0
אני מודה שבתור אישה מיושנת ופתטית, אני לא מסוגלת לבגוד. אני גם לא רואה בכך שום טעם. כשהתחתנתי עשיתי בחירה מאד יצירתית, אפילו אמרתי כן מתחת לחופה ממש.אחר כך, לאורך נישואי, עשיתי המון בחירות יצירתיות בעוצמה לגמריי שווה: אמרתי לא ,לעצמי בעיקר, ולמי שהתקרב מאד לרמת פיתוי, שעלולה היתה להכניס אותי למצב הבלתי נסבל, של קיום קוונטי: גם נשואה, וגם לא באותה נשימה ממש. תמיד רציתי לפשט את החיים, סוג של גישה הישרדותית שאולי אבד עליה הקלח ואולי לא.
בתור גרושה מתנסה, החיים ממש פשוטים. אם אני מתפתה, אני הולכת על זה, וכשאני נפרדת, אני נפרדת עם צער, אבל גם בחדווה מסוימת. עורכי דין לא ישתלבו בתהליך. חיים פשוטים כבר אמרתי.
אז מה, מה את עושה איתו ?,שאלתי את עצמי, עם מי שאחרי הסקס הראשון, מענג ככל שיהיה, מספר לי על אישה אחרת בחייו ?נפרדת, עניתי לעצמי והלכתי לישון.
|