בילדותי הרחוקה היה לי תחביב שכמעט נהפך למקצוע שלי.התחביב היה להגיע אל ביתם של המרגלים המפורסמים של ישראל ולשלשל להם מכתבים,על ימין ועל שמאל ,שבוע בשבוע בתיבות הדואר.הייתי ילד בין 10 שהחל מסעותיו ממרגל למרגלים.וכן היה לי אוסף הגדול של שמות המרגלים בישראל.עקבתי אחרי כל המאמרים בעיתונים על אנשי הדממה,כמו הדון ג'ואן,המרגל,איש במזוודה,מרדכי לוק והמרגל הגרמני ששירת את ישראל במצרים,לונץ,שגר ברחוב אלנבי בת"א,ראש הממשלה לשעבר,יצחק שמיר,וראש המוסד לשעבר,איסר הראל ועוד.הם תמיד חשבו: מה הילד הזה רוצה מאיתנו? ואני בשלי,כי שוב הסקרנות הורגת,ומכאן התחלתי לרדת לעומקם של דברים.אם ברצונך להיות באמת אחד מהשור,ואתהחכם,מתוחכם,רציני עם נוכחות,אכן לא תתקבל למסגרת.אבל אם אתה חצי שלומפר,עם הברקות מדי פעם,אז יש לך סיכוי ויש מה ללמד אותך,ואנחנו לא בסכנה.אתה כבר עברת את כל הבדיקות,את המבחנים ואת הכניסה שלוקחת לפעמים ארבע שנים.בזמן הזה אתה במעקב מתמיד ע"י השב"כ,ומי לא? פתאום ביום בהיר אתה מקבל טלפון ואתה נקרא אל הדגל.לעבודה.כבר שכחתי על מה מדובר,פחות או יותר,כבר הסתדרתי בחיים ופתאום קוראים לך למען המטרה המקודשת.להיות מה? עברין? או אולי רוצח ברשיון המדינה?העניין הזה מאוד מסובך ומורכב,אבל לא בלתי אפשרי,היעד הבא הוא ארץ באסיה,ערבית או ארופאית.תוקעים אותך כמה שנים בשקט,ואתה שוב בעסקים שלך.פעם נדל"ן פעם בטקסטיל,והנה אתה שוב נקרא אל הדגל אבל הפעם בחו"ל.עברו הרבה שנים בחו"ל בלי מעש,והעולם עבר למחשבים,המציאות אחרת.אין לי מושג איך אוכלים את זה,וכבר בפעם הראשונה אני נתפס על חם.העולם עבר למציאות אחרת,ואני במסגרת שלי רוצה לחזור הביתה,אבל לא יכול.כי אני שוב בעסקים.אני תוהה בשאלת אנשי הדממה והמרגלים למיניהם,שחיים כמיליונרים ומתים כמיליונרים.של מי הכסף הזה לעזזל? זוהי שאלה שתישאר בגדר שאלה.ידעתם פעם אחת על כור אטומי?ורוצים אותה,את הידיעה,היום,ולא מחר.וכמה זה עולה לנו? ומי באמת מתעשר מזה בסופו של דבר?אני יודע על כמה כאלה שהיו רוצים להפסיק לעבוד,כמו מרדכי לוק,האיש והמזוודה,דובר שלוש עשרה שפות על בורין,שרצה לפרוש לעסקים שלו,והמוסד לא נתן.במרכז רומא הוא נחטף,הזריקו לו זריקות שנעצו בו אנשי המוסד.כשהוא הלך ברחובות רומא הוא הוכנס למזוודה והוחזר בארון מתים לישראל.לא לפני שהיתה שערוריה באיטליה,שאז היתה בה שביתה איטלקית,ובשביתה איטלקית שום דבר לא זז.אפילו הרוח עומדת.ולפתע נשמע רעש מהארון,ואחר השומרים בנמל החליט לפתוח את הארון ולפתע הגאולה הגיעה.המת הוא חי,וכאן היה התרגיל המסריח הראשון של המוסד,שלעולם לא יישכח.מי מחליט על מה ומתי? מי חותר שם תחת מי? ובאמת מי הסגיר את אלי כהן,המרגל הגדול בשנות ה-60,אם לא האידיוט של גלי צה"ל שהיה מעביר בזמן אמת.אני זוכר ביום הכיפורים,בהיותי חייל,הפגזות על גשר בנות יעקב,וגלי צה"ל מודיע שנחתו פגזים 40 מ' מהגשר.מי מכוון פה את האויב? ולפתע נוחתים שוב נוחתים שוב פגזים היישר אל הגשר.אין לי מה להוסיף ולהעמיק יותר כי זה הנושא שהוא דרכשל דברים שאין לנו גישה וביקורת עליהם.אבל כאלה כמו אלי כהן,שחיים בארץ נוכריה הרחק מהמדינה,מהמשפחה ומהילדים,שנים על שנים,ועושים עבודתם בשקט עד לתפיסה המכוערת הזו,הארורה הזו,בשבילי,אלו היו גיבורי התהילה.