יכולתי לראות: רכבת, דמות יושבת אנשים קמים, יושבים, עוברים, עולים, יורדים, מדברים, זוג מדבר מאחור

איש עסקים יושב עם לפטופ אחר עם אוזניות ומוסיקה מהסלולר אולי נגן ..

חיילים עייפים משבוע עמוס.. אישה דברת.. זוג אוהבים מתכבל.. נסיעת לילה. אורות פלורוסנט לבנים..

אנשים עובדים שבים לביתם החם..

תנועה, מגע של דחיפות, שולחן קטן מול מושבי ברכבת, בק

טקסט יפה. אהבתי.

צטט: נטע רימון 2009-10-15 19:24:42

צטט: iHanuka 2009-10-15 16:18:43

אני תמיד מתישב בכסא הפנוי הראשון שאני רואה שהוא עם כיוון הנסיעה ובכיוון ההפוך לשמש.

אתמול זה יצא מול צדקת שהמושב מולה ולידה היה מלא ספרי תהילים נגד טילים וספרות דתית.

שמתי את האוזניות ופתחתי את The God Dellusion

אם הייתי קורא לא רק בנסיעות והדוקינס הזה היה יודע לכתוב משפט שלם נהיר הייתי מסיים את הספר הזה לפני חודשיים.

על כל פנים.

קמה הצדקת ובשלוש נגלות עברה לשבת במקום אחר.

אולי ראו עלי שאני בנידה ? 

 

 או שראו עליך שאתה הנידון

 

 

This one went over my head

או בעברית

מה ?!? 

צטט: היועץ המשפטי 2009-10-16 14:28:25

,תשלחי את הפוסט הזה לתחרות ה"פוסט הפמיניסיטי".

אני מהמר שהוא לוקח בגדול.

 

ולעצמי אני אומר

שאת עוד תרבי לנו פוסטים מהנסיעות התכופות שנועדו לך ברכבת

שם הדמיון עובד שעות נוספות בסלון המושבים.

 

 

אם הפוסט הזה לקח בגדול אצלך,

דייני,

ובסוגריים: הדמיון אצלי עובד, נקודה, גם לא בסלון...

וזה ללא כל קשר לפוסט הזה

,תשלחי את הפוסט הזה לתחרות ה"פוסט הפמיניסיטי".

אני מהמר שהוא לוקח בגדול.

ולעצמי אני אומר

שאת עוד תרבי לנו פוסטים מהנסיעות התכופות שנועדו לך ברכבת

שם הדמיון עובד שעות נוספות בסלון המושבים.

צטט: דליה-תי 2009-10-15 17:57:22

יש משהו קסום, דו-ממדי בסצנה שציירת, אחותי. כאילו את בתוך התמונה וגם מתבוננת בה מבחוץ.

 

ובעיניי, ברור  שהדמות השנייה - כך או כך - זיהתה את האור שבך ורצתה להתקרב.

 

 

 תודה דליתי,

איך את יודעת תמיד להאיר...

צטט: רחל נפרסטק 2009-10-15 17:10:17

מה שעושה את ההבדל.

 

פעם הסימנים היו ברורים יותר.

 נכון, פעם ההתניות והמוסכמות היו חד משמעיים,

היום יש הרבה סימני שאלה שהם חלק מהתהליך המבורך של השינוי,

למרות הקושי אני מוצאת שהתהליך מקדם אותנו.

צטט: iHanuka 2009-10-15 16:18:43

אני תמיד מתישב בכסא הפנוי הראשון שאני רואה שהוא עם כיוון הנסיעה ובכיוון ההפוך לשמש.

אתמול זה יצא מול צדקת שהמושב מולה ולידה היה מלא ספרי תהילים נגד טילים וספרות דתית.

שמתי את האוזניות ופתחתי את The God Dellusion

אם הייתי קורא לא רק בנסיעות והדוקינס הזה היה יודע לכתוב משפט שלם נהיר הייתי מסיים את הספר הזה לפני חודשיים.

על כל פנים.

קמה הצדקת ובשלוש נגלות עברה לשבת במקום אחר.

אולי ראו עלי שאני בנידה ? 

 או שראו עליך שאתה הנידון

צטט: רונית. 2009-10-15 14:36:45

חייכתי כשקראתי את החלק הראשון.

הופתעתי לקרוא את ההמשך.

אני אוהבת לקבל מחמאה מנשים. זה מרגיש לי תמיד נקי כזה.

 אני אוהבת את החלק הנקי הזה שבך,

תודה יקירה.

יש משהו קסום, דו-ממדי בסצנה שציירת, אחותי. כאילו את בתוך התמונה וגם מתבוננת בה מבחוץ.

ובעיניי, ברור  שהדמות השנייה - כך או כך - זיהתה את האור שבך ורצתה להתקרב.

מה שעושה את ההבדל.

פעם הסימנים היו ברורים יותר.

אני תמיד מתישב בכסא הפנוי הראשון שאני רואה שהוא עם כיוון הנסיעה ובכיוון ההפוך לשמש.

אתמול זה יצא מול צדקת שהמושב מולה ולידה היה מלא ספרי תהילים נגד טילים וספרות דתית.

שמתי את האוזניות ופתחתי את The God Dellusion

אם הייתי קורא לא רק בנסיעות והדוקינס הזה היה יודע לכתוב משפט שלם נהיר הייתי מסיים את הספר הזה לפני חודשיים.

על כל פנים.

קמה הצדקת ובשלוש נגלות עברה לשבת במקום אחר.

אולי ראו עלי שאני בנידה ? 

חייכתי כשקראתי את החלק הראשון.

הופתעתי לקרוא את ההמשך.

אני אוהבת לקבל מחמאה מנשים. זה מרגיש לי תמיד נקי כזה.

הגיוני וטבעי מה שאתה אומר,

ובכל זאת עלתה בי המחשבה,

סימן שאולי זה לא תמיד כל כך טבעי והגיוני,

ואולי ההרגשה עצמה תלויה בעוד כמה גורמים.