הפעם החופש של הילדים תפס אותי לא מוכנה - הצלחתי לקרוע באופן חלקי שריר ברגל ( כן... הצטרפתי לחוג מחול והאירוע המשמח הסתיים עם סימנים כחולים... וחיוך של אושר על הפנים)

את החופש הזה נבלה יחד חשבתי... נקנה חומרי יצירה....נזמין אושפזין וננסה לא להתאשפז לרגל חוסר שפיות זמנית של אמא.

זה די הצליח בתחילת החופש... טוב זה בכל זאת היום הראשון.  בסוף השבוע הראשון הרגל השתפרה פלאים (טוב , גם התייאשתי פלאים) ויצאנו ל'פארק המשפחה' בעיר הסמוכה. פארק ירוק מלא פעילות לילדים, טיפוס ונדנוד וגם ספסל לאמא - הכל נפלא.

כמה תמונות למזכרת שלא יגידו שלא עשיתי כלום עם הילדים..... סנדוויץ מושקע תחת עץ ושמיים ועוד מעט יוצאים הביתה.

אלא שאז שגב קלט בפינת הפארק מתחם שלם צבעוני וקורץ של מתקני כושר 'לילדים'. הוא מושך אותי בידי ומיד אנחנו שם, מתנדנדים ומפתחים שרירים. אני בעיקר את שרירי הפה 'תזהר!' 'לא לשים ידיים על הצירים' 'תחזיק חזק'...

מבט עירני יפנה את עיני ההורים לשלט התלוי על כל המתקנים: 'השימוש לבני 14 ומעלה', נו באמת - כמה בני 14 ומעלה מבקרים בפארק? הרוב נראו כמו בני שנה וארבעה. טלפון מודאג למנהל האתר מגלה שגם הוא לא שקט ומודע שיש לו בעיה אמיתית. אני יודעת על מקרי קטיעת אצבעות שאנו אוספים בארגון מבתי החולים. כולם ממבול המתקנים שנראים בכל פארק חדש. מה עושים? הוא מבקש עזרה ומוכן לשקול איך למנוע את התאונה הבאה אצלו בגן. אנחנו נפגש אחרי החג. בנתיים מצורפות תמונות ואשמח לשמוע מה דעתכם...