| בלוג שני אני הרוג סחוט בלי טיפת כוח בגוף. כל היום הסתובבתי עם מצלמה ביד בחום המעיק המהביל הזה. למרות כל זאת הצלחתי לצלם תמונות משגעות בין היתר של ורדים מכל הצבעים והמינים ושל חתולה ג’ינגיתשפגשה אותי בדרך ובחנה אותי מקרוב. אפשר לומר שהצילום הפך אצלי למיני אובססיה כשלכל מקום אני נוטל עימי את המצלמה. לדוגמא גם כשאני הולך לעבודה אני לוקח איתי את המצלמה שמא יקרה בדרכי פרח נאה או עורב סקרן. לא פעם ולא פעמים איחרתי בשל כך לעבודה ונאלצתי לספוג צעקות וטרוניות מצד הבוסית בעבודה. אבל למרות הכול אני ממשיך לקחת את המצלמה ולצלם בדרך לעבודה ולאחר כי זה פשוט חזק ממני. אפשר לומר כי הצילום מחדד לך את הראיה . פתאום אתה מתחיל לשים לב ליופי שמסביבך. אתה מתחיל לראות את הפרטים הקטנים שאנו נוטים להתעלם מהם בדרך כלל, כמו פרח חדש שהופיע בצד הדרך ,ציפורים הדואות בשמים או אפילו את השממית הקטנה הרצה על קיר האבן. זה הכול להפעם, כי השעה באמת מאוחרת. בברכה גוני |