אני מת על חודש אוקטובר,לא בגלל החגים,

גם  לא בגלל הסתיו שמגיע בזמן שנה כן שנה לא...

אוקטובר זה החודש  בו כל כולי נבדק .

זה החודש בשנה שבו מרוכזות לי  כל הבדיקות השנתיות .

בשלב הראשון הספקתי כבר להיות בבדיקה להתפתחות הילד...

זו בדיקה שיכולה להכניס אותי לדיכאון.

למזלי הפעם לא- אולי כי הראש שלי עסוק מדי בנושאים דומים...

עד ממש לא מזמן הייתה לי בעיה די קשה להכיר ולהשלים עם זה שהרמת תפקוד הפיזית שלי  היא של ילדים בני 3-4 ושאחיינית שלי מצליחה לעשות דברים  שאני לא מצליח... ואתם בטח מתארים לעצמכם לאיזה סרטים  העובדה הזו מכניסה אותי.....

בכל אופן,בבדיקה הזו שאני עובר משנת חיי השנייה ועד גיל 25 לפחות,מבקשים ממני שני רופאים בני  87  שלמרות שאני מכיר אותם מאז שאני זוכר תעצמי,אני עדיין חושב שכל ייעודם זה לתסכל אנשים כמוני,הם מבקשים ממני לעשות משימות ופעולות שיודעים בבירור שאני לא יכול לעשות:

"בוא תנסה, אממממממ לכתוב את שמך בעיפרון",

חצי שעה של כאבי תופת באצבעות וגורנשיט.

"בוא תנסה ליצור רצף של צורות"

"בוא תנסה להרכיב  פאזל"

וככה 3 שעות של תסכולים פנימיים ועצבים שחלקם יצאו החוצה

{לכל השואלים,לסובלים מהנכות שלי יש קשיים או  חוסר יכולת  מוחלט בתפיסה המרחבית ובתפקוד המוטורי,בנוסף לבעיות מהברך ומטה...... }.

עד שהם מגעים לחלק של האינטליגנציה

זה עוד יותר משפיל.

שעה מרתונית של שאלות מטומטמות

סדר האב,

איזה חגים יש השבוע -זה היה יום לפני סוכות.....

מי היה ראש הממשלה הראשון

מספר  חברי הכנסת,ככה שעה וחצי .

תוך כדי דפיקות בפטיש הקטן הזה על הרגל

ואני בתוכי מתבייש שאני בכלל צריך לתת יחס לשאלות כאלה.......

ובסוף הם כולם קובעים פה אחד שהאינטליגנציה שלי גבוהה מהממוצע.

חידשו לי הרבה... היחיד  שנהנה מכל השאלות האלה היה אבא שלי שעמד בצד והתמוגג מנחת.

נו,לפחות מישהו נהנה......

אבל יום הכיף האמיתי עוד לפני ......

יום הכיף במרפאות החוץ

זה לונה פארק אמיתי

אתה מגיע וצריך לתת טופס 17- מי המציא את זה ולמה זה נחוץ?

אבא לוקח תתיק  הרפואי

הזמינו אותי ל12-ברור שלפני שתיים לא יכניסו אותי.

מה עושים 3 שעות?

משתעממים מוות

שותים 3 פחיות מהמכונה המקולקלת      

ואז  מגיעה  האישה הכי גברית שהכרתי בחיי.

האישה שיש לי טראומה ממנה מגיל שנה, שמועות מספרות שאיך שהיא הייתה לוקחת אותי בגיל שנה וקצת לידיים  שלה הייתי בוכה בכי תמרורים,אני לא מתפלא,היא מפחידה אותי גם היום..

מדובר בפזיוטרפסטית בת 105 בשם נטע,שעוד לא יצאה לפנסיה ומתעקשת להמשיך לעבוד עד הקבר ......

ואז נכנס הרופא האורתופד ומי שאחראי לכל ניתוחי הרגלים שלי ומבקש ממני להתחיל ללכת

תוך כדי שאני מדגמן את הקולקציה התחתונה שלי.

"תלך ותחזור"

"תלך תחזור"

ככה שעה וחצי

ותוך כדי צופים בי בעיניים בוחנות עוד שני רופאים הזפיזוטרפיסטית וסטאזר..

"עכשיו תנסה להראות לנו איך אתה הולך בלי קביים לבד יפה יפה.

ואני חושב לעצמי למה  מדברים  אלי כמו בן שנתיים.

"תעלה למיטה ותתפשט"..

החלום שלי שבחורה תגיד לי את זה,אבל כרגע נסתפק ברופאים מחוסר ברירה...

תרים רגל,תוריד,

תרים,תוריד.

"רגל  ימין  48 מעלות ימינה,

רגל שמאל    25מעלות שמאלה,

ברך ימין 28 מעלות,

ברך שמאל 33 מעלות.

זו בדיקה אורטופדית או השירות המטאורולוגי? 

ועוד  ועוד בדיקות שנתיות מפגרות לגמרי....

כך כל שנה באוקטובר וגם השנה,

אבל השנה אוקטובר כבר לא נחשב למיוחד,

בשנה האחרונה כל חודשים ואולי פחות יש לי חודש לבן-או יותר נכון ימים לבנים......

על מה ולמה-לא אכנס לזה על גבי הבלוג..

אבל מה אני אגיד לכם.... מצאתי תעצמי לא פעם ולא פעמיים  ב4 בבוקר שופך את לבי ונמצא בשיחת נפש עם נשים  לבושות לבן,שהולכות ומתקרבות לגיל של סבתא שלי ושלולא הסיטואציה אני חושב שלא הייתי בא איתן במגע.

כל שנותר לי זה שוב לקוות להתחיל לראות צבעים אחרים,חוץ מלבן,אפילו שחור מתקבל.......