הם לא מבינים, הם לא.

כשמישהו שיש לו קושי להתרכז נוהג ברכב, שזו פעולה שמרביתה די מונוטונית (עד שלא),  הוא חייב בכדי להתרכז להעזר באיזה שהוא אמצעי שיתפקד כרטיות סוס.

כן אנחנו די סוסונים כל אלו שמתקשים להתרכז, כי הסחה מבחינתנו היא סטייה אל העל חזור.

ראיתם פעם סוס שפתאום שומע רכב מתקרב בהפתעה? אתם חושבים שאיכפת לו אם מדובר בסמיטריילר, פיאט אונו, או קלנוע רכוב בסבא אליעזר שמראה לחתיכה החדשה מאחוזת ראשונים איך זה לצאת עם מלך הדיור המוגן בנוסח "רק עם אופנוע"?

בואו נאמר שאני ממש לא מקנאה בזה שישב באותה דקה על האוכף, הוא עשוי לסיים שתול עם הראש באדמה, בחיי שזה קרה לי בתקופה שבה רכבתי אי שם בשנות התשעים, רק אז עדיין לא ידעתי שלא מומלץ לסוסה לרכוב על סוס.

איך זה הולך? אתן לכם דוגמא.

יש לי עבודה, התחייבתי להגיש אותה עד מחר.

דד ליין, זה מבחינתי דד אנד, מה זאת אומרת? כל מה "שמחוייב המציאות" אומר שמאותה שנייה הוא הופך מאוס.

עד כאן זה מצב די שכיח שכל אדם באשר הוא מתמודד איתו ביום יום.

רק מה? אצלי בכל זאת מדובר במשהו שאני מאוד מאוד אוהבת לעשות - לכתוב.

זה דורש יצירתיות וברגע שאומרים לי "חייבת" זה דורש את הפרמטר החדש שהוא פרמטר NO. 1 לרטלין - השיעמום!

כששיעמום מגיע בד בבד עם מחוייבות זו לוחמה של ממש.

במה נלחמים? בשיגרה.

כשמשהו אהוב לכשיהיה עשוי להיכנס לקטגורית "שיגרה" נלחמים באוייב המר הזה בכדי לשרוד.

יש לי נוגדי שיעמום נפלאים אמנה כמה מהם:

1. בנהיגה (כפי שהתחלתי) יש לי מוסיקה, היא חייבת להיות קיצבית וקפיצית ומה שלכאורה נראה כקריוקי היסטרי שהפנה אלי כבר כמה מבטים תמהים מן הצד, הוא למעשה סוג של רכז כביש.

2. כשאני עובדת מול המחשב אני פשוט עושה הפוגות רבות לצדדים, יו אל תפגעו, אני יודעת שלמרביתכם מעולם לא קראו לא צדדים ולא שוליים (בעצם אם אתם קוראים כאן באופן קבוע יתכן שאתם בכל זאת סוג של...)

3. כשאני עם הילדים - בכדי שנהנה מבילוי משותף, אני חייבת איזו טריוויה טובה, גם טאקי יכול להיות יופי של דבר, אבל זה חייב להיות משהו דינמי, כדאי מאוד שמדי פעם אקבל חיזוק חיובי (איזה ניצחון נוק אהוט יפה לאמאל'ה?) והילדים צריכים להיות ערוכים לכך שאמא נכנסת למשחק עם כל הלב וכל הנשמה כולל קריאות "זה לא פייר, רימית", כמו גם "די פוסה, לא משחקת".

4. בזוגיות - חשוב מאוד ליצור מדי פעם איזו דרמה נחמדה שכוללת את כל הרפרטואר השיקספירי: דמעות, צחוק, קפה, חיוכים, פידוחים, קפה, הפוגות, חזרות, מאפה וקפה (כבר אמרתי?).

האמת? זה הרבה פחות דרמתי ממה שתארתי כאן, אבל בשביל דרמה חייבים קצת melo...לא?

אז סידרתי מלוא החופן melo שיהיה מעניין, קיצר יהיו שיגועים, אבל אף פעם לא יהיו חזרות, גם לא גנרליות.

מחזוריות? ברוררררר

חזרתיות? רצוי שלאאאאא

כי הדבר הכי הכי מסוכן לי הוא להשתעמם מעצמי, מה גם שאני הסוס היחיד שטרם הצלחתי ליפול ממנו.

אוייסה ("שקט סוסי" בתרגום חופשי).