
| אתמול יצאתי עם "ס", בחורה רווקה בת 40, נואשת ומתוסכלת , לא חכמה במיוחד, שמסתירה את התסכול בחיוכים, התלהבות ונתינה אין סופית לכל מי שרק מוכן לקבל. בדרך התקשרתי ל"ש", חד הורית בת 36, חכמה, אינטליגנטית ומסודרת, שאת התסכול שלה מסתירה דרך עבודה קשה והתמסרות לטיפול בילדתה. כשחזרתי דיברה איתי "ח" רווקה בת 38 קצת מוזרה, שאת התסכול שלה מסתירה בשיחות אין סופיות על "רוחניות לכאורה" וגורל. כשהכרתי אותן, אחרי שדיברו על כמה טוב להן ועד כמה הן שולטות בחייהן, עברו מהר מאוד לפירוט תסכוליהן והשאיפה האין סופית שלהן לאיזשהו בן זוג. (ברגעים הראשונים חשבתי שיש בי משהו שמעודד אנשים לפתוח בפני את סגור ליבם, אך מהר מאוד הבנתי שהן "ישפכו" הכל מול כל מי שרק יהיה מוכן יהיה להקשיב) ואני, כמו גבר ממוצע ושפל, ואחרי שהשנתיים האחרונות בנישואי הכושלים היו יבשות לחלוטין, הקשבתי להן קשב רב ומשם הדרך ל...קצרה. אני עם שלושתן בו זמנית (לא באותו הרגע כמובן) והן לא יודעות האחת על השנייה. חבר שלי (נשוי מתוסכל), מסתכל עלי בקנאה, ואני כמובן מרגיש "גבר אמתי". אלוהים ישמור, לאן הגעתי. אתמול, אחרי "ס", כשחזרתי לדירה שלי, הרגשתי תסכול אדיר מעצמי ומהמצב שאליו הגעתי. אני מנצל בחורות תמימות. אמנם אני אומר להן שאין לי כוונה לפתח איתן מערכת רצינית, אבל הן עוצרות את חייהן הרומנטיים ומפתחות ציפיות למשהו אמיתי. אני שקרן עלוב שמנסה להוכיח לעצמו שאולי הוא שווה משהו ועושה זאת דרך ניצול חלשים ומתוסכלים. ובסוף אני פחדן גדול שלא מסוגל לעמוד מול עצמו בצורה אמיתי וחד משמעית ולכוון את חייו לאן שהוא. אלוהים, תן לי את הכוח לעשות את מה שצריך על מנת שאוכל להסתכל במראה בלי להשפיל מבט.
|
DanDan00
בתגובה על הפוסט השבעים ושש - עוד יהיה טוב. אולי.
עברתי רק כדי לראות
בתגובה על הפוסט השבעים ותשע - במציאות אחרת
תגובות (25)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יום אחד אשב ואקרא את כל הבלוג שלך.
זה פוסט לא קל לקריאה, כאישה,
בטוחה שכל מי שקראה,
תהתה כמה פעמים הייתה היא... בנקודה הזו מול גבר שהתייחס אליה בצורה הזו,
אני חושבת שהפוסט שלך דווקא בשל הכנות שבו, והביקורת,
אותנטי לחלוטין, ולא מתחסד, אלא שם את האמת המכוערת לעיתים, בפנים.
ג'ו, מקווה שהסיפא שכתבת, מתקיים.
תוני, תודה רבה שהגעת עד לכאן.
היה לי מוזר לקרוא שוב את הפוסט והתגובות. למרות שזה קרא לפני קצת יותר מחודש, נראה לי שזה נכתב לפני שנים (החיים לאחר כתיבת הבלוג עמוסים בחוויות).
בכל מקרה, תודה רבה על מה שכתבת. לדעתי, מה שכתבת נכון.
מאד מאד באיחור אבל צרמו לי התגובות כאן כך שהייתי חייבת להגיב, אני חושבת שרוב האנשים פה למעלה מתחסדים, אני בטוחה שכמעט לכל אחד הייתה תקופה של מקבילים בחיים, התחלתי לקרוא אותך ממש מהתחלה, עברת תקופה קשה, אתה מבולבל, רוצה להתנסות בכל מה שלא היה לך עד עכשיו, כל עוד זה לא נובע מניצול גרידא ואתה לא משלה את הפרטנריות שלך אני לא רואה בזה טרגדיה,
אז היו לך 3 בחורות במקביל, אז מה.
תודה רבה, באמת.
עם זאת, קשה שלא להביא את טיעון הנגד- יש כאן כותבים מאוד נחותים עם כמות כפולה ומשולשת של כוכבים משלי :)
כוכבים אינם מדד לכלום.
צניעות היא תכונה טובה וחשובה. מעבר לכך, הכוכבים הרבים שהיו לך מעידים שככל הנראה הפוסטים היו מאוד מעניינים. בנוסף לכך, התגובות שלך לפוסטים שלי חכמות ומעמיקות. אין לי אלא לקוות שיום יבוא ותשוב.
הכוכבים האלה חסרי משמעות בעיני :)
דווקא חשבתי לתת את היוזר למישהו\משהי חדשים פה, שיתחילו ממספר גבוה וימריאו... נראה.
לדעתי, ברוב המקרים, ובוריאציות שונות, כמו כולם.
תודה רבה.
היו לך 232 כוכבים!! כנראה שהיה מאוד מעניין.
נירית, חצי שעה אחרי שכתבת את התגובה פירסמתי פוסט נוסף שהוא מעיין תגובה ואולי תיקון לפוסט אליו הגבת. המחשבות בראשי מתרוצצות ללא הרף, אך נראה לי שמשהו מתחיל להסתדר. זה אולי פשתני מידי ויותר מדי טוב בשביל להיות אמיתי, אבל, מי יודע...
תודה רבה.
אם אתה יודע לאן אתה רוצה להגיע, בסוף תגיע לשם.
כי בדרך הזאת מגיעים רק לרחוב ללא מוצא. וחבל.
יודע?
ג'ומ,
אני קוראת כאן את התגובות של כולם וגם מפוסטים קודמים שלך, כל שאני יכולה לעשות בשבילך זה לאחל לך הרבה אומץ להיות אדם טוב יותר, תדע, שאדם שלא נעשה טוב יותר נעשה רע יותר, ואם לא תשנה זה יילך ויהיה יותר גרוע..
ועוד דבר, תהיה בטוח שחוסר התעוזה שלך אני נובע מקיום קשיים בחייך, אלא הקשיים נובעים מחוסר התעוזה שלך.
ושוב מאחלת לך רק טוב, למרות הכל..
נתי
תודה רבה. הייתי זקוק נואשות לתגובה מהסוג הזה. מקוה שניפגש בפוסטים מוצלחים יותר.
ואני יכול להגיד לך שמבחינתי, זה מאוד קל לדבר :-)
קראתי את התגובות שנכתבו לך כאן
ולמרות שמה שאתה מספר יכול לקומם
אני חושב שאתה מאוד מחובר לעצמך
אחרים יגידו מילים אחרות, אבל בפועל יתנהגו באותה צורה
<עם עטיפה אידיאולוגית מתאימה>
יום טוב
manobela. אחד הדברים שחסרים לי בחיים זה אומץ. וכנראה שבחרתי "להתנשא" על חשבונן - עוד פעולה שלא מעידה על אומץ. ככל הנראה אתה בהחלט צודק.
דרך עיניך בלבד אתה רואה
שבחרת להדגיש את התסכולים שלהן
ואומר על התסכול שלך
יכול להיות שהן בכלל לא מתוסכלות
אבל, גם מורגש שאתה לא מרוצה מהמצב
כל זמן שתחיה בקונפליקט יהיה צער ותסכול
תהיה שלם, לא צריך בשביל כך כוח, רק אומץ.
אכן, אני נתתי את הכוכב האדום ולו היה בידי, הייתי נותנת עוד כמה.
בפוסט אחד קטן, הכנסת את כל מה שמאוס בעיניי בגבר.
עם איך שאתה כותב, אתה צריך לטפל בעצמך עוד קודם הרצון לבת זוג אחת...
אומרת את זה לא מרוע...
נתי - רחמים זה מה שכמעט כולנו זקוקים לו. אצלי עכשיו זה גרוע במיוחד כי אנשים תמימים משלמים את מחיר התסכולים שלי. אני מקוה שאצליח להביא את עצמי למצב של כנות גם מחוץ לעולם הווירטואלי (דבר שלדעתי בודדים זוכים לו) ובכך לא לחפש רחמים.
אני מקווה שאצליח, ושתהיה לי בת זוג אחת בלבד ושנזכה למערכת כינה אמיתית ויפה.
נורית. אני כותב בעילום שם דבר מאפשר לי להיות כנה לחלוטין. כלומר, הפוסט הוא אני! אני מעריך שכשכתבת שהביקורת היא לפוסט בלבד, לא התכוונת לפונט או לתחביר אלא לתוכן. לדעתי את נתת לי את הכוכב האדום והוא מגיע לי ולפוסט.
ג'ומ, אני מרחמת עליך!!
אכן צודקת. התגובה הראשונית והספונטנית כנראה נכונה (וגם הכוכב האדום).
לפוסט, לא לך כמובן :-)
איכס.
רק שתדע שאני שוקלת מחדש את כל עניין החברות שלנו.
מתסכל!