זה מדהים איך שכל יצירה היא הולדה של הרוח, של רוח חדשה שרוצה להיכנס לעולמינו. הקלפים "סימפוניה של אור", כמו שם הספר שלי, שמצוירים כולם ביד אמנית בצבעי עיפרון הם מקסימים, את כל מי שרואה אותם כי הם נוצרו במצב של רוח.
הבה ננוח מתיאורים מופשטים כאלו כדי לעצור ולהיזכר.
פעם יצאנו לדרך ארוכה אל עבר יעדינו. לפעמים בדרך שכחנו לאן רצינו להגיע ולפחות נהננו מהדרך. לפעמים רק לא ידענו איך להמשיך וחזרנו על עקבינו מבלי לזכור שפעם לא רצינו לוותר כל-כך מהר.
בפעם האחרונה שראיתי פושט יד מביט בפנים זעופות על העוברים ושבים שלא נתנו את מעותם לו, חזרתי לעצמי לבדוק את תכולת הארנק ולשאול אם כדאי לפרוט את הכסף כדי לתת לו?
אחרי כן, הלכתי לסופרמקרט וקניתי אגוזי פקאן מסוכרים בהנחה, והם המתיקו את בטני כל הדרך חזרה, אל המקום שיצאתי ממנו.
כל זה אמת ורק אמת, למי שהיה נידמה לו שיש כאן סיפור הזוי על חוויות גלויות בעולם שלנו.
ובכל זאת קצת מאוחר לפטפוטים ללא השחר המתאחר הלילה.
הרבה אור לכולכם על סבלנותכם לשאת את העומק של החיים עד שזוכים כאן למעט רכות ואהבה.
טליה
|
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ממש אהבתי לקרוא !!
שאפו לך ...
--------
http://kidumfeld.fav.co.il/