כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    סקיצה לאהבה

    רשימות
    הרהורים
    סיפורים קצרים
    מאמרים
    ופרסומים

    עינים עצומות לרווחה

    11 תגובות   יום שבת, 10/10/09, 09:50

    עיניים עצומות לרווחה  

    ירדתי אל הרחוב , להתהלך , ללכת בתוכו ואליו. נזרקתי לתוך מעטפת בטון לוחצת .

     

    בטון עטף את הכל והרוח שנשבה באין מפריע בשדות, פורצת לה כעת דרך מבין החרכים והאשנבים.

     עיניים נפקחות אל היקום, הקיום, אל ההווה המתהווה, המסתדר בשורות- כמו חיילים מסודרים בכיתת טירונים.

    ואני הולך והולך, הולך ומסתבך. מנסה לתפוס את הרגע היחיד, השברירי, החולף, הרגע שמתקיים ממש עכשיו. מנסה להקפיא את הרגע, את הנצח, לצרוב אותו לתוך תודעתי.

     ההווה מתקיים דרך עדשת המצלמה, אני נוגע ברגע החולף והנה הוא כבר לא כאן. כעת הרגע בתוך העדשה, במצלמה.

    בתוך המצלמה הוא נצח ואילו ברחוב הוא חלף לבלי שוב.

     

    אני מביט באנשים המתהלכים דרך עיני המצלמה, הם אינם יודעים שאני בהם מסתכל, מעניין על מה הם חושבים ולאן הם הולכים.

     

    אני הולך לאף מקום.

     

    אני מתבונן, משתהה, משהה את הרגע .

     

    שדרת עצים ארוכה מזמינה אותי להלֵך בתוכה ואור וצל משחקים בה בתופסת . צמרות העצים מטפסות לשמיים, אל העננים, אל האינסוף הקיומי, הבלתי אפשרי.

     ספסל מיותם בשדרה קרץ והזמין אותי לשבת , לנוח מהמחשבות, להניח את ימיי בצד ופשוט לשבת.

    ישבתי על הספסל והתבוננתי בעיר המתכנסת לתוך עצמה, באנשים שהאטו את קצבם, ליום שעוד מעט ויגווע ובמקומו תצנח אפלולית הלילה.

     

    עייפות קלה פשטה בגופי , לֵאות של סוף יום. עצמתי את עיניי וחלמתי בהקיץ, רושם בראשי מילים קטנות ורוחשות, כמו נמלים קטנות ועמלניות , מילים שניגנו וריצדו וכמו רצו להיכתב על דף נייר .

     פקחתי את עיניי והתבוננתי בעלוות העץ המתנועעת קלות ברוח, מטפסת לשמיים, אל הרום, להתרוממות הרוח.

    רגע אחד עלוות העץ בשמיים ורגע אחר צִלה משתקף ברצפת הבטון של השדרה , מְרצֶדֶת, מתנועעת .

     

    פקחתי את עיניי והתבוננתי בעלווה, בעלים המתנועעים יחדיו בצמרת העץ- העלים ביחד שם בקצה העץ, מתנועעים חרישית לקצב הרוח ושריקתה.

     

    לפתע ניתק עלה אחד קטן וצהבהב מצמרת העץ והחל מתערסל באוויר, מתנדנד אנה ואנה, מתגלגל. הבטתי מהופנט במנוד העלה, ברחיפתו באוויר, בתנועתו המרקדת, המתערסלת. כמה הייתי רוצה להתנודד קל וחופשי כמו העלה, נטול מחשבות, הרהורים ודאגות, ללא הזיכרונות.

     

    העלה המשיך במעופו הקליל – התהפך והתערסל, התנודד ורקד ברוח הקרירה ולבסוף נחת על כף ידי, נחיתה רכה ועדינה, כמעט בלתי מורגשת.

     

    אחזתי בעלה הצהבהב והרגשתי את מגעו העדין, הרך והשברירי.

     העלה ניתק מהעץ וכעת הוא בודד בעולם, מנותק מהעלווה שממשיכה להתנודד באין מפריע לקצב הרוח.

    צילמתי את צִלה של העלווה הנופל על המדרכת.  

     

    חלוף הזמן ושבריריות החיים .

     

    את העלה הכנסתי לכיס .

     הלכתי.   
    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/11/09 11:37:

      צטט: נועז גולן 2009-11-01 09:44:04

      אוהב אותך כותבת

      יופי שחזרת

       

      הי נועז,

      תודה !

      שמחה שאתה כאן.

       

        1/11/09 09:44:

      אוהב אותך כותבת

      יופי שחזרת

        30/10/09 14:13:

      אנחנו לא לבד

      גם כאן עלים וצל

        30/10/09 06:49:

      איריס.

      תמיד תהיי הנסיכה.

      ביטון ושדרה, ספסל ועלה מבטאים רגישות עצומה ונסיון לתהות המילים. האם זו אמת? האם זה דמיון?.

      מי העלה שלקחת אתך ?

       

      מרפסת קפה והריםיושבים בודדיםמידי ערב שביםבודדים יושבים  נערה אל הנוף בוההכוס קפה וסיגריהאפשר לשבת לידך?כן, סימנה בידה הרחק ההרים האדימואויר צונןהאפלה מתקרבתוהשתיקה מהי אומרת? ספרי לי עלייך אמרתי. והיא מאדימה ואת מילותיה בוררתאני פסיכולוגית, אני בורחת את עצמי מחפשתנפשי לא שקטהאולי פהאמצא לי פינה החשיכה מתמלאתכוכבים מבקיעיםמרחוק נבחת כלביםושנינו לפינות מתרחקים כוס קפה וסיגריהמרפסת קפה והריםזריםבודדים וקרובים  

       

       

        27/10/09 07:23:

      נפלא!

      אי אפשר היה שלא להיכנס אל הסיפור

      ולרחף בתוכו

      תודה.

        23/10/09 22:16:

      צטט: silence 2009-10-23 21:59:15

      כוכב, עשרה, מאה, אלף כוכב,

      נעים, מרגש, מקסים..

       

       

      תודה.

        23/10/09 21:59:

      כוכב, עשרה, מאה, אלף כוכב,

      נעים, מרגש, מקסים..

        19/10/09 23:38:


      איריס

      מאוד נהנתי מכתיבתך

      :)

      לילה נעים

      :)

      אודי

        16/10/09 08:45:
      הכתיבה משובחת !*
        12/10/09 15:27:


      איריס, נשמה

      מתי תתחילי לכתוב ספרים גם לנו, המבוגרים?

        12/10/09 13:31:

      כתיבה יוצאת מן הכלל.

      מצביעה על רגישות, כמיהה לטוב ותשוקה בתולית ושברירית.

       

      ארכיון

      פרופיל

      איריס8
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין