כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    סיפור אגדה

    פרופיל

    עליזהלה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ארכיון

    ע.

    26 תגובות   יום ראשון, 11/10/09, 20:26


    ע.  

    עיתים, בין ערביים, כשעוגמת-הנפש עוטה עליו עד-עמקי-נשמתו,

    שעומס העצב עוטף אותו כעננה מכל עבר, העגמומיות מעוותת-את-פניו,

    והעייפות עומדת כענן עשן עמום על-כל-צעד-ושעל,

    הוא מעלף את עצמו בעבודה, עושה-לילות-כימים, עד-לסף-העיוורון,

    עד שעורק העלומים עומד-איתו-על-המקח-בעזות-מצח.

    משעמד-במבחן בתום-העונה הוא עומס את עמלת העסקה ועובר לעול

    עבודת-האדמה, עודר לעומק-תחתית-התודעה, עוקר עוּבְדוֹת-מְשַבְּשוֹת,

    עשבי-חלומות-שוטים, עוגמות-נפש, עוקף מבעוד-מועד מֵעַל ומעבר

    עיקולי-דרכים-עקלקלות, עורף ענפים עקשנים מעץ-הדעת.

    .

    ערב, ענן עפרונים עופף על-פני העמק, עוד עונה עומדת להעלם,

    על-הפרק עונת-מעבר, עם-זאת העורבים על עץ הערער העָנֵף

    אינם עונתיים כלל ועיקר, העולם, העננים המעופפים מעל הערבה,

    העטלף המעלעל בעלוות העוזרר, עלי השלכת מעץ-הסרק שערם עוד

    קודם, הערוץ שעלה-על-גדותיו ועשה-שפטים כשעקר את עדשות המים,

    הערסל העזוב מענף הערבה-הבוכייה, העירית והעיריוני שעליהם

    עוּכְּלוּ עד-תום, יער-העבות העשבוני שעלה בערוגה ואפילו העזובה

    שבעציצים לא עושים-עליהם-רושם, עונות-השנה עוברות על-ידם,

    הם על הענף עד-יעבור-זעם, עת יעלם הערפל.

    .

    עובדה שאת העיתוי לעזיבה של העולם-הזה עצר בעקשנות,

    עטה עור-של-פיל, עשה-עצמו-כעֶבֶד-עולם-שלישי העורג עד

    שנעקרות-עיניו-מחוריהן לעלות אל עשירי העשירון העליון,

    עִיֵיף עצמו בעבודה-זרה, עבודת-אלילים שכולה עורמה,

    עקב-בצד-אגודל עלה במעלה העמדות-מעמדות, מְעוּוָת מעט

    ועקמומי עקף בעבודת-פרך את עיסת עוולות-העולם-המודרני-העוין

    ומכיוון שעסק בענייני-דיומא, לא עצר, לא עמד-על-המשמר

    ולא עקב עם-יד-על-הדופק, עָבָה כעגל עודף בעדר,

    ועל-נקלה מצא עצמו בניתוח מעקפים.

    .

    כעת משעמד-בניסיון לעת-עתה והתעורר עדיין עב-כרס

    מעיוורון העכור והעילפון שעשה-לו-את-המוות,

    עִימֵת מחדש כל ערך וערך, עִישֵֹב בעיניים-עצומות את הטפל,

    עָטָה כעולה-חדש את העיקר בעסקת-חבילה של מי

    שעומד ערום-ועריה לעשות-הכרה עם עצמו ועם

    העולם-הבא שלו : מרווה.

    .

    עולם-ומלואו, עצום-מימדים עגול ועטור עדנה

    יעצב לה בעשר-אצבעותיו, עם-כל-הלב, עד-חצי-המלכות

    יעניק לעלמה, עפיפון עדין יעופף בערפילי הערב,

    עששית תאיר בעידון, עוגב עָרֵב ינעים בעודה עוברת

    ענווה את הסף מהעלטה. בעיניים-קרועות-לרווחה,

    תעפעף מול גן-העדן העָטוּי עד-אפס-מקום עונג עילאי.

    עסיס ענבים עול-ימים עם עוגה מעודנת מהעמק יעמיס

    על-מגש-של-כסף לעומתה, עדי עם עדיליון מעוטר יענוד

    על עורפה העירום, עגילי עידית יעלו כעיטור לעיניה העליזות,

    בערגה יביט בעטרת עליצותה, וידע שהפעם על-כל-פנים

    עשה עשייה, עשה-חייל, בעין-יפה, ועל-כן עלה-בידו,

    הוא עמד-בדיבורו לעצמו, מעל מעבר, בענק.

    .

    העתיד נראה עתה על-מי-מנוחות, עד-מאה-ועשרים,

    עד-בכלל, עד-אינסוף.

    .

    .

    .

    (המשך יבוא)

    דרג את התוכן:

      תגובות (26)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS


      עליזהל'ה

      עולם ומלואו נפרש לעיניי עם הכתיבה המיוחדת שלך המכבדת כל אות ומאפשרת לאות להתחבב על הקורא. כל אות שוזרת סיפור לקורא. אהבתי את הענווה של האות ע', את הצניעות שרואים בה ואת הקשב לאחר

      *

        17/10/09 11:46:


      עליזה'לה,

      כל פעם מחדש נעתקת לי הנשימה מעושר השפה שלך

      ומהכישרון המדהים שלך לארוג את המילים לרדיד אמנותי, מלכותי ומפעים.

       

      כתר של כוכבים!!

       

        14/10/09 12:03:


      עדי של ממש

      (הנראה,

      הנקרא והנערה!)

       

      מחכה לפראפראזה על העין הזאת.

        14/10/09 00:11:


      עוד עוד עוד!

      אני רוצה עוד!

      כי זה התחיל עצובי-כזה, ונגמר עופטימי-כזה,

      וזה עושה לי עונג, במיוחד שאת ואני שתינו בע',

      ואני אוהבת כשיש "המשך יבוא" בעורף...

      עוד!!

        13/10/09 23:20:

      עליזהלה

       

      פעם  ועוד  פעם

      אין עליך!!!!!

      ועל פרוייקט האותיות שלקחת עליך

      ענק , עצום , 

      מהיותר עדיפים  עלי  ....

       

      והנה משהו שמצאתי תוך כדי שגוגלגלתי

       

      עִבְרוּסית 

      דוגמא: יא ח'צו בלאט 'קורס קצינים', ספלשוי ספט ניחוצ'צ' ידיסודה 'טירונות', דה סווידאי שתותי חוינה 'קופאית'.

        13/10/09 21:14:

      קראתי כמה פעמים ובכל פעם התמלאתי פליאה לנוכח הוירטואוזיות של הכתיבה שלך. כמו משוררים היודעים להפוך את חסרון הפורמליסטיקה ליתרון, כך גם את משתמשת במסגרת המגבילה שבחרת - תבנית האות - כדי לזקק את היצירה. זה באמת מאוד מאוד מרשים. והמילים - אחחח - תענוג לכל אוהב של השפה.

       

      את משתמשת במילים כמו בהנף מכחול. כל כך נהנתי מהוירטואוזיות של הכתיבה עד שהיה לי קשה להפריד בינה לבין התוכן עצמו. אבל סיפור האהבה בין איש העולם הזה לבין הבריה היפהפיה והעדינה - מרווה - יפה ומיוחד במינו כמו שמה.

       

      [אגב, מאוד אוהב מרוות].

        13/10/09 08:35:

      צטט: 2btami 2009-10-12 20:15:06

       

      ובין שתי העיניים שלנו  יש עוד אחת , שהיא סמוייה מן הע',

      והיא העין השלישית, שמסמלת משהו רוחני ורואה,

      רואה את מה שאין, רואה את האיין.

      והאיין ישנו ...הוא עיקרי, ו...מכונן, ...לפרוץ את גבולות האני ,

      .

      הלואי ויכולתי לצייר פה עין,

      הייתי עושה נבל מהריסים,

      הייתי מנגנת לך עליהם את שיר היש.

      והאישון הקטן שבתוך הע',

      היה יוצא אז במחול, עדין עדין,

      בין ההמשאלות הכי כמוסות הכי חבויות הכי סמויות שבאיין.

      .

      בעין השלישית וביד הרגישה והמוכשרת שלך

      את עוד תציירי לי את האיין

      כך שיהיה בו רק יש...אני יודעת...

      התגובה שלך - שירה ! תודה גדולה !

       

       

        13/10/09 07:51:

      צטט: ד-ארט 2009-10-13 07:19:52

      צטט: d.double you 2009-10-13 05:31:00

      בהמשך לתמי-הרבה שנים חשבתי שאני רק עיניים עכשיו אני משתפרת.

      הכתיבה שלך מעניינת עד עינסוף

      עין ספק שהעין צריכה להיות ירוקה לפחות אצלי.

      מה פתאום. ע' היא אות אדומה - אדום ורמיליון.

       

      אין דבר -ירוק ו אדום יפים יחד-והרי ראיית הצבע היא אוטומאטית ולא בבחירה וכל אחד ועינו בכוסו.

       

        13/10/09 07:19:

      צטט: d.double you 2009-10-13 05:31:00

      בהמשך לתמי-הרבה שנים חשבתי שאני רק עיניים עכשיו אני משתפרת.

      הכתיבה שלך מעניינת עד עינסוף

      עין ספק שהעין צריכה להיות ירוקה לפחות אצלי.

      מה פתאום. ע' היא אות אדומה - אדום ורמיליון.

       

        13/10/09 05:31:

      בהמשך לתמי-הרבה שנים חשבתי שאני רק עיניים עכשיו אני משתפרת.

      הכתיבה שלך מעניינת עד עינסוף

      עין ספק שהעין צריכה להיות ירוקה לפחות אצלי.

        12/10/09 22:40:

      צטט: 2btami 2009-10-12 20:15:06

       

      אוי איזה צילומים נהדרי יופי, מדהימים , פשוט נפלאים.

      יש בהם מיסתורין, הם אניגמאטים, רואים את הפתרון שצפון בתוכם אבל לא יודעים מהו. 

      חיים ללא חידה הם חיים נטולי עניין, והרצון למצוא את פישרם הוא דחף שאין כדוגמתו. 

       

      עליזהלה,

      העין היא העין שלך מתבוננת ורואה וחודרת חדרי לב, וחדרי בטן.

      ואין מה לומר שהיא גם אורחת בחדרי חדריו של בית.

      והנימה האופטימית העולצת האוהבת שמנשבת בין המשפטים והפיסקאות

      מרנינה את הנפש העייפה ומעוררת בה חיים.

      עין היא אות שהישראלים מבטאים כמו א' וזה חבל,

      אני מתגעגעת לע' של שושנה דמארי,

      של עוד כמה מבני ובנות עדות המישלנו.

      ביידיש האות הזאת היא הברה בכלל,

      ובין שתי העיניים שלנו  יש עוד אחת , שהיא סמוייה מן הע',

      והיא העין השלישית, שמסמלת משהו רוחני ורואה,

      רואה את מה שאין, רואה את האיין.

      והאיין ישנו וחוגג , כידוע, והוא עיקרי, והוא מכונן,

      הוא אשר עוזר לנו לפרוץ את גבולות האני ,

      והוא עשיר, ולא עני.

      הלואי ויכולתי לצייר פה עין,

      הייתי עושה נבל מהריסים,

      הייתי מנגנת לך עליהם את שיר היש.

      והאישון הקטן שבתוך הע',

      היה יוצא אז במחול, עדין עדין,

      בין ההמשאלות הכי כמוסות הכי חבויות הכי סמויות שבאיין.

      העין היא המקום שממנו נובע מעיין הדמעות,

      כידוע הבכי מייצר דמעות, וגם הצחוק.

      היינו נעים ונדים בין הצחוק לבכי,

      ומצבינו היה בכי רע, בכי טוב.

      כמו שתמיד.

      והנשיקה , הנשיקה מהסוג המיוחד  שמוחה את הדמעה ,

      היא אותו הסוג שגם מביא אותה.

      ואלה החיים עליזהלה,

      שואפים למעלה  אך אי אפשר להתחיל אותם מהאמצע.

      הע' היא גם זו שחותמת את המילה אמצע, וזה להגיד 

      שאין בעצם סוף, והכל המשך.

       

      ואני שוב אוהבת אותך, מה לעשות,

      אנחנו בבלוגים שלך

      עליזים מתרוננים......

       

      וקחי נשיקה, ממי. 

       

       

      סליחה שאני מתפרצת תמי, לא יותר פשוט שתכתבי לה  - על העיני ועל הראסי? :)) (את העיני בבקשה תקראי כמו שמשה חובב היה מקריא :))

       

      עליזהלה - בהזדמנות שהתפרצתי, תמסרי לעדי שהתמונות יופי יופי

       

        12/10/09 20:54:


      עליזהל'ה

       

      נעלמה לי פעם ע אחת

        12/10/09 20:15:

       

      אוי איזה צילומים נהדרי יופי, מדהימים , פשוט נפלאים.

      יש בהם מיסתורין, הם אניגמאטים, רואים את הפתרון שצפון בתוכם אבל לא יודעים מהו. 

      חיים ללא חידה הם חיים נטולי עניין, והרצון למצוא את פישרם הוא דחף שאין כדוגמתו. 

       

      עליזהלה,

      העין היא העין שלך מתבוננת ורואה וחודרת חדרי לב, וחדרי בטן.

      ואין מה לומר שהיא גם אורחת בחדרי חדריו של בית.

      והנימה האופטימית העולצת האוהבת שמנשבת בין המשפטים והפיסקאות

      מרנינה את הנפש העייפה ומעוררת בה חיים.

      עין היא אות שהישראלים מבטאים כמו א' וזה חבל,

      אני מתגעגעת לע' של שושנה דמארי,

      של עוד כמה מבני ובנות עדות המישלנו.

      ביידיש האות הזאת היא הברה בכלל,

      ובין שתי העיניים שלנו  יש עוד אחת , שהיא סמוייה מן הע',

      והיא העין השלישית, שמסמלת משהו רוחני ורואה,

      רואה את מה שאין, רואה את האיין.

      והאיין ישנו וחוגג , כידוע, והוא עיקרי, והוא מכונן,

      הוא אשר עוזר לנו לפרוץ את גבולות האני ,

      והוא עשיר, ולא עני.

      הלואי ויכולתי לצייר פה עין,

      הייתי עושה נבל מהריסים,

      הייתי מנגנת לך עליהם את שיר היש.

      והאישון הקטן שבתוך הע',

      היה יוצא אז במחול, עדין עדין,

      בין ההמשאלות הכי כמוסות הכי חבויות הכי סמויות שבאיין.

      העין היא המקום שממנו נובע מעיין הדמעות,

      כידוע הבכי מייצר דמעות, וגם הצחוק.

      היינו נעים ונדים בין הצחוק לבכי,

      ומצבינו היה בכי רע, בכי טוב.

      כמו שתמיד.

      והנשיקה , הנשיקה מהסוג המיוחד  שמוחה את הדמעה ,

      היא אותו הסוג שגם מביא אותה.

      ואלה החיים עליזהלה,

      שואפים למעלה  אך אי אפשר להתחיל אותם מהאמצע.

      הע' היא גם זו שחותמת את המילה אמצע, וזה להגיד 

      שאין בעצם סוף, והכל המשך.

       

      ואני שוב אוהבת אותך, מה לעשות,

      אנחנו בבלוגים שלך

      עליזים מתרוננים......

       

      וקחי נשיקה, ממי. 

       

       

        12/10/09 19:54:

      "תעפעף מול גן-העדן העָטוּי עד-אפס-מקום עונג עילאי",

      עיפעפתי ועפתי, התענגתי והתעודדתי, ונעלזתי גם...

      עדין וענוג גן העדן שייעדת לי, תודה עליזתי,וגם לעדי שלך, בעלת העיין הטובה  (וגם חיבוק בהזדמנות זו) 
      ערב טוב ומחכה לעוד...


      מה שאכתוב

      יהיה קטן על היצירה הזו

       

      איזה יופי

      תענוג לקרא שוב  ושוב

      את שאת כותבת אני קורא  מספר פעמים

      ובכל סיבוב אני מוצא עוד 

       

      עץ  

      עודד  

        12/10/09 18:52:


      עדי זה בע גם כן  ואני מודה שדבר ראשון רצתי לראות את הצילומים המופלאים של עדי

       

      רק אחר כך נתפנתי ללמוד על הע 

      וכדרכך בקודש. כתיבתך משובחת מעולה  מעוררת חושים.

        12/10/09 18:33:
      אהבתי את עומק מילותיך.
        12/10/09 18:11:

      איזו עין טובה יש לך!!!
        12/10/09 17:34:

      ואוו, איזה יופי של צילומים. מאוד אהבתי.

      ולגבי ה- ע' ... יש לי חיבה לשמות שמתחילים באות ע'. לאח שלי קוראים עוז ולבני המתוק עמית.

      יש משהו באות ע' שמצד אחד מסמל חוזק וביטחון ומצד שני זרימה של עגול - בדיוק כמו עוגן.

        12/10/09 17:34:

      צטט: ד-ארט 2009-10-12 09:24:23

      ע' היא האות שלי (ושלך).

      ושלי :)

       

        12/10/09 11:33:

      אם רק היה מתבונן קצת יותר לעומק בעורבים אולי היה נמלט מהמעקפים. מצד שני, אין כמו מפגש אקראי עם המוות כדי לעורר חיים, תובנות, מבט שונה על סדרי עדיפויות, על מה חשוב ומה פחות - הנה, עשה עשייה, עד מאה ועשרים לו, עד בכלל, עד אינסוף. כל כך יפה סידרת פה גם את הגלוי וגם את הנסתר. ענקית את עליזהלה
        12/10/09 09:24:
      ע' היא האות שלי (ושלך).
        12/10/09 07:46:

      עליזה לה, אין לי כוכבים והיה עצוב לי,כמובן שאחזור בערב.

      עדיין אני יכולה לספר לך ש עין היא אות אהובה עלי במיוחד

      על אף שבגימטריה[והקבליסטים מפרשים אותה כך] היא 70 ,דהיינו 7 [כי אפס זה רק אפס],מסמל את היחודי וככזה הוא לבד[או בדד].

           בעיני - עין-היא גם העין שלנו  הרואה ומציצה לעולם, יש אלה שעיניהם גדולות ועיגול העין יהיה גדול,ואלה המכוצים את עיגול העין

      לעיתים כי יסתפקו במעט,לעיתים כי הם לא רואים את על העולם הפרוס מולם.

      אך גם  העין היא גם עם [יחד] והקשר מעל לעיגול העין,מסמל את הקשר שלנו עם האחר ולעיתים את חוסר היכולת לקשר, כשהקשר  רפוי,כך יחסנו לאחר,כמובן כשהקשר מודגש ,אנחנו מאוד עם האחר.ע מבטאת את היחודיות באישיותנו,כי בצורתה רבים משתעשעים,ע' דפוסית השזורה לעיתים בכתב היד,מבטאת יחס מיוחד לכתוב ,לקריאה ולמילה.

      עליזה לה אבקש עוד ..כי עכשיו תגיע ה-פ [וזה כבר יותר שייך לי]

       

        12/10/09 07:02:

      צטט: הטרמילר 2009-10-12 07:01:25


      עליזל'ה

      עייפתי מעין

      נשבר ה...

      עדיין יופי של צילומי עדי :))

      עוד

      א"ל*

      ע משופרת

       

        12/10/09 07:01:


      עייפתי מעין

      נשבר ה...

      יופי של צילומי עדי :))

      עוד א"ל*

        12/10/09 00:31:
      הצילומים של עדי שלי