זוֹ דְּמוּתֵךְ הַחֲדָשָׁה עִם לָק בַּצִּפָּרְנַיִם וְעַפְעַף כָּחֹל וְרִיסִים, פִּתְאוֹם אַתְּ אִשָּׁה. וְקָנִית בְּגָדִים חֲדָשִׁים וְחָזַרְתְּ עִם שַׂקִּיּוֹת וְתִסְפֹּרֶת וְתִיק כָּתֹם וְאַרְנָק. וְהִשְׁלַכְתְּ אֶת הַיַּלְדָּה שֶׁהָיִית אֶל אַלְבּוֹמֵי הַתְּמוּנוֹת הַיְּשָׁנִים וְהֶעֱלֵית בְּעָשָׁן אֶת כָּל שֶׁבָּנִינוּ, אֶת כָּל שֶׁהָיִינוּ עִם הַשָּׁנִים. וְאֶל מוּל דְּמוּתֵךְ הַמְּשֻׁדְרֶגֶת אֲנִי עוֹמֵד נִסְעָר, הֵיכָן אַתְּ מַתְחִילָה, הֵיכָן אֲנִי נִגְמָר. מָתַי כָּל זֶה קָרָה, מָתַי הַכֹּל נִשְׁבַּר, וּמָתַי גַּם אֲנִי אֶנְטֹשׁ אֶת יַלְדוּתִי שֶׁאָבְדָה, אֶת הָאַשְׁלָיָה שֶׁהַכֹּל עֲדַיִן כָּאן, מַה שֶׁנִּגְמַר כְּבָר מִזְּמַן. |