אתמול בתכנית האחרונה על האושר הנושא היה אושר ומזל. בסוף התכנית הציע יורם יובל לעשות תרגיל ואני כידוע מתה על תרגילים. הוא הציע כל שבוע לרשום 6 דברים חדשים שאנחנו יכולים לעשות (לבקר במסעדה חדשה, לנסוע במסלול חדש), למספר אותם, לזרוק קובייה ועל מה שהקובייה נופלת לעשות באותו שבוע. המטרה היא להרחיב את האפשרויות שהמזל יגיע אלינו. התיישבתי בהתלהבות אחרי התכנית לרשום את ששת הדברים החדשים שאני יכולה לעשות ופתאום התברר לי שהכנת רשימה כזו בכלל אינה קלה. חלק גדול מהדברים שעוד לא עשיתי בלתי אפשרי מבחינה טכנית לעשות אותם השבוע (נניח, להטיס מטוס) וחלק אחר טריוואלי מדי (להחליף את אבקת הכביסה בג'ל). מאתמול אני מנסה לעשות את הרשימה ובקושי הגעתי לארבעה פריטים. אשמח לשמוע רעיונות מעניינים. נ.ב. אין לי רכב ואין לי הרבה כוחות פיזיים. |
תגובות (28)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ענתי, עם יד על הלב מאחלת לך חלומות אחרים
מלהיות בלבוסטה[אפילו המילה מרגיזה]
אולי תדרגי את החלומות בסדרי עדיפויות
קשה להאמין שנושא זה יהיה ראשון...
את רואה, אפילו ההונגרים לא כולם אותו דבר. לי יש טראומה מחוסר הסדר ומהלכלוך שהיו אצלינו בבית, אבל לצערי גם אני לא מצליחה אפילו להתקרב להיות בלבוסטה למופת כפי שהייתי חולמת להיות. האמת היא שפחות או יותר השלמתי עם זה שאני דומה לאמא שלי בעניין הזה. דרך אגב, היום היה אמור להיות יום ההולדת שלה.
בכלל אני לא ניסיתי להיות ידעונית,אני פשוט לא יודעת דבר על חייך בעניין ועכשיו אני יודעת
שזה אפילו לא יכול לקרות. לגבי סדר , זה פשוט נוהל הונגרי תקין שזה הדבר הכי חשוב גם מהבית שלי
וחשבתי שאת "חילת" במחלה הזאת,אז תודה לאל שלא! דווקא זה היה עם סימן שאלה, לא חשבתי שאת כזאת
נו טוב,אני נרגעתי,כי כבר חשבתי איך אני מעבירה אלייך את פמלה [העוזרת ההודית שלי]שלי שתוריד מעלייך את הנטל
כי כמוך גם אני אלרגית לעודף סדר כטראומה מהבית שהיה צריך להתנהל כבית מרקחת לכל דבר.
פנינה,
הפעם הידעוניות שלך פיספסה לגמרי. הרי אני לא גרה איתם ולכן שום וריד ושום בטיח. גם הצחקת אותי עם הסדר. אני הרי הבן אדם הכי מבולגן כמעט שאני מכירה (חוץ מאמא שלי ז"ל). התכוונתי לארוחת יום שישי שבה אני מזמינה אותם אליי (בשאר הימים אני מבלה את הערבים אצליהם). מנהג ארוחת יום שישי הוא משהו שאני רציתי בו ואפילו הייתי צריכה קצת להילחם שבעלי יכיר בחשיבות של זה. הרעיון של לחם ומים היה נסיון שלי להגיע לקצה האבסורד ואין לי שום כוונה לעשות את זה.
חחחחחחח...להגיש למשפחה לחם ומים..זה נשמע ממש כמו שואה[אפרופו] מה הם לא יקומו יכינו לעצמם משהו?
עד כדי כך הם תלויים על הוריד שלך?
כי אם כןאז החלטה כמו:
הוצאת המשפחה מהוריד שלי. היא יכולה להיות מהפכת חייך.ואפשר לרכך אותה.אניבשלת אופה רק כשמתחשק לי.
וזה יכול להיות מעניין. בשביל וכתוצאה מכך גם החברה מסביבך יתחילו להיות עצמאיים יותר,אלא
אם הבעיה שלך עם העצמאות שלהם,שאת כפייתית עם הסדר ובגלל זה את בולעת את הגלולה המרה,כדי שלא יקלקלו לך את הסדר והשלווה בבית? זה מעניין אותי. ענתי.
עיצוב הבגד נשמע לי נחמד מאוד.
לרגע התחשק לי להפוך את ההצעות שלך (ואולי גם של האחרים) ולראות מה יצא:
להגיד לכולם שאני נוסעת לפריז או ללנדון ובעצם להיות חולה.
לשכוח שפה שאני כבר יודעת.
להקדיח תבשיל.
להתקשר לאדם זר ולהציע לו רק הצעות מהוגנות.
ואם אמשיך זאת להצעות אחרות אז אולי:
לבלגן את הארון.
לא לבשל כלום ביום שישי ולהגיש למשפחה לחם ומים.
להיסגר בבית ולא לצאת ממנו בכלל במשך שבוע.
להימנע מטלפונים במשך שבוע.
להיות סבלנית נורא לאיש מכירות שמנסה למכור לי משהו בטלפון.
נראה לי שלהציע דברים כמו "לסדר את הארון" או שאר מלאכות בית ראויות, זה פיספוס טוטאלי של כל הענין, וודאי לא משהו שייפתח למישהו כיוונים חדשים בחיים. רוח הדברים צריכה להיות לגמרי אחרת, משהו כמו:
- להגיד לכולם שאני חולה ולנסוע לפריז, לונדון וכד' עם הדקה התשעים.
- להרשם ללמוד שפה זרה
- לעצב לעצמי בגד ולבצע אותו
- להמציא תבשיל
- לשלוח שיר ל"במה חדשה" ולחכות לתגובות
- להתקשר לאדם מוכר (מן העבודה, נניה) ולהציע לו/לה הצעות מגונות
וכן הלאה (גם טריקת הטלפון נשמע לא רע)
הכרתי בחיי אנשים שטרקו טלפונים. זה תמיד השאיר אותי בהלם אבל אולי שווה לנסות פעם איך זה להיות בצד ההולם. דרך אגב, לקח לי הרבה שנים עד שהבנתי שאני לא חייבת לענות לכל טלפון.
לצערי עשיתי את זה הרבה פעמים[טריקת טלפון] עד שהצלחתי להחזיר לעצמי את האיזון
ולא להתרגז עד כדי כך,הרגשתי שאני מאושרת שאני יכולה לשלוט על מנגנון הניתוק.
כן,היתה תקופה כזאת בחיי.
אני לא זוכרת שאי פעם טרקתי טלפון למישהו ודווקא בגלל זה זה בדיוק מתאים לתרגיל.
תודה ענת יקרה!!
בשבילי זה מאד קשה.
אנסה.
זה יצא ככה מן הלב.
אחלה רעיון. תודה.
את יכולה להטיס מטוס עוד השעה - אם תעשי אחד מנייר :-)
אכן בין ארבעת הפריטים שהצלחתי לכתוב מופיע "לנקות את המקרר" אבל משום מה פסלתי "לזרוק סוודרים מצ'וקמקים מהארון" עכשיו אוסיף גם את זה.
תודה. גם את זה אכניס לרשימה באחד השבועות.
אם אמחוק את העייפות מהלקסיקון אני אשאר חסרת מלים.
אני מניחה שאפשר למצוא כל יום 6 דברים חדשים
זה יכול להיות כמו:
היום אני אצא להליכה לפני הכל.
היום אני אבשל לי משהו שאני נורא מתגעגת לאכול
היום אצלצל למיששהו שכל פעם אני אומרת ושוכחת
היום אני אעשה סדר במגרות או בבוידעם
היום אזרוק דברים ישנים שלא השתמשתי בשנה האחרונה
היום אני לא אתרגז על כלום,אני אעבור בנעימים יום זה,ולא יעזור לאף אחד כלום.
נכון. מחוץ לתפריט.
ואם בא לך את מוזמנת לעלות לרכבת ולהגיע עד אלי.
5 דקות מהרכבת ברגל.
עייפות פשוט מוחקים מהלקסיקון!.
אני מבינה שאם מזמינים אותך אז קישואים חצילים או ברוקולי זה מחוץ לתפריט.
אני גם נוהגת מדי פעם לבשל משהו חדש או לאפות עוגה שעדיין לא אפיתי. לעלות על רכבת וליסוע הרבה פעמים תכננתי (למשל לבקר בלוד או ברמלה) אבל אני עייפה מדי בשביל זה. בכל אופן אלו רעיונות טובים. תודה.
לא ראיתי את התכנית.
כדי לא לשעמם את עצמי,
מדי פעם אני חושבת על דברים
שעדיין לא התנסיתי בהם והם
בגדר האפשרויות שלי,
למשל, לנסוע למקום שעדיין
לא הייתי בו.
פשוט עולה על אוטובוס או על רכבת
נוסעת מטיילת וחוזרת.
מנסה מאכל חדש, בתנאי שזה לא
חצילים, קישואים או ברוקולי.
אופה לחמניות ועוד "שטויות"
שכאלה.
זה כמעט כמו להטיס מטוס. תודה על ההזמנה בכל אופן. אכניס את זה לרשימה באחד השבועות.
אהבתי במיוחד את טריקת הטלפון. נראה לי שאקח מזה השראה.
ד-ארט יקרה!
ששת הדברים החדשים שאני חושבת עליהם ברגע זה בלי הרבה מחשבה הם:
1.לנסוע בסוף השבוע לים המלח.
2.להיות יותר רצינית בדיאטה שלי.
3.להגיד לילדי בקול חזק כמה שאני אוהבת אותם.
4.כנ"ל לנכדי.
5.להגיד לכמה אנשים מה באמת אני חושבת עליהם.
6.לטרוק את הטלפון בפניו של מישהו שהרגיז אותי, פעם ראשונה בחיים.
זה מהשבא לי לעשות.
תודה
רעיונות מצויינים ודרך אגב כבר החלפתי את אבקת הכביסה בג'ל רק לא היתה לי דוגמה משכנעת אחרת.
התשובה בגוף השאלה
עד שלא תמצאי שישה רעיונות מבריקים ומלאי משמעות, לא מסובכים מדי, לא פשוטים מדי, לא טריוויאליים, וניתנים לביצוע ללא מאמץ, לא תמשיכי בתרגיל.
את עושה תרגיל שמטרתו להרחיב את עולמך, אך כל האנרגיה שלך מושקעת בלהצר.
מה רע בלהחליף את אבקת הכביסה לג'ל?
(אני הייתי מוסיפה, לסוע לתל אביב ולראות שני סרטים ברצף, לקנות כובע, להתחיל ללמוד כלי נגינה חדש, לישון לילה אחד במקום אחר, לספר בדיחה בשיעור, להתקשר למישהו שלא דיברתי איתו יותר משנה, ועוד כמה. אבל אני יודעת שאני אקבל בתמורה הסבר ארוך ומלומד על למה הרעיונות האלו לא טובים)
תלוי, אם לחשוב על זה זה חידוש אז יכול להיחשב (אבל בשבילי לחשוב יותר מדי זה לא חידוש).