כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הנה אני באה!

    רשימות של ירושלמית בגוש דן

    ארכיון

    פתאום שיר

    5 תגובות   יום שני, 12/10/09, 13:21

    מה לעשות

    עם כל האהבה הזאת

    כל האהבה הזאת

    לעשות ילד?

    לעשות ביד?

    לאמץ חתול?

    מה לעשות

    עם כל האהבה הזאת

    כל ההכאבה הזאת

    זה לא עובר

    לא עובר

    לא עובר 

     

    לקחתי תרופות

    לקחתי את עצמי בידיים

    לקחתי את עצמי להזדיין בירושלים

    זה לא עובר

    לא עובר

    אמרו לחכות

    אמרו לבכות

    אמרו - ונשארו בחיים

    ואני נשארתי עם שריטות

     

    8 חודשים אחרי ההתרחקות מחלום (הבלהות?) הזוגיות הפרברי והנחיתה בשולי ת"א, אני מנסה כאקט מרפא לכתוב שירים כמו בגיל 16. אולם האקט המרפא האמיתי היה, בסופו של דבר, פשוט כדורי שמחה   (Happy Pills) . אח, אני אומרת לכם, פלאי הטכנולוגיה. מישהו יודע אולי אם ממציא הכדורים האלה כבר קיבל פרס נובל?

     

    "חצי מהעיר הזאת על פרוזאק" אומר לי הדייט-המוצלח-הראשון-שאחרי-הפרידה שלי. הוא גם המליץ לי לפרסם את השיר ב"במה חדשה". ניסיתי, עד היום זה לא עלה...  זה היה בשליש הראשון של התרופות, אלו שהפסיקו את הדמעות אבל גם את החשק. שבועיים אח"כ החלפתי תרופות והתעוררתי לחיים. פקחתי עיניים והנה היא: עיר החטאים פרושה לפני.

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/12/09 21:59:


      לגמרי לא בת 16 !!!! מעולה, חד וחזק.

      עם כל הכימייה המחפה, הרגשות יוצאים ממך. כנראה שהחיות אצלך חזקה מכל הטכנולוגיה.

        18/10/09 11:06:

      צטט: ננס אדום 2009-10-17 23:23:44


      שיר מקסים. הזלתי דמעות.
      הייתי קורא לו "שיר פרוזק".

       

       

      תודה, ננס. השיר הוא לא על פרוזק, הוא על רגשות והתמודדות שהפרוזק עזר להפסיק... (אם לדייק, לא מדובר בפרוזק אלא בבת-דודה של פרוזק, אבל לא נלאה עם הפרטים...)
        17/10/09 23:23:

      שיר מקסים. הזלתי דמעות.
      הייתי קורא לו "שיר פרוזק".
        17/10/09 12:57:

      אולי אני צריכה להוסיף בתיאור גם "מאותגרת טכנולוגית"... ואולי יגיע מתישהו הפוסט שעוסק בחפיפה הכרונולוגית בין המעבר לת"א להצטרפות לעולמות וירטואליים שונים. (אגב, ב-2002 הייתי הבעלים הגאה של פנטיום 1 מתפורר בלי חיבור לאינטרנט אפילו, אחרי שהוא התפורר לגמרי התחיל עידן נטול מחשב בכלל שנמשך מ-2003 עד 2007. כן כן)
        17/10/09 11:46:

      במה חדשה? זה כזה 2002...