| משך שנים הסתובבה בעולם עם עצמה, הרגישה שיש שם בתוכה עולם שהיא בעצמה לא יודעת מהוא, אחרים בודאי שלא ידעו. בחורה ממוצעת, אפילו נאה , לא בולטת, לא מתבלטת , התנהלה יום אחר יוםבתוך תבנית של חיים "נורמלים" ועברה בהגדרה של " בסדר" מול העולם, אפילו מול עצמה. כשהביטה במראה לא הבינה למה חוסר השקט הזה? מה שם חסר לה? מה היא רוצה? . עבודה קבועה במשרד ממשלתי, נישאה לבחור עצמאי, בנו בית ביחד, שני ילדים אפילו כלב במלונה בחצר, שיהיה לילדים.. הוא נכנס למשרד , פגישה רגילה עם הבוס, נעצר מול השולחן שלה , עומד מעליה ומישיר מבט. היא מביטה בחוסר שקט למחשב , מרגישה איך היא מתחילה להתפתל, להרגיש בחוסר נוחות למולו והוא עומד, פשוט מביט, מבט קבוע וישיר עד להכאיב .האישה שבתוכה מתחילה להתרגש, היא יכולה לחוש את הרטיבות שמתפשטת אצלה , סוגרת רגליים, הלחיים בוערות לה והמבט מתרוצץ לצדדים. היא לא רוצה שהוא יחוש את פעימות הלב שלה המואצות , את ההתרגשות ואת ריח הגוף. רוצה להבלע באדמה ממבוכה , מהבילבול מהריגוש.. מנסה לאמר : והקול שלה ניסדק, הפה יבש ,הגוף לא מאפשר לה לדבר. הוא מניח יד בוטחת על כף ידה , ממסמר אותה לשולחן עם ידו הכבדה ומשקל של גוף עם עוצמה אדירה מחזיק אותה מבלי שהיא תוכל לזוז, מבלי שהיא תרצה לזוז. הוא עדיין מביט בה, לא מוריד את המבט לשניה ,משהוא בפנים אצלה אומר לה מתוך תוכה שלא יעזור לה כלום כי היא שלו.היא יודעת שמה שהוא יגיד היא תעשה והיא תלך איתו, כי הוא הכובש שלה , הוא ההתמסרות שלה, הוא המקום שלה בחיים שבו היא יכולה לטבוע לחלוטין ולא להיות בכלל או להיות באמת היא. בתנועת יד מכוונת הוא גורם לה לקום מהכיסא והיא כמו מריונטה בלי חוטים מופעלת על ידו, היא עומדת למולו, מבטה מושפל, הוא מרים את פניה אליו בנגיעה יציבה בסנתר ומאלץ אותה להביט ישר לעיניו, כתוב שם הכל במבט הזה שלו, כתוב שם -את שלי , ואת תתני לי את הכל. והמבט שלה .. מבט של אישה , אישה שתיתן את כולה . |