מכירים את התחושה הזו- שמשהו עומד לקרות?...

סוג של צמרמרה עמוקה ומדגדגת, כמעט קרירה. נוכחת באופן שקט ומפתיעה בגלים שמרקידים את הבטן. העליונה.

אז זהו- שככה אני מרגישה. בצורה מאוד מעודנת.

ולא יודעת להסביר מה זה, אולי זה החלום המדהים שהיה לי הלילה, אולי זו ההתרגשות של היכולת שלי להפתיע את עצמי ולהווכח בשמחה בכך שהצלחתי- הצלחתי לעשות משהו בצורה שונה.

אותה סיטואציה- התנהגות שונה. יש כל כך הרבה עוצמה ביכולת שלנו להשתנות.

זה לוקח זמן, זה לוקח אנרגיה אדירה ומודעות מוגברת. אבל אפשר לשנות דפוסים.

אתמול ראיתי ושמעתי את עצמי- כמעט מהצד- מביטה על העיניים הגדולות שלי במראה בזמן שדיברתי בטלפון, מעבירה אצבעות על כתף, צוחקת, ואומרת באופן ברור ומובהק- לא ככה. רק בדרך שלי. רק כמו שמרגיש לי נכון, בלי לוותר, בלי להתפשר, בלי להתחנחן ולבטח- בלי להתנצל.

פשוט מה שאני לא פחות ולא יותר. איזה יופי צרוף.

ועוד תובנה לסיום-

יש מקום אדיר לגילוי המקורות, להבנת המקום ממנו באנו עד הלום- להעניק לעצמינו הסבר לתבניות ההתנהגות הפתולוגיות והמקובעות שלנו, לתגובות ולרגישויות שלנו...  כל אלו חשובים.

אבל- יותר חשוב מזה-  צריך לדעת לשחרר.

סיפור, קשה ככל שיהיה, הוא לא תירוץ לקבעונות הרסניים.

אפשר להגדיר מציאות באופן יצירתי ושונה, לשנות את הקונספט ולבנות חיים טובים יותר.

וכן אפשר, גם אם לוקח שנים של עבודה עצמית, אפשר בהחלט להביא את עצמינו למקום בריא יותר, נכון יותר, אמיתי יותר ועל כן- מאושר יותר.

המשך יום נפלא!