כל תלמיד בכיתה ב' לומד שלכל אות יש משקל וכתוצאה מכך למילים
יש משקל. בני (שיחיה), יונתן, גרם לי להיזכר בזאת, כשהכנו שיעורי בית
בגימטרייה ביחד השבוע. בכלל כל הנושא הזה של ללמוד מחדש ביה"ס יסודי ביחד
עם הילדים שלך זה נחמד (רק אם אתה טוב בזה).. מזל!

יונתן שלי הניע אותי לחשוב רגע על משקלן של המילים
שאנחנו כמרצים מיירטים מהפה בקצב (וחלקנו עם קצף) בזמן ההרצאות. האם אנו
תמיד שמים לב מה אנחנו אומרים? האם אנחנו תמיד מבינים את גודלו של המשקל
שאנחנו מעמיסים על הקהל שלנו? בטוח שלא (תמיד).

אתן דוגמא: סטודנט שלך אמר שהוא לא הבין משהו ואתה בחרת לענות לו "אני מצטער שלא הבנת. אסביר שוב..". לכאורה, אין שום בעיה בתשובה שלך. האמנם? Think again.

[לחץ כאן בשביל לקרוא את הפוסט השלם בבלוג שלי..]