כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    עולם אחר הוא אפשרי !

    תשאירו את הציניות בחוץ (מי שמסוגל) אני באמת אכתוב כאן על דברים שנראים לי חשובים. חברה וסביבה, מאבקים ואלטרנטיבות ...
    והרבה שמחה (אם לא ברור מה זה קשור, קיראו את הפוסט הראשון)

    אופטימיות ושינוי

    5 תגובות   יום שלישי, 28/8/07, 20:08

    טבעי לי לפתוח את הבלוג בהקדמה קצרה על הקשר בין אופטימיות ושינוי-

    המאמץ למען מציאות אחרת הוא בוודאי תולדה של אופטימיות, כמעט טריוויאלי לומר שללא אמונה שיכול להיות יותר טוב, קשה מאד לפעול לטובת זה.

     

    די ברור גם, שבלי אמונה בסיסית ביכולת שלך לשנות, יהיה קשה להתמיד במאמץ. בשביל רבים מאיתנו, נחוצה גם התחושה שהצלחנו, ולו בצעד קטן- כך שלעיתים קרובות דרושה לא רק אופטימיות אלא גם מציאתם של אותות ומופתים להצלחה, היכולת לזהות ולשמוח בהישגים_קטנים_שבדרך שכאלה היא אמנות בפני עצמה,( ואולי שווה פוסט משלה)

     

    לאורך שנים של פעילות לשינוי חברתי וסביבתי, למדתי ממד נוסף ואולי חשוב יותר על חיוניותה של האופטימיות, שאותו רציתי לחלוק בפוסט הזה. עמדה פסימית על החיים היא לא רק מדכאת ומחלישה, יש בה גם ירידה מוסרית- ובריחהמאחריות לחייםשלי ולסובב אותי.

     

    כאשר אני מניח ש"אין מה לעשות", ומה שהיה הוא שיהיה, או בוחר להאמין שהמשימה לשנות היא ממילא מעל לכוחותי,  אני מוותר לעצמי על האחריות שלי לאיכות הקיום שלי ולמציאות שסובבת אותי. גם אם לפעמים כל עיון הגיוני במצב מעלה שאין סיכוי, זוהי בחירה שלנו להחליט להתכרבל ולחכות לסוף או לנס, לקבוע למעשה שאין לנו עוד אחריות למצב. רק כשאנו מקבלים זאת, ניתן לומר שהכל אבוד באמת.

     

    בלי לפחד מזה שאשמע כמטיף מוסר, אני מזמין אותך לחיות בעולם שבו יש לך אחריות לעצמך ולסובב אותך, ואם כבר בחרת באחריות כזו, אני מזמין אותך לאמץ את האופטימיות והשמחה שחייבות לעמוד בבסיסה של האחריות בכדי שלא תאבד.

     

    רבים מאיתנו חיים חיים פסימיים ומועטי שמחה דווקא בגלל שהעמיסו את משקל העולם (או משקלם של שניים שלושה ילדים) על גבם, אך לא בטוחים שיעמדו במשימה. הדרך בה חוויתי אני את הדברים הובילה אותי להאמין כי ללא אופטימיות ואמונה שאתה יכול לשאת באחריות, ממילא תיכשל בה, ומאידך, אחריות שאופטימיות בצידה בהכרח היא מלאת שמחה.

     

    אני כותב כאן את הדברים האלה בידיעה שרבים יקראו רק פסקה או שתיים ויאמרו שאני תלוש, אחרים פשוט ישתעממו או שלא יבינו כלל מה רציתי לומר, אולם אני אופטימי ומזהה מופת קטן להצלחה בעובדה שהגעת עד כאן, ממש למשפט האחרון. זה משמח אותי באמת לחשוב  שאם בחרת לקרוא את כל הפוסט- אולי היה בו משהו שכן דיבר אליך (הרי אם לא, זאת אחריותי להשתפר)

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/12/07 10:28:
      כל הכבוד על האחריות והמוסריות 1
        2/12/07 10:23:

      שי

      אני כל כך מזדהה, בטח יש לך מושג כמה.

      אין ספק, אופטימיות זאת דרך חיים, להיות פסימי זה לדעתי לבזבז את החיים.

      ומכל האופטימיות הזאת נובע גם הרצון לשמור על הדברים הכל כך יפים שיש לנו בכדור הארץ ובסביבה שלנו.

      וגם אני שואבת תקווה מהדברים הקטנים, מהשינויים במחשבה, מעליית המודעות, וגם מהעשייה הירוקה שהולכת וגדלה מידי יום באזור ובארץ. נכון שזה לא הרבה, ויש עוד דרך ארוכה, אבל יש כבר המון צעדים ראשונים בכיוון.

      מעודד קצת, לא?

      ואז מגיעים הקיצוניים וטוענים שזה כלום. שזאת טיפה בים. שזה לא מספיק ואין לכך משמעות. ואז מקבלים סטירת לחי מצלצלת שכל הפעולות הקטנות האלה חסרות משמעות, שאנחנו האנשים הקטנים לא קובעים כלום כי חברות הנפט וממשלות ובעלי הון קובעים לנו מלמעלה, כי הכל סביב הירוק הזה, והפעם הכוונה לירוק עם סימן של הדולר...

       

      אבל, קשה לי להפטר מהאופטימיות שטבועה בכל נימי נפשי כל כך בקלות, ולכן אני ממשיכה בעשיה שלי. בצעדים קטנים. באמונה. בתקווה. משתדלת לא להתייאש בדרך ולא לתת לאחרים לייאש אותי. יש ירידות בדרך, אבל בסוף יהיה טוב, לא?

      חייב להיות.

       

      תודה!

      זהרית

       

       

        14/10/07 09:06:

      מסכימה איתך, שוב, כנראה שיש התאמה בין תפיסות העולם שלנו.

       

      רוצה להגיד בקשר לפסימיות שתלוי איזו, כי אם מדובר על פסימיות מתונה מעשית, יש בזה מעין חוכמת חיים, בד בבד עם האופטימיות צריכה להיות הכרה בפסימיות מסויימת, כדי לא להתאכזב קשות וכדי לנסות לפתור מראש קושי שנחזה בפסימיות.

       

      מכל הבלבולציה בדרך שניסיתי להסביר מקווה שהבנת.

       

      אני אישית אדם אופטימי-ריאלי.

       

       

       

       

        29/8/07 07:54:

      תודה, וכמו שקראתי כאן באיזה מקום.. בקרוב אצלך ;-)

       

        28/8/07 22:12:

      שי. אני הכי אופטימית בעולם...

      עד כדי כך אופטימית שאני בטוחה שאפילו המאבק המשותף שלנו יכול לשאת פירות יפים.

       

      אחלה פוסט.

      ארכיון

      פרופיל

      שי-כהן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין