זוית משלי
ארכיון
מחבקת את עצמי במקומך
עובדת, לומדת, ממהרת, להספיק, להספיק להתקדם, להשכיל, לדעת עוד, להעשיר את עצמי, להתפתח, לדעת, לדעת את החיים, וגם להספיק את המספרה כדי שיעריכו ויאהבו להסתכל, ויגידו לי שהצלחתי. כל יום מתחיל בדרך כלל בבוקר ונגמר באיזה שעה עם שתי ספרות. כל זמן היותי ערה, משהו לוקח אותי למסע, לרגלי יש יעד, ראשי, מחשבותיי לוקחים אותי למקום אחר, והמספרים רצים ומריצים אותי אנה ואנה למה שצריך לעשות אחר כך, לאנשים שהבטחתי את ידי מחזיקים העזרים- הספרים, המטריה, העט, הארנק, הגה הרכב, השעון, השעון פן ישיגני לשלם כדי ללכת, ללכת כדי לשלם, לשמוע מוזיקה בדרך כדי להריץ את רגלי קדימה מהר יותר, להתאפר כדי להגיע לעבודה, לעבוד כדי להתאפרלטפס עוד קצת למעלה, לרדת קצת למטה כדי לעלות. במערבולת השגרה, במערבולת השיכחה. ללא כוח אך עם כוח אינרציה רב, לאבד את עצמי כדי לשכוח אותך. לאבד את ראשי את מחשבותיי, ומכוח העייפות להיזכר בי ולחבק את עצמי ולסלוח לעצמי ולקבל אותי ולחבק שוב את עצמי במקומך. |
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה