מייק בורשטיין – שחקן וזמר, איש קלנע ודור שני לתיאטרון יהודי – פועל בהתנדבות למען אירגון ידידים, מגייס תמיכה לתכניות ידידים בחוף המערבי של ארצות הברית.

בורשטיין המבקר עתה בישראל מבטיח להמשיך בתנופת הפעולה והעשייה למען ידידים – הגם שהכלכלה האמריקנית נתונה לקשיים.

בראיון לאתר ידידים לרגל ביקורו בישראל אומר בורשטיין: "אני רוצה לומר לכל הסטודנטים והמילגאים של ידידים הפועלים למען נוער עולה ונוער בסיכון – נכון, יש קשיים – אך לעולם אין לאבד תקווה.אנחנו לא נפסיק לתמוך בכם".

מייק בורשטיין נולד בניו יורק למשפחה של שחקנים. הוריו, פסח בורשטיין וליליאן לוקס, היו שחקני התיאטרון היידי בניו יורק. מייק ואחותו התאומה סוזן נולדו אחרי שפסח וליליאן חזרו ממסע הופעות בפולין, ערב כיבושה על ידי הנאצים.

מייק היה שחקן מילדות. הופעותיו הראשונות של מייק על הבמה היו בגיל 3, הוריו שילבו את מייק ואת אחותו במופע שהעלו, והילדים גנבו מהוריהם את ההצגה. המשפחה הופיעה בעיקר בניו יורק אך גם ערכה מסעות רבים בעולם שבהם היא הופיעה בפני קהילות דוברות יידיש.

הנסיעות הדחופות הקשו על מייק וסוזן את הלמידה היעילה בבית הספר ואת שמירת הקשר עם חבריהם, אולם הן עזרו להם לפתח שליטה בשפות רבות.

במהלך הקריירה שלו, מייק שיחק ושר בעיקר ביידיש, עברית, אנגלית והולנדית, אם כי היו לו גם תפקידים מזדמנים בהם הפגין שליטה גם בשפות נוספות.

רבים מעשירי ארצות הברית נפגעו מפרשת מיידוף. כיצד זה משפיע על המאמץ לגייס תרומות ליזמות חברתית פעילה בישראל – כמו זאת של אירגון ידידים למען הנוער והחברה?

בורשטיין: "לא רק פרשת מיידוף בלבד היכתה רבים. המצב הכלכלי בארצות הברית בכלל אינו מזהיר. אנחנו שומעים על אבטלה המגיעה לעשרים אחוז ועל חששות מן העתיד. זה פוגע ברבים וזה כמובן פוגע בהקף התרומות לישראל".

אך בורשטיין אינו מרים ידיים.

"כשאני מדבר לפני קהל אמריקני על אירגון ידידים אני מדגיש כי הנוער שמתנדבי ידידים פועלים למענו – הוא העתיד של המדינה. הם פועלים ומפעילים את החניכים במקביל. אם אנחנו לא נוכל להושיט יד לנוער הזה – אין לנו עתיד בארץ ישראל".

מוסיף בורשטיין: "אני אומר לתורמים האמריקנים כי ההשקעה בנוער במצוקה היא היעד החשוב ביותר. האתגר הוא לתמוך בהם- באלה שאין להם, באלה שצריך לחלץ אותם ממעגל הסיכון – ותמיד טוב יותר לתת מאשר לקבל. הם שומעים – ונותנים".  

בשנת 1965 שיחק בורשטיין יחד עם הוריו בהצגה "המגילה", פרי עטו של איציק מאנגר, במועדון "החמאם" ביפו.

ההצגה זכתה לשבחי הביקורת ולפופולריות בקרב הקהל הרחב, זו הייתה הצגת היידיש בעלת מספר ההופעות הרב ביותר בישראל באותה תקופה (250 הופעות) והיא יצאה גם למסע הופעות בחו"ל שכלל גם את ברודוויי, ניו יורק.

הקריירה הקולנועית שלו החלה ב-1966 בסרט "שני קוני למל" שהפך אותו לכוכב בארץ. מייק גילם את שתי הדמויות המרכזיות של הסרט במקביל בקומדיה של טעויות על רקע העיירה היהודית. פסח גילם בסרט את העגלון של העיירה. הסרט כולל שירים וריקודים וידוע במיוחד שירו של קוני למל "אומרים שאני אינני אני..." בביצועו של בורשטיין. בתקופה זו התחיל לפתח קריירה בינלאומית ויצא למסע הופעות נרחב בארצות הברית.

ב-1997 ציין אחד הסינמטקים בישראל את תרומתו של בורשטיין לקולנוע באירוע מיוחד שנערך לכבודו. ב-2003 הגיע לישראל והופיע במופע מיוחד לציון חמישים שנותיו על הבמה. בורשטיין משחק בעיקר בהצגות תיאטרון בברודוויי בניו יורק, שם הוא זוכה לקבל תפקידים ראשיים. הוא שיחק, בין השאר את מרגל האטום היהודי יוליוס רוזנברג ואת איש המאפיה היהודי מאיר לנסקי ‏‏.

בורשטיין לאתר ידידים: "כשאני פוגש את התורמים בארצות הברית אני מדבר איתם על נוער שנכנס למעגל של עבירות פליליות עד כדי אבדן היכולת להשתלב בצבא ואחר כך בחיים של אזרחות טובה. הציבור האמריקני לא מודע לכך שתיק פלילי פירושו אי גיוס. כשהם שומעים על תכנית כמו סיכויים הם מבינים את המסר שלי- לתת לנוער סיכוי נוסף".

ועדיין – האתגר של איסוף כספים הולך וגובר.

בורשטיין: יש ירידה משמעותית בהקף התרומות בשל החשש מן העתיד הכלכלי הלא ברור. גם תורמים קבועים קיצצו בהקף התרומות שלהם. הופעתי בקנזס סיטי לפני חודש והסבירו לי שאחוז התרומות ירד מאד כמעט לחצי לעומת השנה שעברה. כן- קשה יותר לגעת באנשים. קשה – אך לא בלתי אפשרי."  

תכניות לעתיד בתחום הבידור והתיאטרון?

"בעיקר תיאטרון. עשיתי הצגה בברודווי על מאיר לנסקי. הצגת יחיד על ניסיונותיו של לנסקי להתקבל כאזרח בארץ. אני ממשיך ואגיע לישראל בקרוב עם תכנית יחיד. אני שב ואומר לכל הצעירים של ידידים.  למרות הקשיים אף פעם אסור לאבד תקווה. לא נפסיק לתמוך בכם".

למידע נוסף על אירגון ידידים למען הנוער והחברה ולתמיכה - בקרו אותנו כאן