מתאים גם לכאן יקירתי הנחמדת.
את כותבת יפה וזה עושה מין חשק לטמון את האף בצוואר מעט מתחת לאוזן בינות החולצה לסוודר
ולהריח את הגשם מתערבב בשמפו השיער ובושם משכר, אלו תחושות שיש רק בבוא הסתיו
ואת , את זו היודעת כיצד להוציא את זה מהרגש לכתב.
תמיד היית כזו והנה את שוב במיטבך.
שמחתי לשוב אליך ולראות את המיטב .
שלך וויילד
ווילד!!!!!!!!!!!!
קבל כזה ווילד של חיבוק
וואוו איזה כף לפגוש אותך פה
אותך ואת הכתיבה הנהדרת שלך
ועוד יותר ....
את הנשיקה הזאת
(אייקון של חיבוק הורס)
עכשיו קימטת וקיווצ'צת לי את הבגדים ממש לפני העליה לעכו עיר המריבהאנחנו עולים כדי ליצור מגן חי בין הניצים , ארץ מוזרה היא ארצנו הקטנטונת
נו.. מליא לא יבדקו את הגיהוץ, תביא עוד חיבוק כזה שישאר לי רזרווה עד למחר.
להתראותקח לדרך
מחכה לך אצלך בבית...
בינתיים שותה שם ת'אחללה קפה שלך
סידרתי לי פה מגירה חדשהכן, גמני חושבת שאת צריכה ללכת למגירה לעתים קרובות יותר:)
.
*
}{שטוטית
אחשוב על זה מחר
פרופיל
דיונa
----ארכיון
2009
2008
מדורים: העמוד הראשון | הייטק | שוק ההון
תגובות אחרונות
פרופיל
לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים