כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    דז'ה וו של הרוע

    63 תגובות   יום שישי , 9/10/09, 20:50

     

    דז'ה וו של הרוע

     

     

     

    נוכחתי לדעת שרוע לב בלתי מוסבר, דברים שאינני מבינה, משתקים ומטרידים אותי. קשה לי אתם, והם גורמים לי עקה רבה.כשזה נוגע אלי אישית זה רוע פחות מטריד, אך שזה כרוך בפגיעה בחלש או ביקרים לי - קשה לי להתמודד עם זה בצורה הגיונית, זה מטריד אותי מעבר לראוי. 

    אתמול בטיול עם זואי- לולי היו לי "חילופי דברים חד צדדיים" קשים עם אדם שאינני מכירה שגר בסמוך,בעניין "חבילות חומות" (קקי של כלבים), נראה לי יותר משום מה שזה היה התירוץ, כי לא עשינו דבר הרי.

     

    בעקבות כך היה לי פתאום  דז'ה וו חזק, שהחזיר מקרה שהיה קשה עבורי, מהעבר, והבנתי שאותו אדם הוא לא אחר מאשר בנו של אותו איש מאותו מקרה (בהמשך).

    כשזה קרה ציינתי לעצמי את האלימות, חוסר הסובלנות, גישת האנטי, ורוע הלב ללא פרופורציה שפשוט נשפכו מאותו אדם, חשתי וראיתי זאת בפניו, ופתאום ראיתי בפניו את פני האיש מאז, והבנתי שהם למעשה מאד דומים ולא רק בפנים.... 

    הפעם, במקום לקחת זאת אישית, למרות שזה קצת שיתק אותי, נתתי לזה לגלוש ולעבור הלאה, כשאני מגיבה יותר בהתאם. 

     

    דז'ה וו חזק - הפנים של הרוע. הבנתי שזה מובנה, תורשתי, חינוך מהבית, "מידבק", האבא הרי אותו דבר.  זה אינו קשור דווקא אלי או למשהו שעשיתי, הגם יש כאן רוע לבעלי חיים במיוחד ולבני אדם. 

     

    בטיול הנ"ל חלפתי כאמור ליד כניסה לבניין מסוים, בדיוק כשנכנסו אליו שני גברים. אחד מהם החל מיד כשראה אותנו באלימות מילולית, חצי צעקות להזהירני שאוי לי אם הכלבים "יעשו" משהו ליד הכניסה שלו, ואם לא אאסוף זאת, "מצידי תלקקי את זה"....אני כבר מכיר אותך....והוא ממשיך שוצף זעם כבוש... רואה אותך כל יום עוברת כאן.... 

     

    הייתי המומה מההתנפלות והאנטי (רק עברתי) ומחוסר הפרופורציה, התעשתי והפטרתי חצי בתדהמה והיתול: "וזה בדיוק הטון הנכון לבקש או להשיג משהו ממי שאינך מכיר אני משערת, נכון ?" 

    הוא היה עסוק באטרף של עצמו ולא קלט את המסר וההומור.

    התרחקתי, כי למדתי שכדאי שאעשה מה שטוב עבור זואי לולי, הוא עוד עלול להיסב על עקביו, וכבר קרה שלולי המסכן חטף בעיטה עצבנית ממישהו, אחרי שגם אני חטפתי. 

    שניות אח"כ נחת על הדז'ה וו והבנתי שזה לא אחר מאשר "הבן של": אותם תווי פניו, גישה, רוע הלב, עצבנות, חוסר סובלנות, וקיצוניות – בדיוק כמו האיש ממקרה מהעבר.

     

    מצחיק ואולי עצוב: איך שדברים, פנים, גישה, אופי עוברים בתורשה ולא משתנים, לפעמים אתה הופך למה שאתה סופג או שונא, ומשליך הלאה על אחרים.....

     

     

      *  *  *   

     

     

    לידי בסמוך בניין רכבת ארוך, כניסות מרובות, ומבנה מסובך מאד של הגג, שגורם לבעלי חיים (חתולים) שבמקרה מגיעים עד אליו להלכד בו ללא אפשרות לחזור על עקבותיהם או להיחלץ.

     

    יום אחד איתרתי חתולה שהמליטה על הגג, הכניסה היחידה ממנה הייתה יציאה לא נעולה לגג הייתה זו בה גרים בקומה רביעית עליונה מצד אחד המשפחה והאבא של זה שנתקלתי בו ודלת מול החבר שלו, מאותה "ליגה".

     

    ניסיתי להורידם ולחלצם לבדי והצלחתי, אך משהו גרם לאם לשוב ולהחזירם לגג מחדש. הבנתי שאני צריכה גם להרחיקם מהמקום, ובינתיים דאגתי להם למזון ושתיה בהחבא תוך קשיים רבים.

    יום אחד קלט אותי שכן זה, ונעל את היציאה לגג. חשכו עיני. 

     

    ניסיתי לדבר על לבו, לבד, ברוח טובה, בתחנונים, בהגיון -  שיאפשר לי להאכילם כשאני, על חשבוני, אמצא פתרון. הוא ניער אותי ממנו באלימות ואטימות בלתי מוסברים ומובנים.

    לא היה לי ספק, הוא מעדיף לראותם גוועים ומתים מחום על הגג, גם אם יהיה לו סרחון ובלגן, מאשר לאפשר או לעזור לי למצוא פתרון ולחלצם, ואם הייתי מתמוטטת לידו דבר שכמעט קרה, ספק אם היה טורח להגיש עזרה. 

    בייאושי עם ייאוש נורא  בלב וברגליים רועדות עברתי כניסה כניסה באותו בניין, עליתי וירדתי בכל הכניסות לקומה רביעית (10 אם אינני טועה) לחפש אנשים שיהיו מוכנים לעזור, לתת מפתח לפחות מאחת הכניסות האחרות לגג.

    ניסיתי בו זמנית להשיג עזרה מהרשויות, והצלחתי להביא את המחלץ העירוני מלווה בשוטר, שהוברחו למרבה הבושה, ע"י אותו שכן בצעקות ומכות.

     

    יופי, כעת למי אפנה? לרשויות ?!  אלה הן וכך נראית האכיפה........

     

    הזעקתי לבסוף מחלץ מקצועי עידוד 2 פעילות מקומיות, שהגיע ואחר כמה נסיונות ומאמצים, מכמה כניסות, הצליח ללכוד ולחלץ את החתולה על גוריה, בעזרת השכנים הנחמדים שתמכו בי באהדתם והאמון שנתנו בי (ניתנו לי מפתחות לדלת הכניסה, לגג, לכל מה שאני רוצה ללא שהם בעצם הכירו אותי). 

    עד היום לא אשכח את האלימות, האטימות והרוע של אותם שני אנשים מאותה כניסה.  לקחתי זאת ללב, התקשיתי להתמודד מול הרוע הבלתי מוסבר.

     

    המחשבה שהחתולים גוועים למעלה ושהיא מיללת לי ואני צופה בה מלמטה ללא יכולת לעזור לה היתה עבורי קשה מנשוא, וכשהסיוט עבר איחלתי להם שהיושב במרומים ייתיחס אליהם כמו שהם התייחסו אל אותם חתולים אומללים, ואלי.

     

    אחרי שנים רבות התמלא מבוקשי.  אותו אדם עליו אני מדברת כנראה מבלה כבר שנים, לתקופות, "מאחרי סורג ובריח" ואני משערת שזה בשל עבירות אלימות, והשכן השני גם הוא "לא שפר חלקו עליו". בדיוק כעת ראיתיו חוזר מבית הכנסת....אדם מאמין שומר מצוות אעלק (הא?!) ...ומה זה שווה?

    בתורה כתוב שהמקום סולח ביתר קלות על עבירות שבין האדם למקום פחות על עבירות שבין אדם לחברו....

    איפה המודעות, הכוונה התפילה האמונה האמיתיים ?!  זהו?

    התפללת שמרת שבת, היית בבית כנסת אז אתה בסדר?!  בלתי ייאמן הקטע הזה.  

     

     

    *  *  * 

    ואתמול "זכיתי" להכיר את הבן של אותו איש אלים וקיצוני ברוע לבו ואטימותו, הפלש בק היה חזק ומוזר.  

     

    *  *  *  

     

    אל תלחמו ברוע לב ואטימות, אל תיקחו זאת אישית ופנימה כמו שנהגתי לעשות, ועדיין קורה לי לפעמים - זה פוגע, הורס, לא מביא לשום מקום, לא עוזר. באיחור למדתי שזה לרוב לא קשור אליכם.  

     

    אנשים אלה זה מה שהם, לא יעזור כלום, ואינכם יכולים לעשות דבר בודאי לא לכם לנסות לשנותם.  לפעמים צריך עם זאת להעמידם במקומם אחרת הם עלולים למרר את חייכם, רק כדאי לעשות זאת בצורה מושכלת ובאיפוק, וזה לא קל .

     

    כדאי להתרחק מהם, למזער נזקים, לא להתעמת, במיוחד לא כשאתם עם חיות המחמד שלכם.

    הם לא יהססו לפגוע בכם פיסית וגם בכלבים או בחתולים, ולפעמים נהנים לעשות זאת, גם אחרי שהלכתם לחתולי רחוב אם עצבנתם אותם.

     

    ככה הם בנויים, משליכים שטנה, מרות, ודיקטטורה סביב, חייבים להיות ולהראות חוזק ושליטה, רואים ושומעים רק את עצמם.  

     

    משום כך בין היתר הם תמיד עצבניים, הרי לא תמיד אפשר לקבל מה שרוצים, ממי שרוצים, מתי שרוצים.

    אני משערת שלא קל  לחיות כך, אלא שהם אינם מבינים שהם הגורמים לכך, והעקה שלהם מעצמם מגבירה כמו במעגל סגור את תגובותיהם ואלימותם. 

     

    יש לי שכנה, משהו דומה בואריאציה נשית.  כל הזמן עצבנית, רוטנת, צועקת, קשה, מרת נפש.  מעולם לא ראיתיה מחייכת צוחקת מתבדחת. שנים רבות הפעילה אלימות מילולית נגדי ונגד בעלי החיים שלי תוך שהיא מסיתה גם שכנים - עד ששמתי אותה במקומה, בלית ברירה עם הכלים היחידים שהיא מכירה..... 

     

     

    קשה לי להתמודד עם דברים שאינני מבינה, בין היתר עם רוע.  אולי בגלל שאינני מבינה את תכליתו, את המטרה, והצורך וההנאה שמפיקים טיפוסים כאלה מפגיעה והרעה לחלש, ולאחר בכלל.

    עד היום לא שכחתי ולא נראה לי שאי פעם אשכח את פרשת רוז הקטנה והמזוודה האדומה ומקרים אחרים.  קשה להבין דברים כאלה משום כך קשה במציאות הנוגעת אליך להתמודד עם תופעות שעקרונית דומות, מצד שני אני מקווה גם שלא אבין..... 

    אל תתנו לרוע וצרות עיין להשאיר אצלכם עקבות, למרות שזה גורם קשיים ועוגמת נפש, תשאירו אותם בחוץ. 

     

     

    שיהיה לכולם שמח וטוב בלב (זה מרחיב אותו J), עם עצמם, עם הקרובים להם,  וחג שמח.
     

    למי שיש הארות הערות או ניסיון עם מקרים ותופעות כאלה, מוזמן לשתף, זה רק יכול להוסיף ולעזור בהתמודדות עמם.

     
    דרג את התוכן:

      תגובות (63)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/10/09 17:06:


      יצר האדם רע מנעוריו , הרוע קיים, וישנם כאלה שהרוע נשפך מהם כפי שיש כאלה שטוב הלב נשפך מהם,

      ואם קיימת דרך למוסס את הרוע, ולהחדיר לאותו אדם את המודעות לכאב ולצער בעלי חיים , עשינו את

      המלאכה.

       

       

       

      כל טוב

      אילנה שקד

        12/10/09 14:20:

      ב' יקירתי,

      רוע נובע מפרימיטיביות (זאת התיאוריה שלי)

      וגם אותי הוא מפחיד מאד

      אולם לעולם לא יכופף אותי

      את מלאך, המשיכי כמו שאת ואל תתני לרוע לכופף אותך.

      peace and love.

        12/10/09 04:24:

      צטט: bonbonyetta 2009-10-11 23:36:35

      צטט: RonArzi 2009-10-11 21:37:23


      צר לי, הרוע גובר. החושך קיים בכל מקום, צריך אנרגיה (גם ביקום) בכדי לגרש את החושך. הרע קיים - צריך אנרגיה בכדי ליצור טוב. והרי לך מפגש של הטוב והרע דרך עיני הברבורים.

      http://picasaweb.google.com/ron.arzi/fmynXI?authkey=Gv1sRgCOeN_rGW9LqzOQ

       

      הטוב והרע. חלקת השדה לא נחרשה והושארה למרעה לברבורים. להקת הברבורים הבחינה בציידים המתקרבים ופרשה כנפיים והסתלקה למקום בטוח יותר. צולם ;10.10.2009 . אוהב את נחישותך רון

      רון

      איזה נחמד מצידך, הרגשת מה שיעשה לי טוב....תודה

      צייד.....בררר.....מי יכול לרצות להרוג עופות כל כך יפים מלאי הוד?

      תגיד,

      מצד אחד הושארה פיסת שדה לא חרושה עבור הברבורים.....

      ומצד שני התקרבו אליהם הציידים...

       

      האם הגורם שהשאיר להם את פיסת השדה ידע שהציידים יבואו ?

      אם לא ידע...כיצד הם נכנסו וקרבו לשטח ששייך לו בעצם?

      סתם תהייה....

       

       

      הברבורים מוגנים בחוק

      אך תמיד ישנו גם מי שעובר על החוק.

      לעומת זאת אלה

      הצבאים מותרים.
      בין אמצע ספטמבר ואמצע נובמבר הצייד מותר והציידים פועלים בקבוצות בסופי שבוע.
      פעילות הציידים, התנועה על הדרכים ורעש היריות מפחידים את הברבורים.
      ובאשר לשני הצבאים שבתמונה איני יודע מה עלה בגורלם, לפחות אני יודע שעוד
      לא ראיתי את העגלה עמוסת אייל/איילים שנצודו עוברת על פני ביתי.
      מחזיק להם ולחבריהם אצבעות 
        11/10/09 23:57:

      צטט: bonbonyetta 2009-10-11 23:25:37

      צטט: דרורי בועז 2009-10-11 20:41:34


      בבואינו לחיות על פני כדור הארץ, עלינו לקחת בחשבון רוע. מכל סוג, ללא הגיון, צרוף או גס. הרוע קיים. למעשה אף ניתן לומר שהרוע הוא אנושי ואף לגיטימי. כמו חוש הריח, כמו השנאה, הפחד והכעסים - הרוע בא מגזע המוח, השכבה הראשונה מבין שלוש השכבות העיקריות במוח. השכבה המשותפת לרוב האורגניזמים ע"פ הפלנטה שלנו.

       

      כל נסיון להבנת רוע אצל אנשים ובעיקר רוע המופנה כלפינו הוא טעות מצערת. בהתנהלות זו אנו גורמים לעצמינו נזק ומוטב להתעלם ולהעלם, להדחיק ולדחוק. זו הדרך שנתן לנו הטבע להתמודד עם מקרים קיצוניים כאלה.

       

      אשמח לקרוא בלוג/פוסט/מייל ממך בנושאים שמחים יותר שנותנים לסביבה יחס מתאים, ובמקרה שלך אולי יחס רב מדי.

      בסה"כ פגשת אנשים לא נחמדים. יש גם כאלה.

       

      בשמחות!

       

      אהלן בועז ותודה לביקורך, אתה מוזמן תמיד

      אני די מסכימה אתך להלך הרוח הכללי של הדברים, הדגשתי עם זאת מדבריך שאני מסייגת לגביהם:

      נכון מוטב במקרים כאלה להתעלם ולהעלם, אך די קשה לעשות זאת במציאות כשרואים שגורמים נזק ופגיעה קשה במי שלא יכול לעזור לעצמו, הרבה יותר קל לומר זאת כשזה קורה למישהו אחר...לא אומרת שאין צדק בדבריך.....אך זה קל יותר מרחוק, או כשזה קורה לאחר......

      להדחיק ולדחוק זה אף פעם, בשום מקרה לא טוב לדעתי. כמו שקיבלתי כאן תגובה ציורית שמאד עזרה לי (תודה) המדמה זאת לשקית מלאה קקי, שצריך פשוט לזרוק לזבל...לא טוב להדחיק דברים לא טובים, או "קקי", סופו לפרוץ כביוב החוצה....

      לגבי יחס "מתאים" יותר....ובכן, נכון לפעמים לוקחים ללב מדי, לפעמים מייחסים משמעות גדולה לדברים, אך בחייאתק, הרי "מתאים" יותר או פחות זה יחסי...מי שעבורו זה מתאים עבור אחר זה פחות מדי ולהיפך....לא?!

       

      ראשית, אני שמח שהצלחת לקחת קצת סמפטיה מדבריי הלקוניים, זאת היתה הכוונה.

      שנית, אוכל לומר, פעם חשבתי כמוך ומאנתי להדחיק והתמודדתי ללא פשרות.

      לא נראה לי שמצאתי ישועה ו/או נחמה (או ש"ע) בדרך הזו.

      יתכן, ובשל הסיבה שלמדתי לבנות חומות מבוצרות סביב עצמי, בחרתי במקצועי הנוכחי. יכולתי לבחור עיסוק אחר.

      עם חלוף השנים אני מוצא יותר ויותר נחמה באסקפיזם ובהדחקה.

      או בשפה של לימור: "אני זורם, אחותי"

      בכל מקרה, הסטטיסטיקות שלך מראות שאת חיית כתיבה ואני מקוה שימשיך להיות מעניין.

      ד"ש לחיות.

        11/10/09 23:36:

      צטט: RonArzi 2009-10-11 21:37:23


      צר לי, הרוע גובר. החושך קיים בכל מקום, צריך אנרגיה (גם ביקום) בכדי לגרש את החושך. הרע קיים - צריך אנרגיה בכדי ליצור טוב. והרי לך מפגש של הטוב והרע דרך עיני הברבורים.

      http://picasaweb.google.com/ron.arzi/fmynXI?authkey=Gv1sRgCOeN_rGW9LqzOQ

       

      הטוב והרע. חלקת השדה לא נחרשה והושארה למרעה לברבורים. להקת הברבורים הבחינה בציידים המתקרבים ופרשה כנפיים והסתלקה למקום בטוח יותר. צולם ;10.10.2009 . אוהב את נחישותך רון

      רון

      איזה נחמד מצידך, הרגשת מה שיעשה לי טוב....תודה

      צייד.....בררר.....מי יכול לרצות להרוג עופות כל כך יפים מלאי הוד?

      תגיד,

      מצד אחד הושארה פיסת שדה לא חרושה עבור הברבורים.....

      ומצד שני התקרבו אליהם הציידים...

       

      האם הגורם שהשאיר להם את פיסת השדה ידע שהציידים יבואו ?

      אם לא ידע...כיצד הם נכנסו וקרבו לשטח ששייך לו בעצם?

      סתם תהייה....

       

        11/10/09 23:25:

      צטט: דרורי בועז 2009-10-11 20:41:34


      בבואינו לחיות על פני כדור הארץ, עלינו לקחת בחשבון רוע. מכל סוג, ללא הגיון, צרוף או גס. הרוע קיים. למעשה אף ניתן לומר שהרוע הוא אנושי ואף לגיטימי. כמו חוש הריח, כמו השנאה, הפחד והכעסים - הרוע בא מגזע המוח, השכבה הראשונה מבין שלוש השכבות העיקריות במוח. השכבה המשותפת לרוב האורגניזמים ע"פ הפלנטה שלנו.

       

      כל נסיון להבנת רוע אצל אנשים ובעיקר רוע המופנה כלפינו הוא טעות מצערת. בהתנהלות זו אנו גורמים לעצמינו נזק ומוטב להתעלם ולהעלם, להדחיק ולדחוק. זו הדרך שנתן לנו הטבע להתמודד עם מקרים קיצוניים כאלה.

       

      אשמח לקרוא בלוג/פוסט/מייל ממך בנושאים שמחים יותר שנותנים לסביבה יחס מתאים, ובמקרה שלך אולי יחס רב מדי.

      בסה"כ פגשת אנשים לא נחמדים. יש גם כאלה.

       

      בשמחות!

       

      אהלן בועז ותודה לביקורך, אתה מוזמן תמיד

      אני די מסכימה אתך להלך הרוח הכללי של הדברים, הדגשתי עם זאת מדבריך שאני מסייגת לגביהם:

      נכון מוטב במקרים כאלה להתעלם ולהעלם, אך די קשה לעשות זאת במציאות כשרואים שגורמים נזק ופגיעה קשה במי שלא יכול לעזור לעצמו, הרבה יותר קל לומר זאת כשזה קורה למישהו אחר...לא אומרת שאין צדק בדבריך.....אך זה קל יותר מרחוק, או כשזה קורה לאחר......

      להדחיק ולדחוק זה אף פעם, בשום מקרה לא טוב לדעתי. כמו שקיבלתי כאן תגובה ציורית שמאד עזרה לי (תודה) המדמה זאת לשקית מלאה קקי, שצריך פשוט לזרוק לזבל...לא טוב להדחיק דברים לא טובים, או "קקי", סופו לפרוץ כביוב החוצה....

      לגבי יחס "מתאים" יותר....ובכן, נכון לפעמים לוקחים ללב מדי, לפעמים מייחסים משמעות גדולה לדברים, אך בחייאתק, הרי "מתאים" יותר או פחות זה יחסי...מי שעבורו זה מתאים עבור אחר זה פחות מדי ולהיפך....לא?!

        11/10/09 21:37:


      צר לי, הרוע גובר.

      החושך קיים בכל מקום,

      צריך אנרגיה (גם ביקום) בכדי לגרש את החושך.

      הרע קיים - צריך אנרגיה בכדי ליצור טוב.

      והרי לך מפגש של הטוב והרע דרך עיני הברבורים.

       

      http://picasaweb.google.com/ron.arzi/fmynXI?authkey=Gv1sRgCOeN_rGW9LqzOQ

       

      הטוב והרע. חלקת השדה לא נחרשה והושארה למרעה לברבורים. להקת הברבורים הבחינה בציידים המתקרבים ופרשה כנפיים והסתלקה למקום בטוח יותר. צולם ;10.10.2009 .
      אוהב את נחישותך
      רון
        11/10/09 20:41:


      בבואינו לחיות על פני כדור הארץ, עלינו לקחת בחשבון רוע.

      מכל סוג, ללא הגיון, צרוף או גס. הרוע קיים.

      למעשה אף ניתן לומר שהרוע הוא אנושי ואף לגיטימי.

      כמו חוש הריח, כמו השנאה, הפחד והכעסים - הרוע בא מגזע המוח, השכבה הראשונה מבין שלוש השכבות העיקריות במוח.

      השכבה המשותפת לרוב האורגניזמים ע"פ הפלנטה שלנו.

       

      כל נסיון להבנת רוע אצל אנשים ובעיקר רוע המופנה כלפינו הוא טעות מצערת.

      בהתנהלות זו אנו גורמים לעצמינו נזק ומוטב להתעלם ולהעלם, להדחיק ולדחוק.

      זו הדרך שנתן לנו הטבע להתמודד עם מקרים קיצוניים כאלה.

       

      אשמח לקרוא בלוג/פוסט/מייל ממך בנושאים שמחים יותר שנותנים לסביבה יחס מתאים, ובמקרה שלך אולי יחס רב מדי.

      בסה"כ פגשת אנשים לא נחמדים. יש גם כאלה.

       

      בשמחות!

        11/10/09 19:56:

      צטט: bonbonyetta 2009-10-10 22:39:21

      צטט: דידיה 2009-10-10 21:05:57


      ....שזה כרוך בפגיעה בחלש או ביקרים לי - קשה לי להתמודד עם זה בצורה הגיונית, זה מטריד אותי מעבר לראוי. 

      אם מישה היה צריך לנסח משפט עלי- הוא לא היה מצליח להגדיר אותי יותר מדויק מהמשפט הזה שכתבת.... זה כל כך אני!   וגם מאוד חייכתי על מה שכתבת בעניין בית הכנסת- אנשים שמים כיפה, שומרים שבת ומנשקים מזוזה אבל מתנהגים כמו חארות (תסלחי לי) ביומיום, זה מגוחך! עובדים על עצמם בעיניים... אבל לא על ההוא למעלה!

      ואכן- מרוע צריך להתעלם אבל לפעמים זה כל כך פוגע ומעליב שממש קשה...

       

      תודה דידיה על ההבנה והשיתוף.

       

      קשה להתעלם מרוע, כדאי כשזה מופנה אליך או לא ממש פוגע פיסית, אך כשזה פוגע בחסרי ישע אני לא חושבת שצריך להתעלם ולשתוק, זה כמו לתת יד לרשע....

       

      נכון את צודקת... אבל את יודעת, מפחיד להתעסק עם טיפוסים כאלה כמו שתיארת. צריך להזהר מכאלה ולעשות הכל בחכמה כדי חלילה לא להפגע. הרי המדינה שלנו ב"שגעת" עם כל מה שהולך לאחרונה.....

        11/10/09 18:38:


      יש ללמוד להבחין בין החושך לאור

      ו.............

      לדעת להחבור ליצר הטוב ולא ליצר הרע..

      ששניהם יחד עושים לנו מהפכות.

      *

        11/10/09 15:45:


      אני ממש קורנת מאושר לדעת שיש אנשים טובים כמוך,אנשים ששמו להם את אהבת בעלי החיים ובמקרה זה אהבת החתולים לדרך ארץ,

      בתור אחת שמטורפת על חתולים אני מזדהה איתך בכל תחושותיך,צר לי שיש אנשים רעים, אנשים שמתעללים בבעלי חיים חסרי הישע,

       

      ישנה הרבה בורות בציבור הדתי בנוגע ליחס לחתולים בפרט, אולם התורה היטיבה עם החיה -

       

      ונתת לבהמתך ואכלת ושבעת " יש מצווה להביא לבהמות שלך אוכל לפני שאתה אוכל,

       

      לצערי נילי רשמה היום בקהילה שבאזור בת גנים בחיפה מרעילים חתולים, ואני שואלת-

      עד אפה מגיע הרוע האנושי?למה?במה חטאה החיה האומללה והנשכחת הזו?

      צטט: bonbonyetta 2009-10-10 22:34:51

      צטט: יעל (אמא של מאיר) 2009-10-10 19:07:14


      אדם הוא טוב ביסודו. כל אדם. ללא יוצר דופן. אל תשכחי, שאדם נברא בצלם אלוקי. וה' - זה טוב אבסולוטי.

      אבל יש את מה שנקרא "קליפות" - זה גם חינוך וגם עוד כל מיני דברים. ולפעמים יש כל-כך הרבה "קליפות" שהצלם כבר לא נראה.  זה תמיד עצוב מאד, ולרוב כנראה אין מה לעשות. אני, בכל אופן, לא יודעת מה לעשות במקרים כאלה, חוץ מאשר להתפלל.    כן, זה תמיד נורא עצוב, לראות מה אנחנו עושים לפעמים עם הצלם האלוקי שבתוכינו...    אבל בכל מקרה, אסור לבקש רעות לאדם. גם אם הוא ממש לא בסדר. שלא יענש בסיבתך. את לא צריכה את זה. מספיק לך צרות משלך, אל תוסיפי לעצמך צרות בשל אנשים לא טובים. זאת העצה.    בוע טוב לך ושתפגשי רק אנשים טובים בדרכך!

      יעל

       

      תודה יעל

      אני מבינה ויודעת על הגישה שלך, וגם מכבדת אותה.

      אינני מאחלת רע לאיש, ובכל מקרה חדלתי מלעשות כך כבר לפני המון שנים.

      גם כאן, לא ביקשתי רעה לאותו אב וגם לא לאותו בן, למרות הרוע הצרוף בהם, למרות שפגעו בי, אך מאד ביקשתי מהקדוש ברוך הוא שישלם להם כגמולם, כראות עיניו. שיחזיר להם באותה מטבע בה הם נהגו באחרים....


      תודה לאיחוליים, מקווה גם אני....

       

      שלום בונבונייטה,

      שמעת את חדשות היום? - המשטרה תפסה ציידים, שלא רק תפסו ציפורי שיר (שאסור לצוד) אלא גם החזיקו אותם ב... קופסות סיגריות. אז אסור לנו לאחל: "שהחזיירים האלה ישבו בקופסות לסיגריות" - למרות שזוהי הנטיה הטבעית. לזה התכוונתי, כשאמרתי "לא לאחל דבר רע".

      חוץ מזה, אין צורך: יש דין ויש דיין - דיין אמת. אין צורך לאחל כלום - עיין רואה אוזן שומעת וכל המעשים בספר נכתבים. ועם כל אדם יתנהגו מלמעלה, כפי שהוא כאן למטה התנהג עם הבריות.

      אבל אני מאד מבינה לליבך. לפעמים אנשים עושים דברים כאלה, שפשוט מפחיד לחשוב, מה יקרה להם, כשבבוא היום יעמדו לפני כיסה הכבוד...

      שיעמדו בדרכך רק אנשים טובים! - מכל הלב.

        11/10/09 11:08:


      יקירתי התייחסתי לדברריך בקליפ

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1265808

        11/10/09 09:31:

      טוב שיש לך את הקפה

      כאן את יכולה להוציא את הכאבים והתיסכולים

      ואנחנו תומכים ומבינים.

      אכן רוע הוא גורם משתק-מאד מבינה את שעובר עליך

      לי יש גם שכנים "טובים" שעל חתולותי מקטרים.

      אבל בקשר לקקי של הכלבים,אני חייבת לציין שזה מאד לא נעים

      לדרוך בחושך על כזה מוקש ,לא לשים לב ולהכנס למכונית....

      איזה עונש זה לנסות להפטר מהריח!!!זה נורא!!!

      יש אנשים שמטיילים עם שקיות ואוספים ויש גם שלא!!!

      אנחנו מוצאים את הקקי הזה כמעט כל יום ליד הכניסה לבית וליד המכונית.

      לא פעם אישי כעס על מטיילי כלבים בגלל סיבה זו.

      אני רואה אותם נעצרים היכן שהכלב רוצה ומאפשרים לו להשתחרר-ולא אוספים.

       

        11/10/09 08:53:

      צטט: bonbonyetta 2009-10-10 22:20:53

      צטט: יסמין shelan 2009-10-10 09:41:30

      הציור בפתיחה מעניין ויפה...

      ואני שואלת (לאחר קריאת גם הפוסט המרגש על אימוץ זואי/לולי)

      את מבינה את מניעי בעלי החיים לאלימות, אכזריות והתנהגות חריגה, מסבירה אותם בהגיון וביישוב הדעת ומוכנה לקבל מכל הסיבות הנכונות (הם סבלו, אין להם הרגלים נכונים, התעללו בהם, הם במצוקה, עם הרבה סבלנות ואהבה הם ישתנו) ולעומת זאת להולכי על 2 שמתנהגים דומה אין לך טיפת סימפטיה, אמפטיה וסבלנות?

      מותר האדם יכול להתבטא ולהתגלות כשהאדם משתחרר ממצוקת ההשרדות החייתית ופועל ממקום יותר חפשי,מודע וחומל.

      זה יכול לקרות בכל רגע ורגע. גם אצלך. גם אצלי. גם אצלו. גם אצלה.  העיקר - שמרי נפשך. 

       

       

       

      תודה יסמין.

      מעניין שכנראה רק את שמת לב לציור המצורף, כי רק את הגבת עליו....:-)

      החלטתי כיון שלא מצאתי תמונה מתאימה, שמתקשרת לפוסט הזה לצייר אחד, החלטתי גם לא לצייר לפי הגיון, אלא לחשוב על הפוסט על הנושא ולצייר מה שבא לי. וזה מה שיצא.


      אבחנה מעניינת עשית....

      יש בי יותר חמלה כיון שבעלי חיים פעמים רבות יש בהם פחות רשע, המצוקה שלהם אינה ניתנת לידי ביטוי בפגיעה בחסרי ישע, אלא באחרים, יש הבדל.

      לגבי ההולכים על שתיים, אני משערת שיש להם מניעים משלהם, אינני מתכחשת לזאת, אך קשה לי יותר לרחם עליהם כשאני רואה שהם פוגעים בחסרי ישע שאינם יכולים להתגונן נגד הרשע שלהם.

      יש בי המון חמלה, בהחלט גם להולכים על שתיים, אך לא לאלה שפוגעים בזדון באלה שאינם יכולים להתגונן.

      נראה לי שעם גישה כזו היית יכולה להיות סנגורית מעולה.

      האם באמת את סבורה שיש להבין לחמול ולקבל גם אתה אלה שיש בהם מידה גדולה של רוע ? וגם כזה פגיעה בחסרי ישע שלא עשו להם דבר? (לא רק בעלי חיים, מדברים כאן במחינה עקרונית)

      הדגשתי חלק מדברייך אשמח לקבל עליהם הבהרה נוספת, אינני בטוחה שאני מבינה אותם לאשורם.... :-)   תודה

       

      לגבי המקצוע שאת ממליצה - תודה. אני מזל מאזניים. נוטה לראות כמה צדדים של המטבע ותמונה רחבה. ולכן הדיון אצלי נוטה להכללות. מתנצלת על כך.

      והנה ההכללה:

      יותר קל לפגוע בחלשים וחסרי ישע.

      ולכן הם המועמדים הטבעיים לתקיפה. זה כך בטבע (האריה טורף את הזברה החלשה בסוף העדר), וזה כך בחברת בני אדם. החלשים ובעלי הצרכים המיוחדים חשופים יותר לפגיעה. בין אם זה ממניעי רוע ובין אם ממניעי השרדות. ולכן קמים גופים ובני אדם שפועלים (אני מקווה) ממקום יותר חופשי ומודע, או לפחות חומל, או ממניעיהם שלהם - להגן על החלשים, לטפל בחסרי הישע.

      אם תחקרי את התודעה הקולקטיבית תראי שזה לא מובן מאליו שיש מקום לחלשים וחסרי ישע, מכל הסוגים, בעולמנו. 

       

      כך הם פני הדברים.  בכל זאת, העלאת המודעות למצוקת בעלי חיים וחשיפת עוולות היא חשובה מאד. 

       

        11/10/09 07:54:
      כוכב לעזרה נגד הרעים
        11/10/09 00:37:

      צטט: המספרית 2009-10-11 00:19:50

      צטט: bonbonyetta 2009-10-10 21:07:30

      צטט: המספרית 2009-10-09 21:29:58


      מה שיעזור לך להבין את הרוע הוא ההכרה, שהוא לא חיצוני לך. הוא נמצא גם אצלך בפנים. כדאי להפנים שבכולנו שוכנים טוב ורוע זה לצד זה. כן, גם בך....אנחנו חיים בעולם דואלי שבו ניתן לתפוס בהכרה מה זה אור, רק משום שכל לילה יש חושך...את תוכלי להבין את הרוע כחלק מהמכלול הדואלי של החיים.

      *

      אלומה

       

      תודה אלומה לתגובתך

       

      אני מבינה מאיפה זה מגיע, וברור לי שגם אני  ולא אף אחד מאתנו נטול רוע לחלוטין, ולו במידה זעירהביותר, אין אדם כזה, ובדברייך יש הרבה מההגיון.

      גם מבחינה פילוסופית אפשר להבין אור רק בגלל שיש חושך....וכנ"ל לגבי הטוב והרע...

       

      בכל זאת למרות שהרוע חלק ממכלול החיים של כולם, יש הבדל מאד עקרוני ומשמעותי במידה שלו, ובאובייקט אליו מופנה הרוע - וכאן נעוץ ההבדל, כאן בא הפוסט שלי - הרהורים על הרוע.

       

      מפני שאני מדברת בעיקר לא מבחינה פילוסופית על חלקו (ההכרחי מסתבר) בחיים שלנו, אלא על:

       

      * העובדה שהוא מופנה כלפי חסרי ישע ויכולת להתגונן, רוע לב סתם, ללא סיבה והגיון - וזה צריך וחייבים להוקיע ולא לקבל ולא להתרגל לזה לעולם !  אלה הם דברים שאסור שיהיו בחברה מודרנית נאורה, זו מידת רוע גדולה מרוכזת באדם אחד, כלפי יצור חסר ישע, ובאופן לא הגיוני בעליל.

       

      * על כך שאם באיזה מקום אנו אומרים לעצמנו שהרוע חלק מהחיים, שיש אנשים שבהם המידה של רוע גדולה יותר ויש שפחות והם כאילו הטובים, כי אז אנו מקבלים את הרעים כפי שהם, ובעצם נותנים להם ולרוע לגיטימציה !

       

      אז אני אומרת לא !

       

      נכון, הרוע חלק מהחיים, אך כאשר בצורה כזו מידה רבה מאד ממנו מרוכזת באדם אחד, שמגיב בפירוש בצורה לא הגיונית, ללא שום הצדקה, אין לקבל זאת, כאמור בגלל שבאיזה מקום זה נותן לזה לגיטימציה, ונראה לי ראוי יותר לפחות לשאוף לכך שמידת הרוע תקטן, בכל אחד מאתנו.

      כמה שיש לכל אחד מהרע, תמיד צריך לשאוף שיהיה עוד פחות.

       

      לא צריך לקחת ללב כפי שאני בעבר לקחתי ולפעמים עדיין קורה לי, כאמור זה לא אישית - זה הוא, האדם שמפנה אליך את הרוע, בו הפסול, אך בהחלט צריך בדרכים מושכלות, ללא שלוקחים זאת אישית להתמודד עם זה, לא לקבל זאת, לא לתת לזה מקום בחברה, כל אחד בדרך שרואה לנכון.

       

      נקודה חשובה, יש הבדל עקרוני וגדול אם הרוע מופנה לחסר ישע שאינו יכול להתגונן, או אם הוא מופנה לאדם, לבוגר, למי שיש לו כלים להתמודד מולו.

       

      הגיע הזמן שחסרי הישע באשר הם יפסיקו להוות שק חבטות עבור התסכולים ורוע הלב של אלה שיש להם את זה במנה גדושה וגדולה מדי, חסרי הישע נתונים לאחריות חוקית ומוסרית כולנו, ועל כולנו למנוע פגיעה בהם, בין אם היא אינה מכוונת, או שחלילה מתוך רוע לב.

       

      * ולסופה של תגובתי זו -  אני רואה קשר הדוק בין רוע לב לאלימות, למרות שלא בהכרח.....פעמים רבות מי שיש לו מנה גדושה מהדבר הזה שקרוי רוע, הוא גם אדם אלים, או בעל נטיה חזקה בכיוון - ועל האדם הזה וגם על אבא שלו היה ניתן לראות זאת ברור.

       

      עם אלימות אסור לעולם להשלים בחברה מודרנית, לא פיסית ולא מילולית, נכון זה לא אותו דבר, וכאן דיברתי על הרוע, אך בוא נאמר שהם "קרובי משפחה בדרגה ראשונה".....  

       

       

       

      חן חן לך על תגובתך המפורטת, המושקעת ורבת התובנות! אני אפילו הייתי מרחיבה את ההגדרות שלך של רוע ואלימות גם לאטימות. במקרים רבים השלטון, דווקא במדינות מפותחות, מפגין אטימות כלפי האזרח הקטן, ואטימות זו אינה שונה מהתעללות.ומה את ואני עושים כנגד זה חוץ מלקטר? לא הרבה...בולעים וממשיכים הלאה, כי "ככה זה"...

      תודה על פוסט חשוב ומעורר חשיבה!

       

       

      יקרה שלי

      לא יודעת מה את עושה, אבל חוץ מהבלוג כאן אני עושה עוד כמה דברים, לא רק מקטרת...  :-)

      מה שאני עושה כאן זה לנסות לעורר מודעות לנושאים שנראה לי חשובים.

       

        11/10/09 00:19:

      צטט: bonbonyetta 2009-10-10 21:07:30

      צטט: המספרית 2009-10-09 21:29:58


      מה שיעזור לך להבין את הרוע הוא ההכרה, שהוא לא חיצוני לך. הוא נמצא גם אצלך בפנים. כדאי להפנים שבכולנו שוכנים טוב ורוע זה לצד זה. כן, גם בך....אנחנו חיים בעולם דואלי שבו ניתן לתפוס בהכרה מה זה אור, רק משום שכל לילה יש חושך...את תוכלי להבין את הרוע כחלק מהמכלול הדואלי של החיים.

      *

      אלומה

       

      תודה אלומה לתגובתך

      אני מבינה מאיפה זה מגיע, וברור לי שגם אני  ולא אף אחד מאתנו נטול רוע לחלוטין, ולו במידה זעירהביותר, אין אדם כזה, ובדברייך יש הרבה מההגיון.

      גם מבחינה פילוסופית אפשר להבין אור רק בגלל שיש חושך....וכנ"ל לגבי הטוב והרע...

      בכל זאת למרות שהרוע חלק ממכלול החיים של כולם, יש הבדל מאד עקרוני ומשמעותי במידה שלו, ובאובייקט אליו מופנה הרוע - וכאן נעוץ ההבדל, כאן בא הפוסט שלי - הרהורים על הרוע.

      מפני שאני מדברת בעיקר לא מבחינה פילוסופית על חלקו (ההכרחי מסתבר) בחיים שלנו, אלא על:

      * העובדה שהוא מופנה כלפי חסרי ישע ויכולת להתגונן, רוע לב סתם, ללא סיבה והגיון - וזה צריך וחייבים להוקיע ולא לקבל ולא להתרגל לזה לעולם !  אלה הם דברים שאסור שיהיו בחברה מודרנית נאורה, זו מידת רוע גדולה מרוכזת באדם אחד, כלפי יצור חסר ישע, ובאופן לא הגיוני בעליל.

      * על כך שאם באיזה מקום אנו אומרים לעצמנו שהרוע חלק מהחיים, שיש אנשים שבהם המידה של רוע גדולה יותר ויש שפחות והם כאילו הטובים, כי אז אנו מקבלים את הרעים כפי שהם, ובעצם נותנים להם ולרוע לגיטימציה !

      אז אני אומרת לא !

      נכון, הרוע חלק מהחיים, אך כאשר בצורה כזו מידה רבה מאד ממנו מרוכזת באדם אחד, שמגיב בפירוש בצורה לא הגיונית, ללא שום הצדקה, אין לקבל זאת, כאמור בגלל שבאיזה מקום זה נותן לזה לגיטימציה, ונראה לי ראוי יותר לפחות לשאוף לכך שמידת הרוע תקטן, בכל אחד מאתנו.

      כמה שיש לכל אחד מהרע, תמיד צריך לשאוף שיהיה עוד פחות.

      לא צריך לקחת ללב כפי שאני בעבר לקחתי ולפעמים עדיין קורה לי, כאמור זה לא אישית - זה הוא, האדם שמפנה אליך את הרוע, בו הפסול, אך בהחלט צריך בדרכים מושכלות, ללא שלוקחים זאת אישית להתמודד עם זה, לא לקבל זאת, לא לתת לזה מקום בחברה, כל אחד בדרך שרואה לנכון.

      נקודה חשובה, יש הבדל עקרוני וגדול אם הרוע מופנה לחסר ישע שאינו יכול להתגונן, או אם הוא מופנה לאדם, לבוגר, למי שיש לו כלים להתמודד מולו.

      הגיע הזמן שחסרי הישע באשר הם יפסיקו להוות שק חבטות עבור התסכולים ורוע הלב של אלה שיש להם את זה במנה גדושה וגדולה מדי, חסרי הישע נתונים לאחריות חוקית ומוסרית כולנו, ועל כולנו למנוע פגיעה בהם, בין אם היא אינה מכוונת, או שחלילה מתוך רוע לב.

      * ולסופה של תגובתי זו -  אני רואה קשר הדוק בין רוע לב לאלימות, למרות שלא בהכרח.....פעמים רבות מי שיש לו מנה גדושה מהדבר הזה שקרוי רוע, הוא גם אדם אלים, או בעל נטיה חזקה בכיוון - ועל האדם הזה וגם על אבא שלו היה ניתן לראות זאת ברור.

      עם אלימות אסור לעולם להשלים בחברה מודרנית, לא פיסית ולא מילולית, נכון זה לא אותו דבר, וכאן דיברתי על הרוע, אך בוא נאמר שהם "קרובי משפחה בדרגה ראשונה".....  

       

      חן חן לך על תגובתך המפורטת, המושקעת ורבת התובנות! אני אפילו הייתי מרחיבה את ההגדרות שלך של רוע ואלימות גם לאטימות. במקרים רבים השלטון, דווקא במדינות מפותחות, מפגין אטימות כלפי האזרח הקטן, ואטימות זו אינה שונה מהתעללות.ומה את ואני עושים כנגד זה חוץ מלקטר? לא הרבה...בולעים וממשיכים הלאה, כי "ככה זה"...

      תודה על פוסט חשוב ומעורר חשיבה!

       

       

        10/10/09 23:23:

      צטט: studio tzur 2009-10-10 23:13:19


      התפוח הרקוב לא נופל רחוק מהעץ (הרקוב)
      רוע מביא רוע אהבה מביאה אהבה

       

      שאפו   צור !

       

        10/10/09 23:13:

      התפוח הרקוב לא נופל רחוק מהעץ (הרקוב)
      רוע מביא רוע אהבה מביאה אהבה
        10/10/09 22:39:

      צטט: דידיה 2009-10-10 21:05:57


      ....שזה כרוך בפגיעה בחלש או ביקרים לי - קשה לי להתמודד עם זה בצורה הגיונית, זה מטריד אותי מעבר לראוי. 

      אם מישה היה צריך לנסח משפט עלי- הוא לא היה מצליח להגדיר אותי יותר מדויק מהמשפט הזה שכתבת.... זה כל כך אני!   וגם מאוד חייכתי על מה שכתבת בעניין בית הכנסת- אנשים שמים כיפה, שומרים שבת ומנשקים מזוזה אבל מתנהגים כמו חארות (תסלחי לי) ביומיום, זה מגוחך! עובדים על עצמם בעיניים... אבל לא על ההוא למעלה!

      ואכן- מרוע צריך להתעלם אבל לפעמים זה כל כך פוגע ומעליב שממש קשה...

       

      תודה דידיה על ההבנה והשיתוף.

       

      קשה להתעלם מרוע, כדאי כשזה מופנה אליך או לא ממש פוגע פיסית, אך כשזה פוגע בחסרי ישע אני לא חושבת שצריך להתעלם ולשתוק, זה כמו לתת יד לרשע....

        10/10/09 22:36:

      צטט: מלאך מקומי 2009-10-10 20:24:06

      כך זה עם הרבה אנשים שיודעים רק לאיים ולהאשים קטנים ומוגי לב ללא מתינות מנופחי אגו עם אלימות ופטרונות את זה הם לומדים - זו הבושה מאב לבן מאמא לבת-זו ירושה אבל אנחנו נוכל להם כי אנחנו רבים מהם

       

       

      תודה מלאך מקומי, תודה   ~חיבוק~

      וגם שינית תמונה....באה לבקר אותך להתסכל מקרוב על ה"שווארם" (שפם)

        10/10/09 22:35:

      בונבונייטה
      אני מבינה אותך לגמרי

      יש מידות של רוע

      שקשה להתמודד איתם..

      והוא מצוי בעיקר בקרב

      אנשים אומללים ..

      את צודקת בתובנות שהגעת

      אליהן..

      עדיף להתרחק עד כמה שניתן..

       

        10/10/09 22:34:

      צטט: יעל (אמא של מאיר) 2009-10-10 19:07:14


      אדם הוא טוב ביסודו. כל אדם. ללא יוצר דופן. אל תשכחי, שאדם נברא בצלם אלוקי. וה' - זה טוב אבסולוטי.

      אבל יש את מה שנקרא "קליפות" - זה גם חינוך וגם עוד כל מיני דברים. ולפעמים יש כל-כך הרבה "קליפות" שהצלם כבר לא נראה.  זה תמיד עצוב מאד, ולרוב כנראה אין מה לעשות. אני, בכל אופן, לא יודעת מה לעשות במקרים כאלה, חוץ מאשר להתפלל.    כן, זה תמיד נורא עצוב, לראות מה אנחנו עושים לפעמים עם הצלם האלוקי שבתוכינו...    אבל בכל מקרה, אסור לבקש רעות לאדם. גם אם הוא ממש לא בסדר. שלא יענש בסיבתך. את לא צריכה את זה. מספיק לך צרות משלך, אל תוסיפי לעצמך צרות בשל אנשים לא טובים. זאת העצה.    בוע טוב לך ושתפגשי רק אנשים טובים בדרכך!

      יעל

       

      תודה יעל

      אני מבינה ויודעת על הגישה שלך, וגם מכבדת אותה.

      אינני מאחלת רע לאיש, ובכל מקרה חדלתי מלעשות כך כבר לפני המון שנים.

      גם כאן, לא ביקשתי רעה לאותו אב וגם לא לאותו בן, למרות הרוע הצרוף בהם, למרות שפגעו בי, אך מאד ביקשתי מהקדוש ברוך הוא שישלם להם כגמולם, כראות עיניו. שיחזיר להם באותה מטבע בה הם נהגו באחרים....


      תודה לאיחוליים, מקווה גם אני....

       

        10/10/09 22:30:

      צטט: דאז 2009-10-10 17:00:35

      זאת לא היתה חתולה. זה הייתי אני - בגלגולי הקודם, והשכן לא היה שכן, אלא הקאקי - בגלגולו הקודם

       

      תודה לתגובתך דאז.

      אכן אומרים שחתולים פעמים רבות נשמות מתגלגלות בהם.....ולגבי השכן, אכן הגיוני....  :-)

        10/10/09 22:27:

      צטט: 2btami 2009-10-10 10:57:56


      אפשר להתייחס לרוע כאל חבילת קקי.

      ואז מה שצריך לעשות זה בדיוק מה שעושים עם חבילה שכזאת. לוקחים ניילון, אוספים את הקקי לתוכו, ומניחים במקום הראוי.  בפח הזבל . אולי יהיו יותר פחים למטרה הזאת.   העיקר להפריד את חבילת הקקי הזאת משאר מוצרי החיים.

      אין היא דומה לכל היתר.    אם נדע להפריד,    גם לא ניפגע.

       

      תודה רבה !

      התגובה שלך, הציוריות שבה (רואים שאת בתחום...  :-) ) עזרה לי מאד.

      כעת שאני מציירת לי את זה בדמיון אולי יהיה לי יותר קל לעשות זאת.

      להפריד את הקקי הזה מהחיים ולא לתת לו להכנס, כדי שפחות נפגע.

       

       

        10/10/09 22:20:

      צטט: יסמין shelan 2009-10-10 09:41:30

      הציור בפתיחה מעניין ויפה...

      ואני שואלת (לאחר קריאת גם הפוסט המרגש על אימוץ זואי/לולי)

      את מבינה את מניעי בעלי החיים לאלימות, אכזריות והתנהגות חריגה, מסבירה אותם בהגיון וביישוב הדעת ומוכנה לקבל מכל הסיבות הנכונות (הם סבלו, אין להם הרגלים נכונים, התעללו בהם, הם במצוקה, עם הרבה סבלנות ואהבה הם ישתנו) ולעומת זאת להולכי על 2 שמתנהגים דומה אין לך טיפת סימפטיה, אמפטיה וסבלנות?

      מותר האדם יכול להתבטא ולהתגלות כשהאדם משתחרר ממצוקת ההשרדות החייתית ופועל ממקום יותר חפשי,מודע וחומל.

      זה יכול לקרות בכל רגע ורגע. גם אצלך. גם אצלי. גם אצלו. גם אצלה.  העיקר - שמרי נפשך. 

       

       

       

      תודה יסמין.

      מעניין שכנראה רק את שמת לב לציור המצורף, כי רק את הגבת עליו....:-)

      החלטתי כיון שלא מצאתי תמונה מתאימה, שמתקשרת לפוסט הזה לצייר אחד, החלטתי גם לא לצייר לפי הגיון, אלא לחשוב על הפוסט על הנושא ולצייר מה שבא לי. וזה מה שיצא.


      אבחנה מעניינת עשית....

      יש בי יותר חמלה כיון שבעלי חיים פעמים רבות יש בהם פחות רשע, המצוקה שלהם אינה ניתנת לידי ביטוי בפגיעה בחסרי ישע, אלא באחרים, יש הבדל.

      לגבי ההולכים על שתיים, אני משערת שיש להם מניעים משלהם, אינני מתכחשת לזאת, אך קשה לי יותר לרחם עליהם כשאני רואה שהם פוגעים בחסרי ישע שאינם יכולים להתגונן נגד הרשע שלהם.

      יש בי המון חמלה, בהחלט גם להולכים על שתיים, אך לא לאלה שפוגעים בזדון באלה שאינם יכולים להתגונן.

      נראה לי שעם גישה כזו היית יכולה להיות סנגורית מעולה.

      האם באמת את סבורה שיש להבין לחמול ולקבל גם אתה אלה שיש בהם מידה גדולה של רוע ? וגם כזה פגיעה בחסרי ישע שלא עשו להם דבר? (לא רק בעלי חיים, מדברים כאן במחינה עקרונית)

      הדגשתי חלק מדברייך אשמח לקבל עליהם הבהרה נוספת, אינני בטוחה שאני מבינה אותם לאשורם.... :-)   תודה

        10/10/09 22:11:

      צטט: טומבוי 2009-10-10 09:37:47

      הרוע קיים יותר מן הטוב

      ומתגבר עליו........ הרעים מנצחים

       

      תודה לתגובתך טומבוי, במענה עליה אני רק יכולה לומר :

       

      "Never doubt that a small group of dedicated citizens can change the world. Indeed, it's the only thing that ever has."      Margaret Mead

       

       

       

       

       

        10/10/09 22:09:

      צטט: היועץ המשפטי 2009-10-10 09:37:21


      כנראה שרוע לב עובר בירושה. אחרת אין להסביר למה הבן נהג כמו אביו. ויש שיגידו שהכל ענין של חינוך, ומי כבר חינך אותו?  תודה בונבוניט ה  על פוסט שבהחלט מראה לנו כמה המרחקים להיות אנשים רעים אם קצרים, ומדגיש את החשיבות שלנו להשאר טובים לאחר.

       

      תודה יועץ משפטי

      כן, אני בטוחה שמשהו בתכונות אופי המחורבנות הללו זה גנים במשפחה שלהם, אך בהחלט גם חינוך ואיך שמגדלים את הילד...בדיוק כמו מה שזורעים, זה מה קוצרים, זה מה יוצא....

      חבל רק שאף אחד אצלהם במשפחה הזו לא שובר את השרשרת הזו.....

       

        10/10/09 22:07:

      צטט: אגני 2009-10-10 08:46:03


      מאחל שהטוב יגבר על הרע.

       

       

      תודה אגני, תודה רבה זו אכן תמצית העניין, שהטוב יגבר....  :-)

        10/10/09 22:06:

      צטט: תמו'ש 2009-10-10 05:41:50

      הכל עניין של חינוך,ולקוי ורוע יש לרוב ואין טעם להתעמת מול אנשים שכאלה .ברגעים שכאלה מוטב להתרחק..

       

      תמו'ש

      בהחלט, מסכימה אתך, להתרחק כהקפת הרוע הזו נוגעת אלייך,

      אך כשהיא נוגעת לזה שאת מנסה להציל בעל חיים במצוקה וזה  מונע את זה ממך? 

       (כמו עם המקרה של האבא שלו), מה אז? לוותר? להרים ידיים? לתת לבעל החיים למות?

        10/10/09 22:03:

      צטט: ארזעמירן 2009-10-10 01:39:02


      עבירות שבין האדם לחברו - אין המקום מוחל (בכלל). פה נדרשת בקשת סליחה אמיתית מהאדם בו פגעת. אבל - מתוך הכרותי עם הטבע האנושי, אל תעצרי את נשימתך...(כנראה ש"המקום" כבר יסדר איתם את העניינים) 

       

      תודה לתגובתך ארז

       

      כן, עם כל הסכמי הקואליציה ואיך שאנו רואים שזה הולך, לא אתפלא.

      מה שכן עם כל הדיבורים הללו על הרוע הצלחת לעשות לי חיוך....  :-)

        10/10/09 22:02:

      צטט: אורידו 2009-10-10 00:56:00


      נגד הרוע אין מה לעשות, אלא לעשות עוד קצת טוב. ככה אנחנו קצת מנסים לאזן את העולם ולהטות את הכפות לכיוון שלנו.   (גם אותי מעצבן שכלבים מחרבנים לי בכניסה לבית. אבל זה לא הכלבים אלא הבעלים הרעים שלהם שלא מרימים)

       

      תודה לתגובתך אורידו

      אכן בהחלט, לעשות עוד קצת טוב, לאזן....

      האמת, שאת כל אחד מעצבן לדרוך על "חבילה חומה" אלא שמעולם לא הפנתי הסתכול שלי בעניין נגד בעל החיים, שבאמת כפי דבריך אינו אשם אלא בעליו.

       

      העניין הוא שיש אנשים שכל רך מורעלים על ההתנגדות והשנאה שלהם שהם מתנפלים עליך גם כשיקירך עושה "חבילה" כזו בצד לגמרי במקום חבוי ולא מפריע....גם שם זה מפריע להם...

        10/10/09 21:59:

      צטט: sweet boy 2009-10-10 00:39:53


      ראשית אני רוצה לומר לך תודה על היותך נשמה טובה שעוזרת לחתולים בתור מי שאוהב מאד חתולים ועוזר להם באוכל, מים, עזרה רפואית וכו'... הלוואי והיו עוד המון אנשים טובים כמוך... לגבי אותם חלאות אדם...שישרפו בגיהנום....אין דבר... האל למעלה רואה הכל ועונשם יגע במוקדם או במאוחר אחד בכלא? שירקב שם עם עכברושים...

      והשאר ...יש להם כיפה על הראש....פשוט איך כל הפושעים שמים כיפה והולכים לבית כנסת...חחח...מצחיק עד כדי בכי

      כמו כל העבריינים שרואים בטלויזיה שהם באים לבית משפט יש להם כיפה....שילכו לאלף עזאזל... שום יום כיפור ושום בית כנסת לא יעזור...רוכבים על הדת...שעושים אותה מכוערת בדיוק כמוהם ראינו כבר את הדתיים....לא אוסיף מילה....ובכלל..מעל 50% מהישראלים הם אנשים לא חיוביים, רעים ,ולא מכבדים את הטבע, בעלי החיים במיוחד חתולים והסביבה ובכלל ביחסי אנוש ...מתחת ל- 0 ....אני לא רוצה לתת רשימה כי היא לא תגמר... המשיכי במצוותייך . מחזק אותך. נשמה יקרה וטובה, רק אנו נביא אור לעולם.... ממני ליאור

       

      כפרע עליך

      תגובה מהבטן עם כל הנשמה העצבים והתסכול....

      אתה צריך לראות כמה עבריינים על כל מיני עבירות שבעולם, ועם התנהגות ונורמות שאינן ראויות אני רואה במגזר הדתי...שמצד אחד עושים מה שעושים, מצד שני הולכים לבית הכנסת....לא מבינה את זה...

      תודה על התגובה מהלב      ~חיבוק~

       

        10/10/09 21:54:

      צטט: ורד סת שני 2009-10-10 00:21:21

      הרוע קיים. הוא מצוי בכל מקום. העניין הוא להתמקד בטוב. בשבילך. בשביל השקט הנפשי שלך. זה לא אומר שצריך להפסיק להלחם בו, (וכמו שהספקתי קצת להכיר אותך, את הרי גם לא יכולה :), זה רק אומר שאסור לתת לו להשתלט עלייך ועל מחשבותייך כל הזמן, כי כך הוא מנצח את  כל הטוב...

       

      תודה לתגובתך ורד, אכן דברי טעם.

      כדאי ללמוד להתמקד בטוב, להלחם ברוע (במיוחד כשהוא פוגע בחלש), אך לתת לו להכנס אלייך או להתלט....

      תודה חברה  :-)

        10/10/09 21:52:

      צטט: טונקס 2009-10-09 23:54:25


      לא חושבת שבכולם יש רוע וטוב באותה מידה. בכולם יש רשעות מסוימת, קטנוניות, קנאה וכדומה - אבל בונבונייטה מדברת על אכזריות, פגיעה בחלשים וחסרי אונים. יש אנשים שהמעיים שלהם מתהפכים רק מלחשוב על זה ויש כאלה שנהנים ממש לבצע את זה. למה? אם זה חינוך או גנים או מה - לא יודעת. אני כל כך מזדהה עם הסיפור שלך, כי זה אחד הדברים המטריפים ביותר. זה תמיד הלחיץ אותי יותר מכל דבר אחר - שאפשר להציל חתולה ולא ייתנו לי פשוט. בכל פעם שהלך לי חתול לאיבוד זה היה הסיוט, שמישהו לא יסכים לפתוח לי גג או מרתף. יש לי שכן גם מופרע שפעם ממש התחננתי שייתן לי לבדוק בצריף שלו, שחשבתי שחתול שנעלם אולי שם. הוא בסוף נתן לי להציץ קצת. כשהייתי ילדה שכנה תפסה גור של חתול בזנב וסובבה אותו באוויר והעיפה אותו. זה באמת הדברים הכי קשים. הרבה יותר קל לקבל מוות ממחלה, אבל משהו שיודעים שאפשר היה למנוע... ונדמה לך שאם תסבירי בהיגיון ותפני לרגש הם חייבים להשתכנע ואולי את פשוט לא מספיק מסבירה טוב, ותמיד יש את המחשבה שאם זה היה בן אדם כלוא שם הם לא היו מעיזים ורק לחיות מותר לעשות הכל... לפחות תדעי שיש גם הרבה אנשים הפוכים 

       

      תודה לתגובתך ולהבנה טונקס

      בודאי שאין בכולם אותה מידה של רוע ושל טוב, אלא שמה שגורם לי קצת לאיבוד עשתונות או הלם זה לראות או להתעמת עם אלה שיש בהם מידה כה גדושה עד כדי חוסר הגיון והגזמה מהרוע, כאן במקרה הזה, גם על גבול האלימות.

       

      וכן, בהחלט אני יודעת שיש אנשים בדיוק ההיפך ממנו, אחרת איך היינו מחזיקים מעמד? גם כפרטים בודדים וגם כחברה?  :-)

       

       

       

        10/10/09 21:51:

      תודה על שאת מרימה קול

      תודה שאת מפיצה אהבה

      תודה בשמי ובשם כל החתולים ושאר בעלי החיים

        10/10/09 21:44:

      צטט: softcactus 2009-10-09 22:55:11

      יש גם כאלו, מתעלם מהם.

      ערב קסום

      שלומי

       

       

      תודה שלומי

      הדרך הנכונה באמת להתעלם,אך כאן, לפחות במקרים עליהם דיברתי זה היה קשה. במיוחד במקרה של האבא של אותו אחד, אי אפשר להתעלם מרוע לב צרוף כשאתה מנסה להציל ולהגיש עזרה לבעל חיים במצוקה קשה, בסכנת חיים ואותו רע לב מונע זאת ממך....

      תשלים עם זה? לא תציל את בעל החיים הזה?

       

        10/10/09 21:42:

      צטט: Neora 2009-10-09 22:52:35

      אותי רוע נורא מפחיד,

      מודה,

      בכל פעם שאני נתקלת בו אני מסרבת להאמין שיש דבר כזה,

      אבל יש,

      ואם נשתוק להם הם ירימו את הראש,

      ואסור להרשות שזה יקרה,

      הפוסט הוא תמרור אזהרה נוסף

      שהאל תברך אותך יקירתי !!

       

      תודה נאורה

      האמת, זה באמת מפחיד שנתקלים ברוע במיוחד כשזה ללא סיבה.

      חלק מההלם שלי מכך שלקחתי זאת ללב, מכך שלפעמים אני עדיין לוקחת למרבה הצער, זה שבאמת קשה להאמין שיש דבר כזה, אנשים כאלה...

      לשתוק בטח לא צריך, לא כשזה מופנה לחסרי ישע, רק לא צריך לקחת זאת ללב,להתמודד עם זה בצורה יותר שכלתנית, מעשית....

       

      אני לא תמיד מצליחה לעשות זאת, למרות שמשתפרת..... :-)

        10/10/09 21:07:

      צטט: המספרית 2009-10-09 21:29:58


      מה שיעזור לך להבין את הרוע הוא ההכרה, שהוא לא חיצוני לך. הוא נמצא גם אצלך בפנים. כדאי להפנים שבכולנו שוכנים טוב ורוע זה לצד זה. כן, גם בך....אנחנו חיים בעולם דואלי שבו ניתן לתפוס בהכרה מה זה אור, רק משום שכל לילה יש חושך...את תוכלי להבין את הרוע כחלק מהמכלול הדואלי של החיים.

      *

      אלומה

       

      תודה אלומה לתגובתך

      אני מבינה מאיפה זה מגיע, וברור לי שגם אני  ולא אף אחד מאתנו נטול רוע לחלוטין, ולו במידה זעירהביותר, אין אדם כזה, ובדברייך יש הרבה מההגיון.

      גם מבחינה פילוסופית אפשר להבין אור רק בגלל שיש חושך....וכנ"ל לגבי הטוב והרע...

      בכל זאת למרות שהרוע חלק ממכלול החיים של כולם, יש הבדל מאד עקרוני ומשמעותי במידה שלו, ובאובייקט אליו מופנה הרוע - וכאן נעוץ ההבדל, כאן בא הפוסט שלי - הרהורים על הרוע.

      מפני שאני מדברת בעיקר לא מבחינה פילוסופית על חלקו (ההכרחי מסתבר) בחיים שלנו, אלא על:

      * העובדה שהוא מופנה כלפי חסרי ישע ויכולת להתגונן, רוע לב סתם, ללא סיבה והגיון - וזה צריך וחייבים להוקיע ולא לקבל ולא להתרגל לזה לעולם !  אלה הם דברים שאסור שיהיו בחברה מודרנית נאורה, זו מידת רוע גדולה מרוכזת באדם אחד, כלפי יצור חסר ישע, ובאופן לא הגיוני בעליל.

      * על כך שאם באיזה מקום אנו אומרים לעצמנו שהרוע חלק מהחיים, שיש אנשים שבהם המידה של רוע גדולה יותר ויש שפחות והם כאילו הטובים, כי אז אנו מקבלים את הרעים כפי שהם, ובעצם נותנים להם ולרוע לגיטימציה !

      אז אני אומרת לא !

      נכון, הרוע חלק מהחיים, אך כאשר בצורה כזו מידה רבה מאד ממנו מרוכזת באדם אחד, שמגיב בפירוש בצורה לא הגיונית, ללא שום הצדקה, אין לקבל זאת, כאמור בגלל שבאיזה מקום זה נותן לזה לגיטימציה, ונראה לי ראוי יותר לפחות לשאוף לכך שמידת הרוע תקטן, בכל אחד מאתנו.

      כמה שיש לכל אחד מהרע, תמיד צריך לשאוף שיהיה עוד פחות.

      לא צריך לקחת ללב כפי שאני בעבר לקחתי ולפעמים עדיין קורה לי, כאמור זה לא אישית - זה הוא, האדם שמפנה אליך את הרוע, בו הפסול, אך בהחלט צריך בדרכים מושכלות, ללא שלוקחים זאת אישית להתמודד עם זה, לא לקבל זאת, לא לתת לזה מקום בחברה, כל אחד בדרך שרואה לנכון.

      נקודה חשובה, יש הבדל עקרוני וגדול אם הרוע מופנה לחסר ישע שאינו יכול להתגונן, או אם הוא מופנה לאדם, לבוגר, למי שיש לו כלים להתמודד מולו.

      הגיע הזמן שחסרי הישע באשר הם יפסיקו להוות שק חבטות עבור התסכולים ורוע הלב של אלה שיש להם את זה במנה גדושה וגדולה מדי, חסרי הישע נתונים לאחריות חוקית ומוסרית כולנו, ועל כולנו למנוע פגיעה בהם, בין אם היא אינה מכוונת, או שחלילה מתוך רוע לב.

      * ולסופה של תגובתי זו -  אני רואה קשר הדוק בין רוע לב לאלימות, למרות שלא בהכרח.....פעמים רבות מי שיש לו מנה גדושה מהדבר הזה שקרוי רוע, הוא גם אדם אלים, או בעל נטיה חזקה בכיוון - ועל האדם הזה וגם על אבא שלו היה ניתן לראות זאת ברור.

      עם אלימות אסור לעולם להשלים בחברה מודרנית, לא פיסית ולא מילולית, נכון זה לא אותו דבר, וכאן דיברתי על הרוע, אך בוא נאמר שהם "קרובי משפחה בדרגה ראשונה".....  

       

        10/10/09 21:05:


      ....שזה כרוך בפגיעה בחלש או ביקרים לי - קשה לי להתמודד עם זה בצורה הגיונית, זה מטריד אותי מעבר לראוי. 

      אם מישה היה צריך לנסח משפט עלי- הוא לא היה מצליח להגדיר אותי יותר מדויק מהמשפט הזה שכתבת.... זה כל כך אני!

      וגם מאוד חייכתי על מה שכתבת בעניין בית הכנסת- אנשים שמים כיפה, שומרים שבת ומנשקים מזוזה אבל מתנהגים כמו חארות (תסלחי לי) ביומיום, זה מגוחך! עובדים על עצמם בעיניים... אבל לא על ההוא למעלה!

      ואכן- מרוע צריך להתעלם אבל לפעמים זה כל כך פוגע ומעליב שממש קשה...

        10/10/09 20:24:

      כך זה עם הרבה אנשים

      שיודעים רק לאיים ולהאשים

      קטנים ומוגי לב ללא מתינות

      מנופחי אגו עם אלימות ופטרונות

      את זה הם לומדים - זו הבושה

      מאב לבן מאמא לבת-זו ירושה

      אבל אנחנו נוכל להם

      כי אנחנו רבים מהם

       

        10/10/09 19:15:


      אנשים כאלה יש בכל מקום לצערינו

       

      ואת, המסירות שלך לבעלי חיים מדהימה.

       

       

      שיהיה שבוע נפלא ורק חויות טובות.

        10/10/09 19:13:

      "הכלבים נובחים והשיירה עוברת"


      אדם הוא טוב ביסודו. כל אדם. ללא יוצר דופן. אל תשכחי, שאדם נברא בצלם אלוקי. וה' - זה טוב אבסולוטי.

      אבל יש את מה שנקרא "קליפות" - זה גם חינוך וגם עוד כל מיני דברים. ולפעמים יש כל-כך הרבה "קליפות" שהצלם כבר לא נראה.

      זה תמיד עצוב מאד, ולרוב כנראה אין מה לעשות. אני, בכל אופן, לא יודעת מה לעשות במקרים כאלה, חוץ מאשר להתפלל.

      כן, זה תמיד נורא עצוב, לראות מה אנחנו עושים לפעמים עם הצלם האלוקי שבתוכינו...

      אבל בכל מקרה, אסור לבקש רעות לאדם. גם אם הוא ממש לא בסדר. שלא יענש בסיבתך. את לא צריכה את זה. מספיק לך צרות משלך, אל תוסיפי לעצמך צרות בשל אנשים לא טובים. זאת העצה.

      בוע טוב לך ושתפגשי רק אנשים טובים בדרכך!

      יעל

        10/10/09 17:00:
      זאת לא היתה חתולה. זה הייתי אני - בגלגולי הקודם, והשכן לא היה שכן, אלא הקאקי - בגלגולו הקודם
        10/10/09 16:16:

      אכן,

       

      הכי טוב לשמור מרחק...

       

      חג נפלא

       

      פיני

        10/10/09 10:57:


      אפשר להתייחס לרוע כאל חבילת קקי.

      ואז מה שצריך לעשות זה בדיוק מה שעושים עם חבילה שכזאת.

      לוקחים ניילון, אוספים את הקקי לתוכו, ומניחים במקום הראוי.

      בפח הזבל . אולי יהיו יותר פחים למטרה הזאת.

      העיקר להפריד את חבילת הקקי הזאת משאר מוצרי החיים.

      אין היא דומה לכל היתר.

      אם נדע להפריד,

      גם לא ניפגע.

        10/10/09 09:41:

       

      הציור בפתיחה מעניין ויפה...

       

      ואני שואלת (לאחר קריאת גם הפוסט המרגש על אימוץ זואי/לולי)

      את מבינה את מניעי בעלי החיים לאלימות, אכזריות והתנהגות חריגה, מסבירה אותם בהגיון וביישוב הדעת ומוכנה לקבל מכל הסיבות הנכונות (הם סבלו, אין להם הרגלים נכונים, התעללו בהם, הם במצוקה, עם הרבה סבלנות ואהבה הם ישתנו) ולעומת זאת להולכי על 2 שמתנהגים דומה אין לך טיפת סימפטיה, אמפטיה וסבלנות?

       

      מותר האדם יכול להתבטא ולהתגלות כשהאדם משתחרר ממצוקת ההשרדות החייתית ופועל ממקום יותר חפשי,מודע וחומל.

      זה יכול לקרות בכל רגע ורגע. גם אצלך. גם אצלי. גם אצלו. גם אצלה.

      העיקר - שמרי נפשך. 

       

       

        10/10/09 09:37:

      הרוע קיים יותר מן הטוב

      ומתגבר עליו........ הרעים מנצחים

        10/10/09 09:37:


      כנראה שרוע לב עובר בירושה. אחרת אין להסביר למה הבן נהג כמו אביו. ויש שיגידו שהכל ענין של חינוך, ומי כבר חינך אותו?

       תודה בונבוניט ה  על פוסט שבהחלט מראה לנו כמה המרחקים להיות אנשים רעים אם קצרים, ומדגיש את החשיבות שלנו להשאר טובים לאחר.

        10/10/09 08:46:


      מאחל שהטוב יגבר על הרע.

       

        10/10/09 05:41:

      הכל עניין של חינוך,ולקוי

      ורוע יש לרוב ואין טעם

      להתעמת מול אנשים

      שכאלה .ברגעים שכאלה

      מוטב להתרחק..

        10/10/09 01:39:

      עבירות שבין האדם לחברו - אין המקום מוחל (בכלל). פה נדרשת בקשת סליחה אמיתית מהאדם בו פגעת. אבל - מתוך הכרותי עם הטבע האנושי, אל תעצרי את נשימתך...(כנראה ש"המקום" כבר יסדר איתם את העניינים) 
        10/10/09 01:23:
      חיוך
        10/10/09 00:56:


      נגד הרוע אין מה לעשות, אלא לעשות עוד קצת טוב. ככה אנחנו קצת מנסים לאזן את העולם ולהטות את הכפות לכיוון שלנו.

      (גם אותי מעצבן שכלבים מחרבנים לי בכניסה לבית. אבל זה לא הכלבים אלא הבעלים הרעים שלהם שלא מרימים)

        10/10/09 00:39:


      ראשית אני רוצה לומר לך תודה על היותך נשמה טובה שעוזרת לחתולים

      בתור מי שאוהב מאד חתולים ועוזר להם באוכל, מים, עזרה רפואית וכו'...

      הלוואי והיו עוד המון אנשים טובים כמוך...

      לגבי אותם חלאות אדם...שישרפו בגיהנום....אין דבר... האל למעלה רואה הכל ועונשם יגע במוקדם או במאוחר

      אחד בכלא? שירקב שם עם עכברושים...

      והשאר ...יש להם כיפה על הראש....פשוט איך כל הפושעים שמים כיפה והולכים לבית כנסת...חחח...מצחיק עד כדי בכי

      כמו כל העבריינים שרואים בטלויזיה שהם באים לבית משפט יש להם כיפה....שילכו לאלף עזאזל...

      שום יום כיפור ושום בית כנסת לא יעזור...רוכבים על הדת...שעושים אותה מכוערת בדיוק כמוהם

      ראינו כבר את הדתיים....לא אוסיף מילה....ובכלל..מעל 50% מהישראלים הם אנשים לא חיוביים, רעים ,ולא מכבדים את הטבע, בעלי החיים במיוחד חתולים והסביבה ובכלל ביחסי אנוש ...מתחת ל- 0 ....אני לא רוצה לתת רשימה כי היא לא תגמר...

      המשיכי במצוותייך . מחזק אותך. נשמה יקרה וטובה, רק אנו נביא אור לעולם....

      ממני

      ליאור

        10/10/09 00:21:
      הרוע קיים. הוא מצוי בכל מקום. העניין הוא להתמקד בטוב. בשבילך. בשביל השקט הנפשי שלך. זה לא אומר שצריך להפסיק להלחם בו, (וכמו שהספקתי קצת להכיר אותך, את הרי גם לא יכולה :), זה רק אומר שאסור לתת לו להשתלט עלייך ועל מחשבותייך כל הזמן, כי כך הוא מנצח את  כל הטוב...
        9/10/09 23:54:

      לא חושבת שבכולם יש רוע וטוב באותה מידה. בכולם יש רשעות מסוימת, קטנוניות, קנאה וכדומה - אבל בונבונייטה מדברת על אכזריות, פגיעה בחלשים וחסרי אונים. יש אנשים שהמעיים שלהם מתהפכים רק מלחשוב על זה ויש כאלה שנהנים ממש לבצע את זה. למה? אם זה חינוך או גנים או מה - לא יודעת. אני כל כך מזדהה עם הסיפור שלך, כי זה אחד הדברים המטריפים ביותר. זה תמיד הלחיץ אותי יותר מכל דבר אחר - שאפשר להציל חתולה ולא ייתנו לי פשוט. בכל פעם שהלך לי חתול לאיבוד זה היה הסיוט, שמישהו לא יסכים לפתוח לי גג או מרתף. יש לי שכן גם מופרע שפעם ממש התחננתי שייתן לי לבדוק בצריף שלו, שחשבתי שחתול שנעלם אולי שם. הוא בסוף נתן לי להציץ קצת. כשהייתי ילדה שכנה תפסה גור של חתול בזנב וסובבה אותו באוויר והעיפה אותו. זה באמת הדברים הכי קשים. הרבה יותר קל לקבל מוות ממחלה, אבל משהו שיודעים שאפשר היה למנוע... ונדמה לך שאם תסבירי בהיגיון ותפני לרגש הם חייבים להשתכנע ואולי את פשוט לא מספיק מסבירה טוב, ותמיד יש את המחשבה שאם זה היה בן אדם כלוא שם הם לא היו מעיזים ורק לחיות מותר לעשות הכל... לפחות תדעי שיש גם הרבה אנשים הפוכים 
        9/10/09 23:10:

      פשוט תתרחקי

      לא ישתנו

        9/10/09 22:55:

      יש גם כאלו, מתעלם מהם.

       

      ערב קסום

       

      שלומי

       

        9/10/09 22:52:


      אותי רוע נורא מפחיד,

      מודה,

      בכל פעם שאני נתקלת בו אני מסרבת להאמין שיש דבר כזה,

      אבל יש,

      ואם נשתוק להם הם ירימו את הראש,

      ואסור להרשות שזה יקרה,

      הפוסט הוא תמרור אזהרה נוסף

       

      שהאל תברך אותך יקירתי !!

        9/10/09 21:29:


      מה שיעזור לך להבין את הרוע הוא ההכרה, שהוא לא חיצוני לך. הוא נמצא גם אצלך בפנים. כדאי להפנים שבכולנו שוכנים טוב ורוע זה לצד זה. כן, גם בך....אנחנו חיים בעולם דואלי שבו ניתן לתפוס בהכרה מה זה אור, רק משום שכל לילה יש חושך...את תוכלי להבין את הרוע כחלק מהמכלול הדואלי של החיים.

      *

      אלומה

      ארכיון

      פרופיל