כותרות TheMarker >
    ';

    FTTH Israel

    FTTH Israel - סיב אופטי לכל בית ועסק בישראל

    הסיבים האופטיים משנים את חיינו: הם יאפשרו לנו להתחבר לטלויזיה היי דפינישין , ערוצי קול,מידע ותקשורת דיגיטלית ברוחב פס של מאות מגה-ביט. נוכל ללמוד ולעבוד מהבית - לגור במצפה רמון ולהרגיש בתל-אביב.

    ארכיון

    נחום ברנע סוטה בבלוגופוביה

    7 תגובות   יום רביעי, 14/10/09, 21:45

    נחום ברנע תוקף את הבלוגרים באופן בוטה ואני לא נעלבתי. האם ברנע נשכב על הקונצרטינה בשביל שר הבטחון ברק?

     

    הבלוגרית האמריקאית אריאנה האפינגטון כתבה בבלוג שלה ששר הביטחון אהוד ברק ענה לה במהלך ארוחה על שאלה לגבי מנהיגותו של הנשיא לשעבר ג'ורג' בוש  "I'm an ABB," he said. "Anyone But Bush

    ובתרגום חופשי לעברית ,כל אחד רק לא בוש".

     

    תשובה יהירה ולא חכמה מהסוג הזה יכולה לגרום נזק רב לברק, לישראל ולתומכי ישראל בארה"ב. בוש ומשפחתו הם עדיין בעלי השפעה, יהודים רבים תומכים ברפובליקאים , האוונגליסטים והשמרנים ממשיכים ללחוץ על מנהיגי המיעוט בקונגרס ובסנאט וגם אובמה ותומכיו לא אוהבים לשמוע על כפיות טובה מחברים לנשק. הבומרנג יכול לחזור גם אליהם. 

     

     נחום ברנע בטורו ביום ו האחרון בוחר להיות שופרו של ברק. הוא החליט שבשיחה שהתקימה בארוחת הערב ברק הוא קדוש מעונה והבלוגרית האפינגטון משקרת. בשביל להגן על חברים הוא מחליט להתקיף ציבור של עשרות מיליוני בלוגרים ברחבי העולם .

     

    ברק יכול היה להגיש תביעת דיבה ולנקוט בצעדים משפטיים נגד הבלוגרית האפינגטון, אם הוא חושב שנעשה לו עוול, אך כשיש חברים לא צריך להתאמץ. כפי שאולי ברק התבטא בטיפשות ביחס לבוש, כך גם עזרתו של ברנע מתבררת כמיותרת ומזיקה. בשעה שאנחנו צריכים את דעת הקהל בעולם בהתמודדות עם דו"ח גולדסטון, אין זו חכמה גדולה להסתכסך עם עשרות  מיליוני בלוגרים ברחבי העולם.

     

    נחום ברנע כותב על הבלוגרים בין השאר: בלוג הוא הגיג שמאן דהו משרבט על גבי מקלדת ומשגר לבלוגוספרה. אין צורך בעריכה, אין צורך בשאלות קיטבג ובבדיקת עובדות" והוא מוסיף  "הבלוג הוא עלוקה עצמית " . נבערות  וגיבוב מילים כה חסר שחר על הבלוגרים מצדיק אולי תביעת דיבה ייצוגית גלובלית, שעולם האינטרנט טרם התנסה בה.

     

    ואולם הפוסל במומו הוא פוסל. ברנע העתונאי המדופלם חתן פרס ישראל, אינו מציין בטורו מה היתה תגובתה של גברת האפינגטון להכחשת ברק, כנראה שאין זה מכבודו לדבר עם "הבלוגרית העלוקה" ולאמת את העובדות. הוא גם אינו טורח לדבר ולאמת את העובדות עם הנוכחים הרבים בארוחה וביניהם: נילי פריאל אשתו של ברק, איש העסקים מאיר בראל, החבר היווני סבי מיוניס ודוברת משרד הבטחון  לעיתונות חוץ אביטל ליבוביץ.

     

    היתכן שהגברת האפינגטון היתה מעיזה לשקר, כשאת העובדות שומעים עוד ארבעה זוגות אזניים. היתכן שהעתונאי המדופלם לא בדק את העובדות עם כל הנוכחים בארוחה, או שהחברות קודמת לכל. לא עשיתי תחקיר בנושא, אבל  אחרי שקראתי את טורו הבוטה של חתן פרס ישראל ואת הפוסט המדובר, לא רכשתי ביטחון יתר ביושרו ובתבונתו של השר ברק והבנתי את הבלוגופוביה של העתונאי "המדופלם" ואת נחישותו להגן על חברים. האם גם מבקר המדינה מחטיא את האמת בפרשת הסוויטה בפאריז? על כך אולי בטורו הבא של ברנע. 

     

    צדקה הבלוגרית האפינגטון ששלחה את חתן פרס ישראל לקבל שיעור בעתונות בסיסית. היא מציינת בתגובתה כי ברנע לא פנה אליה לקבל תגובה, וכי גם אהוד ברק לא שלח אליה הכחשה ואם כזו היתה מגיעה, היא לא היתה מתפרסמת, כי לא היה לה מה לתקן. האם אהוד ברח גם הפעם וממה הוא מפחד? 

     

     נחום ברנע הוא אחד מחבורה של "עתונאי צמרת" שייחד עם  אמנון אברמוביץ, אמנון דנקנר וסבר פלוצקר (שעבר מהעיתון השמאלי והסוציאליסטי "על המשמר" ל"משמר הפריץ") , הפכו את "החברות" עם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט  ובכירים בשלטון לאחד מהנושאים המשפיעים על כתיבתם העתונאית .

     

    עקבתי  זמן רב אחרי כתיבתו של נחום ברנע וההגנה המרשימה שהוא נתן עד לא מזמן לחבר אולמרט , שהיא קשה  להבנה ולא ניתן להסבירה, לנוכח מעמדו כעיתונאי בכיר ועברו . היתי מצפה מנחום ברנע להימנע מכתיבה על חברו אולמרט ובכך ליישם את המושג הקדוש "בביצתנו" של "חברות" שהפך מן הסתם לדיבר האחד עשר בלבד, אך בחשיבותו כנראה מאפיל על דיברות אחרות כמו למשל : לא תגנוב.

     

    נחום ברנע הוא אכזבה אישית קשה.

    אני מלווה את כתיבתו מאז עיתון  הפועלים "דבר", שהחליף אצלנו בקיבוץ כמוצר חובה את עיתון אחדות העבודה "למרחב" והרבה שנים בידיעות אחרונות. תמיד הטור שלו היה הדבר הראשון והחשוב שעיינתי בו, בכל התרחשות גדולה כקטנה וכך גם רבים מחברי.

     

    קראתי את הטור של ברנע במוסף השבת של ידיעות רק היום, לאחר שהבלוגרים התחילו להתיחס לגסות רוחו ונמיכות כתיבתו.

     

    אכן סדרי העולם משתנים , אבל ברנע עדיין תקוע "בביצת החברות". כמה חבל .  


    סחבאקים. העיתונאי נחום ברנע (מימין) ושר הביטחון אהוד ברק, בישיבת מפלגת העבודה, מרץ 2009 (צילום: קובי גדעון)


    דרג את התוכן: