כן הגיע לו הסתיו, ואני איך מזדהה לו עם הסתיו.כאילו השיר הזה נכתב עלי.קצת עצוב,ערירי, מסתגר, חושב, מתלבט, מחפש את מקורות האנרגיה.

מחפש את הישועה.

וההיא מהכוכבים אומרת לי, תיזהר ממרס הוא בנסיגה במזל שלך, ואני מחפש לעשות עיקוף מימין להתכונן.

רגע מה יש לנו תוכניות קבועות לחיים?

מה אי אפשר להתמודד?

 אני כן זה ,בשליטתי!

ככה אני תמיד אומר לעצמי. אני משאיר למזל ולכוכבים רק 10% בחיי. למרות שאני אוהב להתייעץ עם הקלפים והכוכבים.

 אז אני יודע שהכול כתוב והרשות נתונה.

ואני מסתכל על הפוסט שכתבתי לפני שנה, והתחייבתי שבגלגול הזה אספיק לעשות עוד כמה דברים, ואני מתכוון בשנה הזאת, רק יש לי עוד חודש לסיים את מה שהתחייבתי, חלק יישמתי, אני לא מרים ידיים

זה יכול עוד לקרות. אתם עדיי.

אז אני אולי סתם ציניקן, אבל זה צובט בלב.

מזג האוויר מקדיר, מחשיך מוקדם,אפור שחור אולי קודר, ואתה מרגיש תקוע, לא בא לך לצאת, רוצה להיות בבית.

 אבל עם מי?

גם זו שאלה של יש ואין המלך ערום.

אז מה התבכיינתי , נשפכתי, 

לא התגעגעתם?

לא יודע מתי אחזור לבקר שנית, תלוי מה יהיה לי להציע.דבר אחד אני מבטיח  " מותר גם לצעיר להיות טיפה זקן בסתיו."

 בוא תתענגו איתי ועם אריק איינשטיין ברוח סתיו


  רוח סתיואריק איינשטייןמילים: יחיאל מוהר
לחן: יוחנן זראי

אל תתבייש, היה עצוב.
אל תצטער, אם תצטער:
זאת היא עונה כזאת, חבוב,
זה רק הסתיו וזה עובר.

לך ערירי בליל העיר,
הבט לרום, חפש כוכב,
מותר, מותר גם לצעיר
להיות טיפה זקן בסתיו.

זה הסתיו עם הענן
ועם הרוח המיבב,
ואם אתה סתם ציניקן
בכל זאת זה צובט בלב.

הנה באוירה כזאת
לנערה שוב אין אומרים:
"הי, בובה, מותק, בואי לרקוד" -
אלא: "הביטי, ליל סתוים..."

אתה צוחק: "שטויות, שטויות".
מן התרגשות, "הו, מה פתאום..."
אז למה זר סיתוניות
שלחת לילדה שלשום?

זה הסתיו עם הענן...

דמעה, אל תתאדם, חבר,
היא לא תגרום שום נזקים.
תאמר: "זה גשם לא יותר",
אבל הן שנינו זאת יודעים.

זה הסתיו עם הענן...