ההגירה לגליל
פוסטים אחרונים
- זה רק אני? 19/4/12
- בת נולדה לנו 23/1/12
- קיש 4X4 4/5/11
- מחווה ל"שוכחים" 1/5/11
- OH REALLY 29/4/11
- מרק ליציאת מצריים 24/4/11
ארכיון
גלגולו של דג.
פוסט אשר הועלה בזמנו, אודות "להטוטי בישול" במטבחים ממטבחים שונים, אשמח לקרוא תובנותיכם, גם של אלו אשר קראו כבר.
גלגולו של דג לא בא אני לעסוק חלילה בגלגולי נשמות, לא של דגים, קל וחומר אלו של בני האדם, ולא שאיני מאמין בגלגול נשמות חלילה וחס, נהפוך הוא, מאמין אדוק עבדכם, בצורך הדחוף לגלגל מעשיה זאת ממני והלאה, להמשיך ולהתגלגל לה בנחת, בין הבריות...עד לגלגול הבא. בריות אלו, אנשים "נורמליים" לחלוטין (על פניו), עיניהן בורקות שעה שפיהן מפיק שבועות לא רצוניות, איני מוכן לחתום אף על רציניות, ומפליג בשבחו של גלגולן הקודם, בו היו ממוטה מצויה בהרי הולנד העצומים, או במדבריות היובש הנצחי בשוויץ, או השד יודע היכן, ואפילו יואילו בטובן (גם אם לא נתבקשו) ויגלו אזניך, מה העדפותיהן לעת יתגלגלו ויבואו ב"ה, לגלגול הבא, הבא עליהן ועלינו לטובה. ובכל זאת, הקדמה ארוכה ומייגעת זו על שום מה? תנו לי ואתאר בפניכם דג אשר במו עיני (ולנגד עיני, ואף לשוני) הפליא ליישם אותה, את תורת גלגול הנשמות, זו שכה התאמצתי להפריך זה עתה ובעמל כה רב. ומעשה שהיה, כך היה: עוד אני נופש לי להנאתי, באחד ממלונות המקום הנמוך בעולם (ולא אציין שמו מפאת כבודו) התכבדתי ובאתי לסעוד בטני בארוחת צהריים, בחדר האוכל המהודר והמרווח של המלון. חמוש בצלחתי, חלפתי על פני התקרובות שהוצגו ואת עיני צדה (או שמא דגה) דמותו המשובבת של דג שלם, הלה, פרוסות לימון תחובות היו לו בכרסו וענפי רוזמרין מבצבצים מחתכיו וכל כולו פאר נופת השום והצלייה ופיו הפעור כאילו מתריס לעומתי "קחני" ועינו האחת הפונה לעברי, מחרה מחזיקה, "קחני ידידי ולא תצטער...". הברנש המבטיח, מראהו המצודד, כמו גם בטני המקרקרת, לא הותירו לי כל ברירה, אלא להיעתר לו. זה האחרון הועמס מניה וביה אל צלחתי הנטויה וכבר הובל אחר כבוד, כך לפחות חשבתי (ודי לחכימא ברמיזא) לדרכו האחרונה, אל השולחן ואח"כ אל בני מעיי ההומים. את טעמה הקלוקל של ההבטחה (שלא מומשה), אין אני יכול לתאר בפניכם , אומר רק כי החל מן הנגיסה הראשונה (ואפשר אף שקודם) נכמרו רחמי וגמרתי אומר שלא לקפד חייו של האומלל, נוסף על העינוי שכבר חווה תחת סכינו האכזר של שף המלון הנחרץ להשאירו בחיים (כלומר מת), אבל חי. במבט מהיר סביבי נתחוור לי כי איני טוב הלב היחידי, וכי סועדים נוספים שנטלו דג עימם, החליטו בפרץ אנושיות בלתי מוסבר, לחוס על חייו (מותו) ולהשאירו שלם כמות שהוא על הצלחת. מאחר ובגלגול נשמות עסקינן, דגים אלו (שאמונה מלאכתם עליהם), הנופחים נשמתם תדיר במקומות שכאלה, שבים ראה פלא לחיים ושוחים להם כנגד הזרם (וההגיון וההיגיינה) יש לומר - ומתמקמים להם מבלי למצמץ אפילו (כמה יצירתי), במנה אחרת שונת קשקשים ואדרת... אם כדג שלם (שלא ערב לחיכך) בארוחת הצהריים, לא רצית בו, ישכשך זה למטבח, ייטחן עד דק, בידי השף (המעלה באוב) האמונות וישוב ויתגנב עם הזרם, לצלחת ארוחת הערב המפוארת והפעם בדמות נחשו...קציצה מרשימה (שוחה) ברוטב עגבניות מיימי. אם לא הגיעה זו ר"ל ליעדה, הלא הוא ים המיצים הגועש בקיבתך, לא תאמר נואש, תשנס מתניים (וסנפירים), שחה תשחה שוב אל המטבח ותחת שרביטו הפורה של מיודענו השף האמן הכל יכול וכשהיא מחוזקת בשאר ירקות (שמותם נקבע זה מכבר) יעלו באוב ויבואו...לא טעיתם, כפשטידה מצודדת על צלחת ארוחת הבוקר שלמחרת היום... יכול אני להמשיך ולייסר הדג, הקציצה, הפשטידה, עוד ועוד בחשיפת מעלליהם, כשהם נופחים נשמתם בכל ארוחה ומשיבים אותה אל בוראם ומיד שבים ולוקחים אותה בחזרה, פעם אחר פעם, לובשים ופושטים צורה וחוזרים ושוחים אליך בארוחה הבאה וחותר חלילה (וחס) שחייה צורנית לעילא ולעילא מלוא הצלחת. מה אומר ומה אגיד ידידי, כבר איני נחרץ כבעבר לגבי סבירות הגלגול, נשמתי מתייסרת בבואה לקבוע בוודאות כי אין בכך מן האמת ורק עינו הפקוחה של הדג עדיין חרותה בו בזכרוני והיא אינה מחליפה פנים וצורה, רק ניצבת, אינה מרפה, עדיין פקוחה ושומרת עלי, לבל אגלה סודה ברבים...
גילוי נאות: כותב שורות אלו שף במקצועו, וככזה כבר עסק אף הוא (בעוונותיו) אי אלו פעמים בגלגולי נשמות, ברם אלוהים עדו (וגם דגיו הנאכלים עד תומם), כי ניחן הוא במידת הרחמים ואין הוא מייסר יתרה על הנדרש את דגיו, אלא במקרים של פיקוח נפש... מיותר לציין כי מן הנופש חזרנו, עייפים, אך רעבים... |
תגובות (111)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לא ידעתי שבנוסף להיותך כותב מוכשר היית גם שף.
אתה ברוך כשרונות.
איזו תמהיל מהלת!
שבת שלום, אילנה.
תודה, תודה לך רוית,
אבל זר הפרחים הזה, עם הפרפרים, הוא מסנוור אותי, אני לאאא ררוווא ה ה כלו-------==++____)
היי אורלי, ברוכה הבאה!
נכון בחלקו, אבל לא תמיד, יש גם מקומות טובים יותר.
כנראה שהשף באמת לקח את נושא המחזור, צלחת אחת, רחוק מדי...
תודה שביקרת.
היטב אני זוכר אותו, אכן שלחת לי אותו בפעם הקודמת, תודה לך.
יקירי.
לא יכולתי מכן לברוח.
נהנתי מקריאת התגובות וציטוטך.
אבל זה....
חחחחחחחחח
חזק!
חחחחח עשית לי את הבוקר.
בוקר טוב וסופ"ש קסום עם המון חיוכים ואהבה!
בני יקר,
הבאת תיאור ניפלא של מה שקורה במטבחי המלונות... האמת נעשה גם לי רע
"מיחזור" האוכל, כביכול לרמות את הסועד...מחליא.. תרתי משמע
זוכרת את הפוסט ההוא, נהניתי ממנו אז וגם עכשיו.
לי זה מזכיר את "גלגולו של מעיל" של קדיה מולדובסקי שכ"כ אהבתי כילדה...
אני באה. חכה לי
תודה מקרב לב ליאורה, שימחת אותי בביקורך, גם בדברייך,
אף אני נהנה כל העת משירייך היפים והמלמדים.
דניאלה!
עכשיו בערך ארבע, אני אפתח לך בקבוק אמרלד ריזלינג של גולן (הוא לא כל כך יקר, אבל הוא נהדר קר),
אנחנו נתחיל עם מגדל אנטי פסטי בגבינת עיזים וויניגרט פסטו ובלסמי, (יפורסם בקרוב מתכון).
נמשיך עם סלט ירוק באגסים ואגוזים עם גבינה כחולה (כלשהי, את תבחרי) וויניגרט מתוק של וניל.
אח"כ לעיקרית, אני אפלט לך דג מוסר נאה (בלי עיניים) והוא יוערם (בפלצנות) על גרטן של תפו"א בשמנת ושום,
אח"כ ננוח קמעה...
אח"כ נקנח בקולקצייה של חלוות עם טחינה גלמית וסילאן.
אח"כ נשתה קפה ונדבר...
אח"כ נמשיך, עם מה שתרצי, כמה שתרצי, יש לנו זמן,יש לי נוף אלוהי ויש לי חמרי גלם משובחים, גליליים.
רעבה מכאן לא תצאי יקירתי, אף אחד לא יוצא והכל בגלגול אחד, מקורי.
בני יקר,
נהנית מכתיבתך המשובחת :)
בני עכשיו אחת וחצי בצהריים
בלי עין עם עין
מגולגלת או מקושקת
אני רעבה!!!!
סיגל שלי!
א. מה שאינך יודע לא כואב, נכון בהרבה תחומים גם באוכל...
יותר מכך אומר לך, יש מתכונים שיפה להם שארית של יום קודם, רק כך יצאו טעימים, הכי טעימים.
אשר לטעמו האישי של כל אחד ואחד, שרירה ועומדת המימרה: כמספר האנשים מס' הטעמים.
שמחתי עד בלי די בביקורך.
היי רעות חברתי, מה שלומך?
דיברנו פעם על אוכל...
הרבה אנשים מבוגרים, אני פוגש שעקב טראומה כלשהי אי שם, אי פעם בילדותם, לא נוגעים בדבר אוכל כזה או אחר,
חבל כי זהו פספוס ענק לטעמי.
באוכל כמו באוכל, אין דבר כזה שאין דבר כזה, עלינו להיות פתוחים לכל, לתת צ'אנס, עוד נמצא עצמנו מופתעים.
תודה לך יקירתי על הביקור והתגובה.
חן חן לך שרון.
סיכמנו, קלועת צמה, רהיטים ישנים, ספרים, בגדים, גם מאהבים, זורקים!
חד וחלק! אבל אוכל? רחמנא ליצלן, לא ולא!
תודה לך חברתי.
יוסי ידידי!
בהולכך לדוג בפעם הבאה, הזהר בבחירת הפתיון,
כדאי שיהיה גלגול ראשון של פתיון, או אז שב בנחת והרהר...
זה מה שנקרא להוציא את המקסימום מהמינימום...
מקסימום כאב בטן
במינימום השקעה..
וזה אומר גם שאני אוכל רק מה שאפשר לאכול כמוצר מקורי,
לא קציצות
לא פשטידות
רק בשר שלם
דגים שלמים
עוף שלם!!!
או שאדגול בכך שמה שאתה לא יודע לא כואב?
אדוני השף היקר !
בילדותי, סיירתי עם הורי בחמת גדר והבחנתי בתוך בריכת התנינים בתנין שזנבו חתוך.
שאלתי את אבי למה זנב התנין חתוך? והוא ענה בהלצה (שכנראה לא הבנתי) שעוד מעט יגישו לנו את החלק החתוך כשניצל במסעדה.
מיותר לציין, שמאז ועד היום, על אף החום הכבד של חמת גדר, ולמרות התחנונים של הוריי, אני לא מעזה לאכול או לשתות במסעדת האתר.
מסיבות אלה (בין היתר), אני לא יכולה לאכול דגים, בטח לא כשעיניהם הפקוחה מתבוננת בי בעיון רב. התופעה מתפשטת אצלי גם לתרנגולות, אווזים ויתר בעלי החיים.
הפוסט שלך, משכנע אותי שאני נוהגת נכון. (אמא שלי לא תאהב את מה שעשית).
ספור חייכני, ותורמת לכך גם השפה הלא-יומיומית (כשפתו של עגנון, למשל).
מצאתי גם טוב בגלגול הזה - אוכל לא זורקים :-)
מירה
חברי, שמחתי לדוג את סיפורך מחולל המחשבות.
עמיר,
תודה מקרב לב,
אומרים (אלו הטועמים) כי לפעמים גם מצליח לי...
אתה מוזמן חברי (בכלל, לבנות בית בצפון היפה) ובעיקר לטעום,
את כל המנות כולן (בלי מיחזור אני מבטיח).
מה שאין העין רואה, לא יודעים!
שמח שהשתעשעת קימעה יעל, תודה על ביקורך.
זו כנראה ההגדרה המדוייקת למקרה זה,
השף לקח רחוק מידי את נושא המחזור, קצת הרבה רחוק מידי אל מעבר לפי...התהום.
תודה לך עלמתי על הביקור וההארה.
שלום קולגה!
שמח שבאת לטעום מתבשילי, ברוכה הבאה תמיד.
יש לי שקיות יקירתי, אל תלכלכי לי את הפוסט,
גם את היית חוזרת מורעבת...תודה לך.
שלום לך חבר מוכשר,
הפסד שלך אי אכילת דגים!
אשר לסוגייה שהעלית, לטעמי עוד צורה של גלגול נשמות, בבחינת אותה גוויה בשינוי תכריכים...
לבני בוקר טוב
אם אתה מבשל כמו שאתה כותב
הייתי רוצה לאכול את כל המנות
עמיר
השף הזה, בםלון, לקח ברצינות יתרה את נושא הםיחזור...
[פעם אייםתי על ילדי שאם לא יאכלו את הפולקה של העוף היום,
יאכלו אותו םחר כקציצה... אבל לא העזתי...]
וזה * על כתיבתך השנונה.
בא לי להקיא את נשמתי.. נורא.
אני שמחה שחזרתם עם תיאבון :)
חד וחלק תרצה, כבר בפעם הראשונה
ובלבד שעשוי הדג כראוי.
תודה לך חברה חדשה שלי.
ריקי, תודה לך שבאת לטעום מן התבשילים.
תיארתי לעצמי, אני עם עורכי דין לא מתעסק! קל וחומר, כרישים.
תודה ניסים.
את רואה סיגל, גם אני ממחזר ואח"כ מטיף מוסר לשפים אחרים...
תודה לך עזרא על ביקורך.
המשיכי לאכול דגים, על נשמות צדיקים המתגלגלות בדגים לא שמעתי, יהיה מעניין לקרוא.
תודה לך על הביקור וההארה.
לא אוכל דגים, גם אם יקפצו מתוך המים אל צלחתי.
אכן, גלגול הנשמות מעורר חלחלה, אך מה תאמר על תחיית המתים שמביאה אל החיים בני מינן שכבר מצאו את מנוחתם בקבר?
מכאן הלקח כי אסור לחוס על חייו (מותו) של דג כבר בראשונה.
אהבתי את הכתיבה.
משעשע ונחמד.
תודה.
אל תדאג לדג ,
יש לו עורך דין כריש ,
זה שלא שמעת ממנו , זה
רק בגלל שלא "התעסקת" איתו .
:)
בני זוכרת יקירי את הגילגול הזה ..
ועכשיו הוא התגלגל לו שוב
בצדק פוסט מקסים ..
אני מאוד אוהבת דגים, הסיפור שלך סיקרן אותי
כי כאוהבת דגים, הסיכוי שלא אמשיך לאכול דג המוצג כפי שתיארת אותו על צלחת הוא קרוב לקלוש.
עוד יותר מסקרן שלא היית היחידי שלא המשיך באכילת הדג.
אומרים שנשמות צדיקים מתגלגלות בדגים
אתה יכול לקרוא עוד כאן
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_33558_14.pdf
העניין הפחות מפתיע הוא תופעת הגלגול של הדג לסעודות אחרות בתצורות שונות...תופעה נפוצה כאמור במטבחים מוסדיים...
מיכאל, אולי עדיפה שתיקתם כמו דגים, אפס על זה בונה גם השף הכל יכול הלה.
תודה לך אביה, על התשבחות.
אינני אוכל דגים כמעט, כך שאין לי בעיה...
אבל תיארת יפה את הסיטואציה.
תאר לך מה היו הדגים אומרים לו רק יכלו לדבר,
אבל הם שותקים כמו דג...
המון חרמון -
כתיבה משובחת!
מצטרפת למשבחים
תודה וערב נעים
תודה לך ידידי על הביקור והטעימה.
צודק, גם אני שמתי ...עין עליו, אני אזרוק אותו חזרה לים...המלח...
זה דג דג זה !
אולי מהדג נחש ?
אחלה פוסט .
אהבתי *
(מקווה שיש לי במלאי)
בני ידידי,
נראה לי שאתה צריך להיזהר ולשמור על נשמתך
כי הדג ממלון בים המלח שם עליכם עין...
יפה דיווחת כשף מפולפל :)
דלגי על ארוחה אחת, סגולה בדוקה להגברת התיאבון...תודה לך.
ניתן לו ליהנות מן הספק ונאמר כי, תפסנוהו ביום רע, או יומיים, או שלושה...
כבר, מה הזמנת? דג או קציצה, או פשטידה...?
יקירתי,
אין להקיש מן הפרט אל הכלל...המלצתי, השארי עם אופייך הקולינרי, רק במשנה זהירות.
מה יש? קצת מיחזור וחיסכון...
חבל שלא ציינת איזהו אותו מלון חסכוני ויעיל להפליא.
שנדע לא להפקיד את חסכונותינו בידיו...*
רעב!!!!!!!!!!1
איני צמחונית או טבעונית
אך מעלליך בפוסט
יביאוני קרוב מאד
להמרת אופיי הקולינרי
תודה ידידי, שמח שהיה טעים.
מסכים לחלוטין עם כל מילה שלך.
כתיבה משעשעת
אהבתי
ועל זה נאמר ...אל תסתכל בקנקן אלא בתוכו.....
אפשר וידוי? שונאת אוכל של מלונות...למה? הכל נראה יותר למראית ופחות למאכל..
לועדת קישוט אותו שף אולי היה מתקבל אך במבחן הטעימות לא בטוח שהיה עובר.
יש מקום ליצירתיות באוכל ....אבל היצירתי חייב להיות מסונכרן עם גירוי
עין בוחנת לא ממש מזמינה ..........יותר מפקחת
ויתרתי גם
יקירתי!
הכל תלוי בטיב המילוי,
שף טוב, יכול הוא למלא ולמלא ולמלא...
גם עד ארוחת הערב שלמחרת היום,
די לחכימא שוב ברמיזא.
איך אומר זאת בשתי מילים?
אל תפתחי!
במנה הראשונה, אני מקווה...
אחלה סידור רקחת לך רון לשעות הקרובות... גם טעים,
מושטים (אמנון) הרבה עצמות יש בם, אם לא פולטו ביד אמן, הישמר לך.
אשר לתשובות? זרוק כמה לכשתמצא...או תגיד לזקן שיתקשר איתי.
תודה ידידי מקרב הלב.
וואלה רינת, לא חשבתי על זה ככה,
יכו להיות באמת שכל זה בכלל קונספורציה שלו, לא להאכל...
גלגולה של חופשה..
אהבתי,
גם את הגילוי הנאות
יקירי
הסיפור הזה השפיע עלייך,הא?
בתור מלצרית בדימוס [עשר שנים]
ראיתי גם דברים שאם הייתי פותחת אותם
הבטן של כולנו היתה מתהפכת...
לילה טוב איש
יפה!!!
אני אוהבת סיפורים כאלה..
השף הזה הוסיף טאץ' מיוחד :)
פתאום חשתי צורך לגמור שני מושטים שזופים עם ערימה של צ'פצים ואחר כך לשוב לקרוא את הזקן והים, שם אפשר למצוא את כל התשובות.
בני יקירי,
כמה יופי הכנסת בסיפור
וכאמור הדג לא הצליח בהופעתו כשחקן ראשי
על אף תחפושותיו כנראה רצה זה "לחיות" בשקט חחחח
בפעם הבאה ישר לחוס על חייו ובחזרה למים
כנראה שמחוץ למים הוא פשוט - טובע חחחח
אלוף המילים
גם את, שמזמן כבר משקיפה קבוע!
זה נכון בני, זה נכון,
הטריפוליטאים, אין אצלם אפס, אין.
זה במקרה הטוב רוי, אפשר אף שכפשטידה בארוחת הבוקר...
לידיעתך בני, דג בחריימה, עובר רק גלגול אחד בדרך הישירה לבני המעיים!
בני
ואחרי שריחמת עליו ככה שלם לארוחת צהריים,
אכלת אותו בסוף טחון לארוחת ערב?...:))
כתבת משעשע ביותר יקירי, נהניתי..:)
תודה לך ובתיאבון, בגלגול הראשון יקירתי, בראשון!
חחחחח.....נהניתי לקרוא. תודה
נדב ידידי מן הקצה השני,
לא ידעתי כי לבני הדיג, סניף באילת, במלון הנסיכה.
מוסר, דג מעולה, שיטת ההכנה במלח עושה עימו (כמו גם בדגים אחרים) חסד, היא
מותירה אותו עסיסי ביותר.
גם אני זוכר את הקרפיונים שהיו שוחים באמבטיה קודם שהומתו במכות מערוך ובושלו.
עד היום איני מבין מה הרוויחו הורינו כשהתעקשו להביא את הדגים בעודם בחיים,
כמה שעות, בהן שחה הדג הלוך ושוב באמבטייה ואח"כ ניקוי מעצבן ומלכלך שלו.
מזה אני מסיק שהם היו מאיזור תוניס/מרוקו.
פלופ? עוד קצת רסק, חריף וזה היה עובר.
הם לקחו אותו לגלגול שני...
אהה...כן, לפעמים זה אמאלא'...
זו, בני, הייתה היצירה הכתובה הראשונה שלך שקראתי. נהניתי אז, נהניתי וצחקתי גם עכשיו.
לפני יומיים היה לי הכבוד לבקר בפעם הראשונה במסעדת "בני הדייג" שבמלון הנסיכה באילת. אכלתי, לראשונה בחיי, דג מוסר (שסו"ס גם למדתי איך נכון להגות את שמו) וזו הייתה חוויה מדאימה. הוא נאפה במלח, נמס על הלשון אךךךךךךךךך. גם הדניס ופירות הים היו מצויינים. מומלץ. רק שימו לב לבדוק היטב את החשבון- אצלנו הייתה טעות.
ובאשר לעין הדג- משהגיע הדג לשולחן ביקשה ממני בתי החסודה ש"אעשה אותו שלא יראה כמו משהו חי" סהדי במרומים שאיני מבין את הבעייה של הבריות עם "העין שמביטה בהם" הלללו! הוא מת, כן?
מה שכן, לפני שנים רבות צחקה עלי סבתא שלי צחוק גדול כשסרבתי בכל תוקף לאכול דג שלפני כן שחה אצלה באמבטיה. אבל אותו ראיתי חי, זה לא אותו הדבר.
טוב, זה הזמן אולי להודות, שהפעם הראשונה והאחרונה שהכנתי דגים, היתה זמן קצר אחרי נישואיי, כשהזמנתי את חמי וחמותי לארוחת שישי, וכמנהג העדה (שלהם) ניסיתי כוחי בתבשיל דגים (מה שכן, עוד קודם, כשקניתי את הקורבנות לעולה, ביקשתי שיוציאו להם ת'עיניים, שלא יסתכלו עליי...)
הדגים היו פלופ
חמי וחמותי היו סלחניים
את מה שנשאר נתתי לחמותי, ואין לי מושג איך זה התגלגל בין ידיה :))
שבוע טוב בני :)
אמאלה'
גידון, נראה לי, כן, בגלגול השלישי,
אבל זה הגזר, הוא מתגלגל לתוכו הנשמה של הדג.
קוראל יקירתי!
לא נוציא רעה דיבתם רעה של כל השפים, זה האמור כנראה קיבל הוראה ברורה לחסוך ויהי מה...
לו היה מבשל כראוי את הדג בארוחת הצהריים, לא היה הדג נאלץ להחליף תחפושות פעם אחר פעם.
תגיד....
יעני בתור שף....
הנשמה של הקרפיון ?
היא מתגלגלת לתוכו החתיכה של הגזר ????.
בעעעעע...(אייקון בחילה)
לא שאני מבלה הרבה בבתי מלון אבל אזכור לא לאכול דגים במטבחים מוסדיים.
אני ממליץ כן להזמין, אומגה 3 וכאלה...את יודעת.
אני מוכן לעצום עיניים...ובלבד שהדג יהיה טעים...תודה לך.
אהבתי את התיחסותך לדג.
כניראה שבפעם הבאה אזמין מנה צימחונית
תמיד היתה לי הרגשה כשהייתי רואה
את העין של הדג שהוא מסתכל עלי
ולא הרגשתי נעים לאכול אותו
אז הייתי עוברת הלאה ומישהו אחר
היה אוכל מישהו שלא אכפת לו אם מסתכלים
עליו או לא וזה בסדר גמור רק שאני לא
הייתי מסוגלת להסתכל לו בעיניים
ואחר כך לאכול אותו
נהנתי לקרוא את מה שכתבת כתיבה
זורמת וקולחת ומענינת הראיה שלך
את הדברים תודה לך ובוקר נפלא
יפה לך איש ריאלי, אני התרעתי,
שלא ינהגו במזונך, גלגול נשמות...
לאאאאא! דגים זה בריא חברי.
קראתי, ואיני נוהג גילגול נשמות
"יודע צדיק נפש בהמתו" נכתב בספר משלי - ספר שתכליתו ללמד אותנו, בני האדם, חוכמה ושיקול דעת.
שיקול דעת, מסתבר, יש להפעיל גם בכל מטבח מוסדי שמטרתו, בשורה התחתונה, להרוויח.
לכן - בהשלכה למציאות הקולינרית הלא-ממש-מלבבת שאתה מתאר - אשנה ברשותך את האימרה ל-"יודע שף נפש דגו".
מבחינתי האישית לפחות - דגים, בכל תצורה שלא תהיה, כבר לא אזמין בחופשתי המלונאית הבאה.
לא יכולת לעמוד בפיתוי ובארוחת הבוקר (הוורסיה השלישית) נכנעת וטעמת...
תודה.
עין הדג, כעין המצלמה הנסתרת, לבל תגלה קלונה ברבים...
תודה.
גרטה יקרה,
3 משאלות, לא נתן, אבל 3 ארוחות, נתן גם נתן...
אהלן יעל,
העיקר לזכור, כשאת עוברת מארוחת הבוקר לצהריים ואח"כ ערב...
גילית את אוזננו בסודות מקצועיים?
אני אף פעם לא יכולה להבין למה משאירים את העין בדג האפוי.
אבל מה זה משנה. כתיבתך משובחת ומותירה בי טעם של עוד!
בני בני ילד רע
חחחחחחחחחחחח
את גילגול הנשמות של הדג הזה
תארת להפליא,
השאלה אם לפחות נתן לך 3 משאלות
על הדרך????
כייף של סיפור,שבוע נפלא יקירי,
שלך גרטה*
וואלה זוכרת את זה טוב
רק לא זוכרת מה הגבתי אז