ציטוט ראוי למבט אוהד, אוהד ומבטל:

"לאחרונה הכרתי את הפילוסופיה הקאנטית – וחייב אניעתה למסור לכם שמץ רעיון ממנה, שכן אין לי כל סיבה לחשוש, שהוא יזעזע אתכם ויכאיב  לכם כה עמוקות כפי שעשה לי. איננו יכולים להחליט אם מה שקרוי בפינו אמת, הוא אמנם  אמת לאמיתה או שמא תדמית בלבד. אם תדמית הוא, אזי האמת שאנו מלקטים כאן, לא תהיהאחרי מותנו ולא כלום, וכל שאיפותינו לרכוש לנו קניין שילווה אותנו לקברנו תהיה  לשווא. אם חודה של מחשבה זו לא ננעץ בלבכם, אל תשימו לצחוק את מי שחש עצמו נפגע  בקודש הקודשים הפנימיים של נפשו. משאת נפשי היחידה והנעלה ביותר נגוזה ואין לי  אחרת" --- ניטשה, מצטט את היינריך פון קלייסט בשופנהאואר כמחנך.

לכך מתאים משל של ויטגנשטיין, שבא להציג את המקום שבויש מקום לעקרון האימות. ויש להצליב את שתי המובאות כדי לראות נכוחה :

"Imagine that there is a town in which  the policemen are required to obtain information from each inhabitant, e.g. his  age, where he came from, and what work he does. A record is kept of this  information and some use is made of it. Occasionally when a policeman questionsan inhabitant he discovers that the latter does not do any work. The policeman  enters this fact on the record, because this too is a useful piece of  information about the man!"

ומה לגבי המשל של ויטגנשטיין, האם הוא רק תדמית?  אבל איזה מוזר יהיה לקחת את המשל הזה אל הקבר, כשמה שצריך הוא לבדוק אמיתות שונות  ולראות איזו עבודה מופקת מהן! ומה לגבי השאיפות האצילות? הללו צריכות להתאים לדרכי-חיים.  הו, כן.