כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שירה

    0

    * * *

    48 תגובות   יום שני, 12/10/09, 15:49

    עוד ליטוף רגעי,

    ומתכלים להם רסיסים עוטי תקוות.

    אם רציתי לומר דברים חשובים,

    הרי עכשיו מילותיי דוממות.

    עוד חיבוק מלביש את החום,

    ובקרח סדקים מתפשטים.

    אם היו עננים בתפזורת,

    הרי עכשיו הם מאיימים.

    עוד מבט מתמשך,

    והשלג מדגיש פסגות אבודות.

    אם ידעתי פעם מה לעשות,

    הרי עכשיו מחשבותיי קפואות.

    © כל הזכויות לתוכן יצירה זו שמורות לדן סטארס.

    דרג את התוכן:

      תגובות (48)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/10/09 20:34:

      צטט: ליריקה- 2009-10-14 17:40:04

      הרגשות המשתנים כמו עננים,

      שיר מתנגן בחן.

      עוד חיבוק מלביש את החום,

      ובקרח סדקים מתפשטים.

      אם היו עננים בתפזורת,

      הרי עכשיו הם מאיימים

      תודה ליריקה יקרה

      שמח עד מאד לראותך כאן :)

       

        14/10/09 20:34:

      צטט: צלילי הלב 2009-10-13 22:59:15

      דן הרומנטיקן...

      גם בעצב

      יפה

       

      יאפ...

       

      תודה רבה :)

        14/10/09 20:33:

      צטט: ליאורה בן יצחק 2009-10-13 22:53:18


      עוד חיבוק מלביש את החום,

       

      דימוי מעניין. א ה ב ת י :)

      שמח שאהבת את הדימוי

      תודה.

       

        14/10/09 17:40:

      הרגשות המשתנים כמו עננים,

      שיר מתנגן בחן.

      עוד חיבוק מלביש את החום,

      ובקרח סדקים מתפשטים.

      אם היו עננים בתפזורת,

      הרי עכשיו הם מאיימים

        13/10/09 22:59:

      דן הרומנטיקן...

      גם בעצב

      יפה

        13/10/09 22:53:


      עוד חיבוק מלביש את החום,

       

      דימוי מעניין. א ה ב ת י :)

        13/10/09 20:13:

      צטט: ...blue 2009-10-13 19:43:53

      נאלמו המילים, דממו,

      אבל לא בטקסט היפה הזה..

       

       

      הייתה לי הרגשה שתאהב את הסגנון

      (החרוזים, הרגש...:)

       

      שימחת אותי עד מאד

      ידידי היקר

      והמוכשר.

       

      תודה חיוך

        13/10/09 19:43:

      נאלמו המילים, דממו,

      אבל לא בטקסט היפה הזה..

        13/10/09 19:28:

      צטט: anaatti 2009-10-13 17:12:27


      "מתכלים להם רסיסים עוטי תקוות. ..

       עכשיו מילותיי דוממות.

      ובקרח סדקים מתפשטים.

      והשלג מדגיש פסגות אבודות.

        מחשבותיי קפואות,,

      ואני קוראת את ההשלמה ,,

       שאין מה לעשות,,

       וחושבת שתמיד יש דרך,,

      צריך רק לחפש היטב ולפשפש בפנים עמוק,

       לגלות את האופטימיות  לנסות (-:

       

      כל מקרה לגופו...

       

      התלהבות יתרה המשולבת בנחשול רומנטי - יכולה להיות, לעתים, לרועץ :(

       

      תודה רבה לך אישה

      מקסימה.

        13/10/09 19:23:

      צטט: אורורה1 2009-10-13 09:56:51

      עוד ליטוף, עוד חיבוק, עוד מבט ...

      עד כמה הם משפיעים על רגשותינו... מחשבותינו...

       

      אהבתי את השיר ואת הדימויים היפים.

       

      יום נפלא,

      אורורה

       

       

      אורורה יקרה<

       

      שמח שאהבת :)

      ערב קסום.

       

        13/10/09 19:21:

      צטט: לחישת הלב 2009-10-13 09:10:12

      בוקר דן היקר...

      התחברתי מאד למלות שירך.

      כתוב נפלא ונוגע,

      רגעים קפואים הממתינים להפשרה.

      כמו שרק אתה יודעת לגעת בהן,

      ולהפכן לשיר קסום.

      תודה לך על השיתוף ביצירה מפעימה.

       

      תודה רבה מיכל,

       

      ערב נעים.

       

        13/10/09 17:13:

      *  מאיר ,,,
        13/10/09 17:12:

      "מתכלים להם רסיסים עוטי תקוות. ..

       עכשיו מילותיי דוממות.

      ובקרח סדקים מתפשטים.

      והשלג מדגיש פסגות אבודות.

        מחשבותיי קפואות,,

      ואני קוראת את ההשלמה ,,

       שאין מה לעשות,,

       וחושבת שתמיד יש דרך,,

      צריך רק לחפש היטב ולפשפש בפנים עמוק,

       לגלות את האופטימיות  לנסות (-:

        13/10/09 09:56:

      עוד ליטוף, עוד חיבוק, עוד מבט ...

      עד כמה הם משפיעים על רגשותינו... מחשבותינו...

       

      אהבתי את השיר ואת הדימויים היפים.

       

      יום נפלא,

      אורורה

       

       

        13/10/09 09:10:

      בוקר דן היקר...

      התחברתי מאד למלות שירך.

      כתוב נפלא ונוגע,

      רגעים קפואים הממתינים להפשרה.

      כמו שרק אתה יודעת לגעת בהן,

      ולהפכן לשיר קסום.

      תודה לך על השיתוף ביצירה מפעימה.

       

        13/10/09 01:40:

      צטט: שרה בכור 2009-10-13 01:28:16


      מילותיי דוממות

      ובכל זאת מילותיך נוגעות ומדייקות

      רק תמשיך בבקשה

      לצערי הגעתי ללא כוכבים....ומגיעים לך כמה וכמה

       

      כוכבים אפשר לקבל גם מחר

      אך תגובה חמה ומפרגנת כשלך...לא תמיד :)

       

      תודה שרה

      טוב לראותך כאן.

        13/10/09 01:28:


      מילותיי דוממות

      ובכל זאת מילותיך נוגעות ומדייקות

      רק תמשיך בבקשה

      לצערי הגעתי ללא כוכבים....ומגיעים לך כמה וכמה

        12/10/09 23:59:

      צטט: fanny-li 2009-10-12 22:58:02


      עוד מבט מתמשך,

      והשלג מדגיש פסגות אבודות.

      אם ידעתי פעם מה לעשות,

      הרי עכשיו מחשבותיי קפואות.

      אהבתי מאוד

      הכתיבה מרגשת ועמוקה

      המדברת אל הלב עם עוצמה

      אני משיר זה מבינה

      שמעבר לדלת יש התחלה חדשה.

      שבוע נפלא.

       

      בינתיים לא ידוע לי על התחלה חדשה :)

       

      אהבתי את שכתבת על כתיבתי

      גם אני אוהב שירים עמוקים שמדברים אל הלב...

       

      תודה פאני

      שימחת אותי.

        12/10/09 23:56:

      צטט: צליל החורש 2009-10-12 22:18:59


      אם רציתי לומר דברים חשובים,

      הרי עכשיו מילותיי דוממות.

       

      עצוב ויפה גם יחד

      עצוב..זה בטוח

      יפה..אני שמח לדעת :)

       

      תודה צליל

       

        12/10/09 23:55:

      צטט: ron294 2009-10-12 21:49:00


      עוד מבט מתמשך,

      והשלג מדגיש פסגות אבודות.

      אם ידעתי פעם מה לעשות,

      הרי עכשיו מחשבותיי קפואות.

       

      אכן דבריך רכים וענוגים אולם הספק המקפיא ההוא יהיה לך רק לרועץ.

      אולי...

       

      תודה רון

      שמח על ביקורך :)

       

        12/10/09 23:54:

      צטט: יערית 1 2009-10-12 21:03:38


      משהו גרם למחשבותיך ומילותיך להשתתק ולקפוא וזה לכשעצמו עצוב...

       

      אהבתי גם את הגופן בו השתמשת, הוא רך וענוג כמילותיך

       

      תודה זהבית

       

      נחמד לראות מישהי

      שמגיבה ואוהבת את שיריי כל כך הרבה זמן

       

      לילה מקסים לך

       

        12/10/09 23:51:

      צטט: בטי 2000 2009-10-12 20:48:38

      והשלג מדגיש פסגות אבודות....

      פשוט מקסימה השורה הזו..דן...השיר שלך מקסים....

      בטי

       

       

      בטי יקרה

      אני מודה לך על הפרגון :)

        12/10/09 23:50:

      צטט: דסיקה 2009-10-12 19:56:04


      ריגשת אותי*

       

      שמח לדעת :)

       

      תודה רבה לך דסיקה יקרה...

        12/10/09 23:39:

      צטט: angelina -ספיר. 2009-10-12 18:33:52


      מקסים*

      מחשבות קפואות הכי טוב ככה הלב תופס את המקום ומוביל ...

       

      כן...

       

      תודה רבה ספיר

      כיף לראותך פה :)

        12/10/09 22:58:

      עוד מבט מתמשך,

      והשלג מדגיש פסגות אבודות.

      אם ידעתי פעם מה לעשות,

      הרי עכשיו מחשבותיי קפואות.

      אהבתי מאוד

      הכתיבה מרגשת ועמוקה

      המדברת אל הלב עם עוצמה

      אני משיר זה מבינה

      שמעבר לדלת יש התחלה חדשה.

      שבוע נפלא.

        12/10/09 22:18:

      אם רציתי לומר דברים חשובים,

      הרי עכשיו מילותיי דוממות.

       

      עצוב ויפה גם יחד

        12/10/09 21:49:

      עוד מבט מתמשך,

      והשלג מדגיש פסגות אבודות.

      אם ידעתי פעם מה לעשות,

      הרי עכשיו מחשבותיי קפואות.

       

      אכן דבריך רכים וענוגים אולם הספק המקפיא ההוא יהיה לך רק לרועץ.

        12/10/09 21:03:


      משהו גרם למחשבותיך ומילותיך להשתתק ולקפוא וזה לכשעצמו עצוב...

       

      אהבתי גם את הגופן בו השתמשת, הוא רך וענוג כמילותיך

       

        12/10/09 20:48:

      והשלג מדגיש פסגות אבודות....

      פשוט מקסימה השורה הזו..דן...השיר שלך מקסים....

      בטי

        12/10/09 20:25:

      צטט: שמים1 2009-10-12 18:07:00


      מתחברת לכתיבה היפה הזו

      ערב טוב .

       

       

      שמח על כך...

       תודה

      ערב קסום.

        12/10/09 20:22:

      צטט: venus09 2009-10-12 17:32:57


      עוד ליטוף רגעי,

      ומתכלים להם רסיסים עוטי תקוות.

      אם רציתי לומר דברים חשובים,

      הרי עכשיו מילותיי דוממות.

       

      יקירי אל תאבד תקווה

      אתה כותב פשוט נפלא *

       

      את מקסימה חיוך

      תודה

      שימחת אותי...

        12/10/09 20:21:

      צטט: כרמיתושיק 2009-10-12 17:25:02


      מרגש מאד, כתיבה יפה. קיבלת *

       

      שמח שריגשתי כרמיתוש...

       תודה על הכוכב

      אישה נחמדה :)

        12/10/09 20:18:

      צטט: או-רית 2009-10-12 16:32:10

      נגעת, חיבקת, הלבשת, הפשטת, פשטת

      איגדת, פיזרת

      את העננה

      תודה

      כן..הייתי ממש עסוק קריצה

       

      תודה אוריתוש:)

       

        12/10/09 20:17:

      צטט: ybern 2009-10-12 16:30:24


      היי דן,

       

      "אם ידעתי פעם מה לעשות,

      הרי עכשיו מחשבותיי קפואות."

      שתי השורות האחרונות בכל בית

      הן לב השיר.

      ובמיוחד אותן אהבתי. 

       

      תודה יוסי,

       שמח שאהבת

      ושאתה כאן...

       

      ערב נעים.

        12/10/09 20:15:

      צטט: שרי 2009-10-12 16:13:30


      דן דן,

      המיוחד בשיר שהוא יכול להקרא בזכר ובנקבה.

      לא יכולתי לתאר את תחושותיי טוב יותר.

       

      תודה לך והמשך שבוע טוב,

      שרי. 

      ממ..לא חשבתי על זה...

       

      תודה גם לך

      שבוע טוב.

       

        12/10/09 19:56:

      ריגשת אותי*
        12/10/09 18:47:

      צטט: ידידת אמת 2009-10-12 16:09:24


       

      אם רציתי לומר דברים חשובים

      הרי עכשיו מילותיי דוממות.

      מנסה לחפש בתוכי מה מילותיך אומרות...

      ואולי אם הייתי שומעת קולך.......

      מרימים את האפרכסת..מחייגים..ושומעים קריצה

       

      תודה מזי :)

       

        12/10/09 18:44:

      צטט: דרך הרייקי 2009-10-12 16:00:01

      ווהאוו דן, נוגע ומרגש. לגמרי ! *

       

      ומרגש אותי לראותך בין מגיביי קריצה

       

      תודה מקרב לב

      אישה נחמדה :)

        12/10/09 18:33:


      מקסים*

      מחשבות קפואות הכי טוב ככה הלב תופס את המקום ומוביל ...

        12/10/09 18:07:


      מתחברת לכתיבה היפה הזו

      ערב טוב .

       

        12/10/09 17:35:

      עוד ליטוף רגעי,

      ומתכלים להם רסיסים עוטי תקוות.

      אם רציתי לומר דברים חשובים,

      הרי עכשיו מילותיי דוממות.

       

       

      יקירי המקסים אל תאבד תקווה

      מילותיך נעות ומגיעות לאוזניים קשובות

      נפלא  *

        12/10/09 17:32:

      עוד ליטוף רגעי,

      ומתכלים להם רסיסים עוטי תקוות.

      אם רציתי לומר דברים חשובים,

      הרי עכשיו מילותיי דוממות.

       

      יקירי אל תאבד תקווה

      אתה כותב פשוט נפלא *

        12/10/09 17:25:

      מרגש מאד, כתיבה יפה. קיבלת *
        12/10/09 16:32:

      נגעת, חיבקת, הלבשת, הפשטת, פשטת

      איגדת, פיזרת

      את העננה

      תודה

        12/10/09 16:30:


      היי דן,

       

      "אם ידעתי פעם מה לעשות,

      הרי עכשיו מחשבותיי קפואות."

      שתי השורות האחרונות בכל בית

      הן לב השיר.

      ובמיוחד אותן אהבתי. 

        12/10/09 16:13:


      דן דן,

      המיוחד בשיר שהוא יכול להקרא בזכר ובנקבה.

      לא יכולתי לתאר את תחושותיי טוב יותר.

       

      תודה לך והמשך שבוע טוב,

      שרי. 

        12/10/09 16:09:

       

      אם רציתי לומר דברים חשובים

      הרי עכשיו מילותיי דוממות.

      מנסה לחפש בתוכי מה מילותיך אומרות...

      ואולי אם הייתי שומעת קולך.......

        12/10/09 16:00:
      ווהאוו דן, נוגע ומרגש. לגמרי ! *

      ארכיון

      פרופיל

      דן סטארס
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין