כותרות TheMarker >
    ';

    שש גרטשן, שש

    שימורי דובדבנים

    39 תגובות   יום רביעי, 14/10/09, 19:30
     

    באישון ליל אני פוסע אל ביתה של מיכל.

    הלילה קריר, סגרירי, ואני כבר יודע שאלו הם הלילות בהם מיכל מרגישה בודדה יותר מכל.

    בת 35 מיכל, כבר לא ילדה, אבל משהו ביופיה כאילו התעצב מתוך אופיה, וזה הגיע רק בחלוף השנים.

    יש לה דוק קטן של עצב שמכסה תמיד על פיה, שומר על זוויות שפתיה לבל יתרוממו יותר מדי למעלה.

    לעיתים רחוקות מיכל מחייכת, אך כל חיוך כזה יקר לי מפז, ויפה כפנינה הנגלית מן הצדף.

    לו יכולתי, הייתי ממלא את ביתה בשלל של מחרוזות פנינים שכאלה.

     

    השעה מאוחרת, אבל אני יודע שמיכל עוד ערה. אינני מתקשר טרם בואי, אלא רק נוקש על הדלת בעדינות, וממתין.

    מרחק זמן של כמה פסיעות צעדים, והדלת נפתחת. מיכל בשמלת השינה הלבנה שלה עומדת בפתח, יודעת כבר שאבוא.

     

    טל הוא הדבר שמחבר בינינו. חברי הטוב מילדות, ואהובה המת של מיכל.

    טל המושלם. הטייס. הגבוה. היפה.

    טל שתקע לעצמו כדור בראש בלילה קר אחד, ומאז השאיר את כולנו לתהות למה.

    ובעיקר את מיכל.

     

    מיכל שולפת מהמזווה הקטן שלה עוגה שהכינה, ומוסיפה לה שימורי דובדבנים. טל מאד אהב את שימורי הדובדבנים שלה, ובמשך שניים עשר החודשים העוקבים למותו, זה כל מה שמיכל עשתה. הכינה צנצנות על גבי צנצנות של שימורי דובדבנים. "זה גורם לי להרגיש קרובה אליו", היא אומרת, אך תמיד שוכחת להוסיף להם סוכר.

    אם במתכוון ואם לאו, אינני יודע. אולי בכוונה היא מקלקלת את המאכל האהוב של אהובה המת. אולי כדי להכעיסו. אולי כדי שיקום מקברו ויצעק. או יצחק. או יעשה משהו שהוא לא דממת המתים הבלתי מתפשרת הזו.

    ואולי פשוט אין עוד מתיקות בעולמה של מיכל, ומקסם השווא הזה שמוסיף הסוכר, נראה לה מיותר.

    כך או כך, היא שופתת את הקומקום ומכינה לי נס קפה של עלית, כמו שהיא כבר יודעת שאני אוהב.

     

    אנחנו יושבים וכורסאותינו פונות זו לזו. בחוץ הסערה נחלשת, ומיכל מרגישה טוב יותר עכשיו. אנחנו מדברים על דברים יומיומיים, לשנינו היה די כבר בשיחות פילוסופיות.

    היא שואלת אותי על עבודתי בהייטק, ואני שואל אותה על עבודתה בעיצוב.

    אני טועם מהעוגה ומשימורי הדובדבנים הלא מתוקים שלה, ומציע לה גם. כתמיד, היא מסרבת. אני לא מתעקש.

    שעות הלילה הקטנות מתחלפות לשעות ראשונות של בוקר, ואני יודע כי הגיע זמני ללכת.

    כשאני ניגש ליטול את מעילי אני מביט בה פעם נוספת, בשמלת הלילה הלבנה שלה, בכפות רגליה היחפות, הפשוטות.

     

    אני אוהב אותה, אולי היא כבר יודעת זאת.

    יום אחד, כשאבוא בלילה סוער בצל קורתה, והדובדבנים לא יהיו מרים עוד, אקח אותה בזרועותיי ואומר לה זאת.

    וכשיפציע הבוקר והטל יירד עלינו, נשב שנינו יחד בכורסא אחת, ונקבל אותו בברכה.

     

     

     

    ----------

    למ'. באהבה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (39)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/11/09 22:58:

      צטט: סילבר טאון 2009-11-24 22:42:28

      זה יפה.

       

      :-)

      תודה סילבר, וברוך הבא.

        24/11/09 22:42:
      זה יפה.
        2/11/09 12:39:

      choni, אבין וגלית,

       

      תודה רבה על הקריאה והתגובות

      :-)

        1/11/09 15:17:

      נפלא.

      יפה. 

      רגיש. 

      כואב. 

      עגום

      כל כך מציאותי 

       

        24/10/09 09:47:

      כל כך יפה!!!

       

        23/10/09 23:29:

      מקסים.

      ברוכה הבאה חזרה. 

        19/10/09 14:48:

      צטט: גלוש 2009-10-18 12:14:50

      הצלחת לרגש אותי.

      תודה

       

      כיף לשמוע גלוש :)

        18/10/09 12:18:

      צטט: .אלי 2009-10-17 12:27:16

      אה ואיך שחכתי, הנה מתנה בשבילך לכבוד שובך לארץ.

       

       

      (מקליקים על התמונה וזה עושה את העבודה לבד) 

      תודה כפרות.

       

        18/10/09 12:14:

      צטט: תמיס 2009-10-17 11:58:53

      מדויק. ומלא תקווה. ויפה. ונוגה. 


      צריך לדעת לזהות הזדמנות ולתפוס אותה בזמן, זה מצד אחד, ומצד שני, צריך לדעת להמתין לטיימינג הנכון. לא להסתער לפני הזמן. זה יכול לסכל את הסיכוי. (קל לומר, קשה ליישם).


      (מקווה שידעת לעשות את זה עם חוויאר ;-) ושנהנית :-))

       

      נשמע קל על הנייר, אבל כמו שאמרת, קשה לעשות.

      לא תמיד יודעים מתי הזמן הנכון

      והרבה פעמים אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים מרובים שמשבשים לנו את תחושת הבטן, שבדרך כלל קולעת.

       

      דווקא הבחור הכי חמוד שפגשתי שם היה קובני. לכי תביני ת'ספרדים האלה... :)

       

        18/10/09 12:14:

      הצלחת לרגש אותי.

      תודה

        18/10/09 12:08:

      צטט: עד כאן. 2009-10-16 13:58:27

      ככה אני אוהבת. קצרים, קולעים, תמציתיים ומעוררי מחשבות. הסיפורים.

       

      (ידעתי שאני לא טועה..)

      שמחה שלא איכזבתי :)

       

        17/10/09 12:27:

      אה ואיך שחכתי, הנה מתנה בשבילך לכבוד שובך לארץ.

       

       

      (מקליקים על התמונה וזה עושה את העבודה לבד) 

        17/10/09 12:18:
      אז קיצר, איך היה בברצלונה?
        17/10/09 11:58:

      מדויק. ומלא תקווה. ויפה. ונוגה. 


      צריך לדעת לזהות הזדמנות ולתפוס אותה בזמן, זה מצד אחד, ומצד שני, צריך לדעת להמתין לטיימינג הנכון. לא להסתער לפני הזמן. זה יכול לסכל את הסיכוי. (קל לומר, קשה ליישם).


      (מקווה שידעת לעשות את זה עם חוויאר ;-) ושנהנית :-))

       

        16/10/09 13:58:

      ככה אני אוהבת. קצרים, קולעים, תמציתיים ומעוררי מחשבות. הסיפורים.

       

      (ידעתי שאני לא טועה..)

        16/10/09 12:39:

      צטט: alfasin 2009-10-16 11:29:50

      צטט: נוכלת ושמה סו 2009-10-16 10:28:29

      צטט: alfasin 2009-10-15 17:55:16

      צטט: נוכלת ושמה סו 2009-10-15 15:52:41

      צטט: אוסטרליה 2009-10-14 19:40:21


      כועמממק הפוסט

      סו סו סו חזרת יש :)*

       טוב שחזרתי, אבל חרא פוסט? :)

       חרא פוסט עאלק...

       

      או שלא שומעים ממך - או שאת מפציצה ?

      :)

       

       אבל, אבל, אבל

      לא הייתי בארץ!

      :) 

       

       אהה, למה לא אמרת קודם ?

      טוב, אז יש לך אישור לגמרי !!!

       

      רגע, בעצם...

      לא היית בארץ ואין תמונות, פוסט משהו ?

      לא תקין !

       

      צודק. מתנצלת :)

      יגיע מתישהו.

      כנראה.

       

        16/10/09 11:29:

      צטט: נוכלת ושמה סו 2009-10-16 10:28:29

      צטט: alfasin 2009-10-15 17:55:16

      צטט: נוכלת ושמה סו 2009-10-15 15:52:41

      צטט: אוסטרליה 2009-10-14 19:40:21


      כועמממק הפוסט

      סו סו סו חזרת יש :)*

       טוב שחזרתי, אבל חרא פוסט? :)

       חרא פוסט עאלק...

       

      או שלא שומעים ממך - או שאת מפציצה ?

      :)

       

       אבל, אבל, אבל

      לא הייתי בארץ!

      :) 

       

       אהה, למה לא אמרת קודם ?

      טוב, אז יש לך אישור לגמרי !!!

       

      רגע, בעצם...

      לא היית בארץ ואין תמונות, פוסט משהו ?

      לא תקין !

        16/10/09 10:33:

      צטט: kruveet 2009-10-16 06:16:52

      יקירתי

      יפיפה!

      עדין, רגיש וכואב.

      האם באמת צריך תמיד לגלות את רגשותינו?

      תמהני.

      לפעמים המחיר יקר מדי..

       

       תודה כרוביתי :)

       

      אני מניחה שלא תמיד

      גם במקרה הזה, יש משהו מאד רומנטי במקום הזה שבו הם נמצאים כרגע. דומה שכל האפשרויות פתוחות בפניהם וכולן מגלמות פוטנציאל למשהו יפה. בחירה היא הרבה פעמים לא רומנטית כי היא סוגרת דלתות של אפשרויות, סוגרת משהו באפשרות לחלום...

      ודווקא אולי בגלל זה רומנטי כל כך?

      טוב, די, אני מתפלספת! :)

       

       

       

        16/10/09 10:29:

      צטט: הדס** 2009-10-15 20:20:11


      כל כך חכם, עדין ויפה
      כל כך...

       

       תודה הדסי... 

      כתבתי את זה בברצלונה, אני חושבת שהעיר השרתה עליי משהו מחוכמתה העתיקה. 

        16/10/09 10:28:

      צטט: alfasin 2009-10-15 17:55:16

      צטט: נוכלת ושמה סו 2009-10-15 15:52:41

      צטט: אוסטרליה 2009-10-14 19:40:21


      כועמממק הפוסט

      סו סו סו חזרת יש :)*

       טוב שחזרתי, אבל חרא פוסט? :)

       חרא פוסט עאלק...

       

      או שלא שומעים ממך - או שאת מפציצה ?

      :)

       

       אבל, אבל, אבל

      לא הייתי בארץ!

      :) 

       

        16/10/09 10:27:

      צטט: ההלך 2009-10-15 17:39:56

      יפה ונוגה, נוגה ויפה.

       

       תודה רבה הלך :)

        16/10/09 10:26:

      צטט: פרגון 2009-10-15 16:32:53

      צטט: נוכלת ושמה סו 2009-10-15 15:52:41

      צטט: אוסטרליה 2009-10-14 19:40:21


      כועמממק הפוסט

      סו סו סו חזרת יש :)*

       טוב שחזרתי, אבל חרא פוסט? :)

       

       

      אני לא אמרתי את זה הכוונה היתה שטוב שחזרת

      סורי אם לא הבנת :(

       אוזי, בסך הכל התלוצצתי...

      ברור שהבנתי :)

      תודה.  

       

        16/10/09 10:26:

      צטט: guy7373 2009-10-14 23:03:02

      צטט: rangil 2009-10-14 21:48:46


      מתסכלים כל סיפורי האהבה הלא ממומשים האלו. אהוב מת או לא - שיגיד לה כבר שהוא אוהב אותה ויישא בתוצאות של האמת שלו, יהיו אשר יהיו.

       זה האמא של ה Leap of faith

      הרבה מאוד פיית' צריך בשביל הליפ הזה :) 

       

       חיזוקית מישו? 

       

      (זה גם הרבה מאד שווה את זה. או לפחות כך אני חושבת).  

       

        16/10/09 10:24:

      צטט: סטריאה 2009-10-14 22:56:04

      אוף. האהבה הזו שסגורה אצלו, חנוקה כמו השימורים. יפה.

       

      (יו אר הום!!! ייפי!!!)

       

       

       

       וולקאם בק מייסלף! :-)

       

      השימורים שקופאים על שמריהם...

      יותר מדי דברים טובים בעולם הם ככה חנוקים, לא?  

       

        16/10/09 10:23:

      צטט: rangil 2009-10-14 21:48:46


      מתסכלים כל סיפורי האהבה הלא ממומשים האלו. אהוב מת או לא - שיגיד לה כבר שהוא אוהב אותה ויישא בתוצאות של האמת שלו, יהיו אשר יהיו.

       

       תאמר לו את זה, רן. 

        16/10/09 06:16:

      יקירתי

      יפיפה!

      עדין, רגיש וכואב.

      האם באמת צריך תמיד לגלות את רגשותינו?

      תמהני.

      לפעמים המחיר יקר מדי..

       

        15/10/09 20:20:

      כל כך חכם, עדין ויפה
      כל כך...
        15/10/09 17:55:

      צטט: נוכלת ושמה סו 2009-10-15 15:52:41

      צטט: אוסטרליה 2009-10-14 19:40:21


      כועמממק הפוסט

      סו סו סו חזרת יש :)*

       טוב שחזרתי, אבל חרא פוסט? :)

       חרא פוסט עאלק...

       

      או שלא שומעים ממך - או שאת מפציצה ?

      :)

       

        15/10/09 17:39:
      יפה ונוגה, נוגה ויפה.
        15/10/09 16:32:

      צטט: נוכלת ושמה סו 2009-10-15 15:52:41

      צטט: אוסטרליה 2009-10-14 19:40:21


      כועמממק הפוסט

      סו סו סו חזרת יש :)*

       טוב שחזרתי, אבל חרא פוסט? :)

       

       

      אני לא אמרתי את זה הכוונה היתה שטוב שחזרת

      סורי אם לא הבנת :(

        15/10/09 15:53:

      צטט: behind blue eyes 2009-10-14 20:08:55


      לילה לא שקט...

      עצוב קצת אבל יפה...

      <ברוכה הבאה... :>

       

       עצוב אבל יפה נהיה ההתמחות החדשה שלי בכתיבה :)

      תודה מותק. 

        15/10/09 15:52:

      צטט: אוסטרליה 2009-10-14 19:40:21


      כועמממק הפוסט

      סו סו סו חזרת יש :)*

       טוב שחזרתי, אבל חרא פוסט? :)

       

        15/10/09 15:52:

      צטט: Ben Dover 2009-10-14 19:36:36

      יפה מאוד.
      ובמיוחד אהבתי את העניין הטוויסט עם הסוכר.

      תודה בייב :)

       

        14/10/09 23:03:

      צטט: rangil 2009-10-14 21:48:46


      מתסכלים כל סיפורי האהבה הלא ממומשים האלו. אהוב מת או לא - שיגיד לה כבר שהוא אוהב אותה ויישא בתוצאות של האמת שלו, יהיו אשר יהיו.

       זה האמא של ה Leap of faith

      הרבה מאוד פיית' צריך בשביל הליפ הזה :) 

       

        14/10/09 22:56:

      אוף. האהבה הזו שסגורה אצלו, חנוקה כמו השימורים. יפה.

       

      (יו אר הום!!! ייפי!!!)

       

       

       

        14/10/09 21:48:

      מתסכלים כל סיפורי האהבה הלא ממומשים האלו. אהוב מת או לא - שיגיד לה כבר שהוא אוהב אותה ויישא בתוצאות של האמת שלו, יהיו אשר יהיו.
        14/10/09 20:08:


      לילה לא שקט...

      עצוב קצת אבל יפה...

      <ברוכה הבאה... :>

        14/10/09 19:40:


      כועמממק הפוסט

      סו סו סו חזרת יש :)*

        14/10/09 19:36:
      יפה מאוד.
      ובמיוחד אהבתי את העניין הטוויסט עם הסוכר.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      נוכלת ושמה סו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין