
---
בדמדומי אשמורת שלישית עת מתעננים שמיים מוארים נמלים מהלכות בעצלתיים על שולחן האבן משתהות על עיגולי סימנים דביקים של ספלי תה מתוק ממלמלות רגליהן אל תוך פירורי עוגה חתולי חצר מדושנים מגרגרים לוטשים עיניים עלי פקאן ופסיפלורה מערבבים ירקרקת מנשימה והירח חומד לצון תלוי ב הפוך כמו סמיילי ענק חד שפיצא בתשרי שפיצא אחרא במרחשון ה כל פועם בשקט ובסך עוברות פרשיות שבוע שירדו מדעתן
כי תבוא כי תלך האזינו ויחרישו תולדות ...
ותן טל ומטר לברכה ונתתי גשמיכם בעתם
--- |
תגובות (29)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שירתך זורמת, נוטפת מסתורין, מחשקת, מתעקלת ונוגעת בגשרי הלב. יש אשר הבנתי ויש שרציתי להבין. סחפת אותי הפעם. תודה.
"תלוי הפוך כמו סמיילי ענק"...
שפיצח את סודות הסתיו...
איזה עונג לקרוא בך :)
דברים מרתקים מתרחשים להם באשמורות הלילה הללו.
ושמות הפרשות תמיד הילכו עלי קסם.
http://www.youtube.com/watch?v=1pSyYhRYeIM
זו האסוציאציה שלי למילים הנפלאות שלך
צריכה עוזרת בית??
לעבודות נקיון?
מצטרף בענווה.
יפה מאד,
יש לך את זה...
תמיד מר בחשוון אולי כי משהו צריך כבר לקרות.
אוהבת את הלאות במילותיך.
אוהבת. שאת מתבוננת אותי.
רק באתי להתבונן אתך, טמירת הרוח שבי.
....
התבוננתי
על ה-י-רכ.
הירח שלך כל כך רך וכל כך רק.
איזה שירטוט נחבא בו, בך,
בינות ה-צל ו-הלצ.
והעין בוחנת את העצלתיים,
כמו היו העיגולים, מרשרשים -
ירח של נייר,
התבוננתי
שיירה של שירה, מתהלכת לעברו של נמל.
משם היא משייטת,
מבליחה
וחוצה. פתאום העיגולים המרשרשים
הפכו לשירת הים, לתוף מרים
וגאֹה גָאה.
ורגע אחד של הושע, ורגע אחד של טביעת
העין
בטבחת מלמול העלים.
התבוננתי
שיירות של פרשות שרועות בין שמיים לארץ
הפוכות,
ירח אחד של חג כמעט עבר
הנה מגיע מר.
מר מחוון.
ה-עת של הזמן, מושאל בידייך
שיהא הטל
שיהא המטר
כמו שפעם מישהו אמר.
התבוננתי
את קוטפת מרומים, בראשית ובאחרא.
ישנם סיפורים שהם ספֵירות.
התבוננתי
קדמוניות בהירה של ליל-
לך לך מ-ארצך
עין ב-צֵל
....
וכך שאת,
צללים, מהפכים - צלולים באים בקצות אצבעותייך
והירח כה רך אתך
והוא לבנה
והשיירה כה שירה בך
וישנם סיפורים שהם ספירות.
....
כך את.
אהובה, טמירת הרוח שבי.
מזל שלפני שקראתי לבשתי מגפיים עם גרביים בארמית
פוסט מלטף.......
תודה תמר
TAMAR IM COL DAVAR!
הא, אני יודע מה עשית בקיץ האחרון..
מעניין ותחרישו...
כל השאר קסום כמו שלהי תשרי.
תמרי,
חסרת מאוד,
יודעת תורה,
מצטרפת לתפילה,
גשם בעיתו..
Y
זה כבר מפחיד איתך.. ((:
בדיוק יושבת מול מילים של נתןיונתן - נאסף תשרי -
"..אל מערת דוד
השונמית
תצמיד את ירכיה הקרות
אל חום האבנים
שעל קברו.."
אדם צובר זכרונות כמו נמלים,
ולי הזכרת את את ההפטרה שנאמרת
מתישהו בין הפרשות שהזכרת על דוד
ואבישג השונמית. מת על ההפטרה הזאת.
" והנערה, יפה עד-מאד; ותהי למלך סכנת ותשרתהו, והמלך לא ידעה."
כמו תיקון של דוד לסיפור בת שבע.
זה כל כך יפה,
שירד כבר גשם
(איזה לבנה חצופה)
אוהבתותך.
מעולה, תמר. אוהבת את המקוריות שלך.
יפה מאוד !
אהבתי את הבלוג ...
-----
http://bfeld.fav.co.il/