
אתמול היה כמעט הכל,
אבל לא היה לאן. לאחר שהכל סיים את יומו ההכל פינה את מקומו ללאן. היום יש לאן לחזור אבל נותר לו הכלום. הזמן נפרט לאירועים רצף רצף של אירועים שמבליטים רגעים נדירים ויחידניים. כל כך יחידים שהאושר תמיד כמעט בא. כמעט כמעט נוגעת אל על כמו מטוטלת פעם מעל ופעם נופלת. לא נורא. אולי מחר. אולי בעוד חודש, בעוד שנה.ולוח השנה אינו רחום ואינו מחכה. אץ רץ לו ומדפדף. מנסה להניח את ידי, להאט, אך האותיות, המספרים, שבתות וחגיםאצים אצים. חזרת מחו"ל? איזה יופי. איך היה? מצוין. ומה עשית בחצי שנה האחרונה? הרבה הרבה, אספר בהמשך... כך עובר לו יום אחד של חצי כוס, והיום העוקב של החצי השני. הם אינם מתמזגים.והכיצד זה שאתה כל כך רחוק כעת. ברגעים נדירים מבקר. הזמן נפרט ונפרט, ואני צופה. עומדת לבד. נזכרת איך נתתי לך סולם.לעלות גבוה לגעת. |
תגובות (3)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ולפי מה שאני רואה אתה נהנה היום ככל יכולתך ומנצל כל רגע עם חברים טובים :)
אהבתי מאוד את "האושר פינה את מקומו לזוגיות..." מה אני אגיד לך... זה עצוב שזה רווח מאוד בחברה שלנו.
ואני חושבת שרק עכשיו נפל לי האסימון למה שהתכוונת במשפטים החריפים והמפולפלים שלך..
ואני חושבת שכלל שאחרים יהיו מוכשרים, כנראה שלך לא תהיה תחרות כשייצא הרב מכר. אני מבטיחה לקנות עשרה!
היי,
כמו שאתה רואה קמתי לתחיה ונכנסתי לאתר להסיר מעט קורי עכביש...
רק עכשיו אני באמת מבינה. אז ככה-
קודם כל- צריך לדעת לחיות היום ולאהוב את עצמינו עם כל ה"שגיאות" (אני קוראת לזה ניסיון). כי לולא הן, לא היינו לומדים וכנראה שלא היינו חכמים יותר כמו שאנו היום. ברור שאם היית יכול להיוולד חכם ולדעת הכל.... אני בטוחה שלא היית מאחל את זה לילדים שלך, וכשיהיו לך כאלו תייחל לילדות ממושכת ככל שתוכל להיות.
האושר הוא כאן ועכשיו, צריך רק לזהות אותו, למסגר אותו ולהסתכל עליו בזכוכית מגדלת.
הזמן- רץ מהר, ואיך הייתי שמח לחזור עשרים שנה אחורה עם החוכמת חיים שיש לי היום!
אני מקווה שהיום אני "חי" מספיק בשביל לומר לעצמי בעוד עשר שנים שלא ביזבזתי את הזמן.
יש אנשים שהיו כותבים בשיר שלהם:
האושר פינה את מקומו לזוגיות,
חוסר ביטחון פינה את מקומו לחתונה,
הבדידות פינתה את עצמה ללהיות עם כל אחד.
את מדהימה בכישרונך!