| הרהורים על מהות האושר או למה החיים הם כאלה באסה. כל חיינו אנו מחפשים את האושר אבל תמיד הוא חומק מאיתנו. האושר הוא כמו קו האופק . כמה שנתקרב אליו כך הוא מתרחק. גם אם הצלחת לתפוס אותו ולהחזיק בו לזמן קצר ואז נדמה לך כי אתה על פסגת העולם חומד איתך האושר לצון וחיש קל נעלם הוא ומנחית אותך בנחיתת התרסקות על קרקע המציאות האפורה המדליחה והמשעממת. דוגמאות רבות מני ספור יכול כל אחד למצוא. לדוגמא :כתבת תיזה לתואר שני על עבודת מחקר שביצעת במשך שנתיים ימים. קבלת עליה ציון טוב מאוד וגם תקציר שלה פורסם בעיתון מדעי. אתה נרגש ומאושר על פסגת העולם אולם חיש קל חיש קל פונה לך האושר עורף ונעלם כלעומת שבא. מסתבר לך כי למצוא מקום באקדמיה דרוש, מלבד כישרון, גם מרפקים חזקים ובעיקר קשרים, שני כישורים שבהם אתה לוקה.דוגמא שניה :אתה מאוהב מכף רגל ועד ראש בבחורה משגעת מדליקה . אתה ברקיע השביעי ומחליט להתחתן איתה ,אולם עד מהרה פורצות מריבות על נושאים טיפשיים והאידיליה מופרת ונסדקת. אוכל להמשיך ולמנות אין סוף דוגמאות כפי שכל אחד יכול ונשאלת השאלה היכן מסתתר האושר המוחלט עד אין סוף עד בלי די? ידועה לי התשובה הבנאלית כי האושר מסתתר בנבכי הנפש אולם כיצד למצוא אותו ובעיקר כיצד לשמר אותו כי הרי ברגע שהפיסגה נכבשת היא הופכת ללא מעניינת שלא לדבר על כך שכל הזמן ישנם כאלה המנסים לדרדר עליך סלעים . לעיתים הם מצליחים לפגוע בך כך שאתה מגיע לפיסגה חבול ומלא צלקות. אסיים בנימה אופטימית כי לעיתים מוצאים אנו רגעי אושר חטופים בפרטים הכי קטנים, כמו תמונה יפה שצילמתי בערוגת פרחים קטנה הנסתרת מעיני כל בעיבורה של עיר סואנת ורוגשת שמסביבך המון רוגש של אנשים ומכוניות הרצים אנה ואנה כמו היו נחיל נמלים ללא סדר ומטרה. בברכה גוני |