מִכָּל הַבָּנוֹת, רַק לָךְ הוּא הִגִּישׁ פֶּרַח יָפֶה וְתָכֹל, וְתַפּוּחַ נָתַן לָךְ בְּרֹב אַהֲבָה,
בִּשְׁבִילֵךְ הוּא נָתַן אֶת הַכֹּל
וְאַתְּ בְּעֹנֶג אָכַלְתְּ הַתַּפּוּחַ, אֶת הַפֶּרַח זָרַקְתְּ לֶחָצֵר, וְהִפְנִית אֶת גַּבֵּךְ, וּמִמֶּנּוּ הָלַכְתְּ לְשַׂחֵק לָךְ עִם יֶלֶד אַחֵר
וְדִמְעוֹתָיו שֶׁל דָּנִי בָּכוּ מֵעַצְמָן, מֵעַצְמָן גַּם בָּכוּ דִּמְעוֹתַי, וְרַבּוֹת בַּשָּׁנִים לָךְ נָצָרְתִּי הַכַּעַס, וְלִבִּי נֶעֱצַב עַד בְּלִי דַּי
אַךְ נָקַף לוֹ הַזְּמַן, וּבָגַרְתִי בֵּינְתַיִם, גַּם אַתְּ בָּגַרְתְ לְיָמִים, וְאוּלַי אַף נִשֵּׂאת וּבֵן אַתְּ חוֹבֶקֶת נָבוֹן וְגִבּוֹר לְעִתִּים
וּבִקַּשְׁתִּי לִמְחֹל לָךְ הַיּוֹם בְּשִׁירִי, הֵן בְּשִׁיר הִכָּרְתִיךְ מִשֶּׁכְּבָר, הַתַּפּוּחַ בָּחַרְתְּ אַךְ בְּתֹם יַלְדוּתֵךְ, בִּפְרָחִים לֹא הֵבַנְתְּ עוֹד דָּבָר. |