הגוון שבין השחור ללבן
על הכל ועל לא כלום
מנסה להסתכל לעצמי בלבן של העין..
לגעת במקומות הכואבים,
לגעת במקומות הלא שיגרתיים
לגעת בכל אותן נקודות שבחיי היוםיום שלנו אנחנו לפעמים מדחיקים או שוכחים
פוסטים אחרונים
- "על עצמי" 16/2/11
- אהבות שקטות 31/1/11
- על החיים ועל המוות 26/12/10
- אכזבות קטנות 19/12/10
- מעבדות לחירות 6/11/10
- התחלות חדשות 24/10/10
ארכיון
פספוס/רגשות אשמה/תסכול
הוא: מזל שלא הדבקתי אותך בשפעת שלי היא: כן, יש לי מערכת חיסונית חזקה הוא: מזל, אחרת היו לי רגשות אשמה היא: למה רגשות אשמה? אני לא אוהבת רגשות אשמה, הם מיותרים לגמרי הוא: מה, לא קרה לך אף פעם שהיו לך ייסורי מצפון בגלל משהו? היא: האמת? הוא: רק אם את יכולה היא: לא, לא ממש... לעיתים רחוקות, אני משתדלת לעשות את מה שאני עושה בלב שלם, הוא: ואם פגעת במישהו אחר? היא: אני בדרך כלל לא פוגעת באנשים, אם פגעתי, אני יודעת לבוא להתנצל, ויותר חשוב מכך, הייתי מעדיפה שתגיד לי "אני שמח שנפגשנו למרות שהייתי חולה, כי מה שהכי התחשק לי זה לראות אותך, ופאק איט כל מה שקשור ברגשות אשמה.
בהתלהטותו של הדיון הזה שהלך והפך פילוסופי ועוקצני יותר ויותר צפה ועלתה בי תחושת התסכול. תחושת הפיספוס, מ"הוא" אחר, שרק לפני שעה קלה מצאתי את את עצמי אומרת לו שיש בי תחושת פיספוס בנוגע אליו, הוא שמסתבר שאני נושא קבוע וחוזר בשיחותיו. הוא שמסתבר שאני נושא להערצה עבורו. הוא, שרק איתי הוא מטופל ולא מטפל
והתסכול שלי עולה וגובר, גוברת בי ההכרה וההבנה שיש הרבה שמעריצים אותי, אבל אין לי אחד שאוהב אותי.
|
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נראה אם יהיה מה לפרסם...
אולי בהמשך
נו ו...?
עדכונים, עדכונים....
או לפחות איזה פוסטון של תפרחת האהבה
נראה לי
שיש עכשיו מישהו
שאני מתחילה לאהוב אותו
והוא מתחיל לאהוב אותי
:-)
ברור :-)
אני לגמרי lovable
אם מעריצים אותך
זה סימן שיש מה לאהוב בך:)
בדיוק.
אם כך, נחה דעתי
דייני
לא תמיד היה כך,
אבל היום אני יכולה להגיד שכן, כן, כן וכן :-)
את משאירה את המרווח הנכון?
לאהבה שלהם לחלחל אליו?
את משותירה את הקולטנים פתוחים?
לחוש את האהבה שאולי קיימת ולא מורגשת?
מסכימה איתך בכל לב , תודה :-)
אני לא באמת סובלת
אני חושבת שדווקא אחרי שנים רבות שהקפתי את עצמי בחומה
וכאילו סבלתי פחות, הבנתי שאני מעדיפה לאהוב יותר ולהרגיש יותר
אהבה.
איזה סיבוך.
מקור לא אכזב לסבל.
תנסי להחליט שאת לא צריכה, אפילו באופן מלאכותי.
ואז, או שהיא תגיע, או לפחות תסבלי פחות.
האישיות שלך שאותה אפשר לנחש מאופי הכתיבה שלך
לא תשאיר אותך ללא אהבה. בלתי אפשרי. עניין של זמן ושינוי תפיסה.
עזבי את המשקפיים.
ציירי לך מפה
אני בטוחה שיש,
ואני גם אופטימית מאי פעם,
רק שלפעמים המציאות טורחת להסיר את המשקפיים הוורודים שלי...
תודה:-)
אני מתערב שיש!
למצוא אותו זה כבר 'סיפור דרך'
בהצלחה בניווטים