השבוע היה מלא פעילות.

יום שלישי - כתבתי בפוסט הקודם. (יום עם האחיינים והמשפחה בגן יבנה)

ביום רביעי - החלטתי להכנס במקררים שלי. (כמו שאומרים בהשרדות

נמאס לי מהמקרר המקפיא והמתפרק אז החלפתי עם המקרר החדש שבעל הבית הביא לאחסן אצלי.

עשיתי את זה לבד. 

החלטתי לשעה להתעלם מהפיברו' , לפעמים צריך הפסקה. (אפילו שלא באמת מקבלים הפסקה)

אז נלחמתי עם המקררים והחלפתי בינהם. רוקנתי את האוכל הרקוב שגידל עובש על העובש...

היה מאתגר. אבל מספק ביותר!

אז לפחות יצא מזה משהו, התעמלות, הזעתי לא מעט.

יותר מאוחר הלכתי לחוג פיברו' - והיה שיעור מאמץ יותר מבדרך כלל.

אנחנו תמיד עושים מתיחות לפני ואחרי ושיחרור הגוף...

זה החלק הכי חשוב לפי ורדה המורה/מדריכה. היא דואגת שלא יתפסו השרירים

ובכל זאת, אולי זה הפיברו', כל הגוף תפוס.

יום חמישי - קמתי ב5 בבוקר אחרי 5 שעות "שינה לא שינה..."

(חלק מה-fibro fun זה בעיות בשינה...)

ב6 בבוקר יצאתי לירושלים למוסך.

הגיע הזמן לעשות טיפול לאוטו. 

חזרתי הביתה ונפגשתי עם חברתי הטובה בעולם מגיל 4. 

זאת שהכרתי לשותף לשעבר שהתחתנו לפני שנה ועכשיו גרים באנגליה.

היה שווה ליסוע רק כדי לראות אותה...

ב3 וחצי הגעתי סוף סוף לב"ש...

ליסוע פעמיים ביום את ב"ש - ירושלים, זה בכלל לא פשוט.

אפילו עם תחבושת על הברך, זה הורג את הרגל והידיים...

ומשום תמיד באוטו נתפסות לי הצלעות בצד ימין....

מוזר.

אז היום:

אחרי שבלילה כמעט בכיתי כי החתול שלי ניסה לאכול לי את האף והנזם ולא נתן לי לישון...

התעוררתי כואבת , אך אופטימית.

ישר יצאתי לצעדה (עם מתיחות לפני ואחרי)...

קצת כלים, קצת סדר...

עוד מתיחות...

ובואו נתחיל את הסופ"ש בכיף.

 נ.ב. בתמונה: אני והדסי, חברתי הטובה בעולם...

תמיד מצחיק אותי כמה היא פיצית לידי...ועדיין היו שואלים אותנו אם אנחנו תאומות...