כותרות TheMarker >
    ';

    תגובות (15)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      14/2/10 00:33:

    רודי  ,  ראש  עיריית  ניו  יורק  סיפר  איך  צמצם  את  האלימות

    בתחילה  הם  התמקדו  בשיטת  "החלונות  השבורים" .  מקומות  בהם  האלימות  תפסה  אינרציה  (  בלשוני  )  כי  לאחר  שהמקום  מתחיל  להיות  מוזנח,   מתאכלסים  שם  טיפוסים  מפוקפקים ,  ולאינרציה  יש  מומנט.  שבור  אתה  ותפסיק את  האירוע.  כך  למשל  בצמתים  בהן  היו  עוצרים  את  המכוניות  וסוחטים  מהן  כסף,  מצא שיטה לעצור  באשמת הפרעה  לתנועה את הקבוצות  הללו  ולרסן  את  הבעיה  בכבישים. כמו  צמתים  בהארלם.

       אחר  כך  הריצו  תכנית  שמיפתה  את  האלימות  לנקודות  ,  וכך  בישיבת בוקר,  היה  צריך  לדווח  מפקד כל  איזור  מה  עשה  לצמצום  האירועים.  המיפוי  עזר  להבנה  איפה לשים  את  מרכז  הכובד  של  הכוחות ,  וגם לשיתוף פעולה  ,  כשהסתבר  שבגבול  בין  שתי  שכונות  מנוקזים  הבעיות.

         אגב,  להגדרת  דיפוזיה,  ושאר  צמתים  יש  רק  משמעות אם ניתן  לנסח  זאת  במשוואה.  ההבדל  בין  משוואה  מסדר  ראשון  לשני  בבקרה,  ובריסון  התופעה  משמעותי  לחלוטין.

        בתורת  הרשתות,  המיוחסת  לאוילר,והוא אחד  מגאוני  המאות  האחרונות, שמכל  אירופה  עלו  ברגל  אליו  לפתור  בעיות , ומשוואות. כשהבעיה  הראשונה שהוא  כרגיל פתר,  היתה  מעבר גשרים

        בברכה

    שמעון

      19/10/09 20:48:

    יואב היקר,

     

    קצר ולעניין על שיטת "הנקודות החמות"(Hot Spots) - התזה והביקורת עליה תוכל למצוא ב:

     

     Weisburd David, Braga Anthony (eds.) (2006) Police Innovation - Contrasting Perspectives, Cambridge:

     University Press

     

    יש שם מאמר אחד של דויד וייסבורד ואנטוני בראגה המציג את התזה (עמ' 244-225) ומאמר ביקורת נגדי של דניס פ' רוזנבאום (Rosenbaum) (עמ' 263-245).

     

     הספר

     

     

     rאה באינטרנט במראה המקום המצורף.

     ובכלל, העברה בגוגל של השם של דויד והמושג "Hot Spots" יספק לך חומר רב... למשל, זה

     

    לדידי, התרכזות הפשיעה הנ"ל נובעת ממפגש של גורמי פשיעה ושל המשאבים להם הם נזקקים לביצוע הפשע. למשל, אזור הבורסה ליהלומים בת"א ידוע כריכוז של זנות, דבר המביא לשם לקוחות ומבטיח תזרים כספי; שכונה עשירה מבטיחה שלל לפורצים; קירבה לאוניברסיטה מספקת מתנדבים להפגנות אלימות, וכו'.

     

    האמנם אין בפשיעה משמעות לקישורים?

    אם מרכז עירוני מסויים משמש כאתר לסחר בסמים: מאיפה מגיעים הסמים? לאן הולך הכסף? אתה מגלה שקשרי הגומלין רבים מששיערת, ו"הקרסה" של רכזת "מקריסה" מקומות נוספים. 

    לכן, המלחמה הזו יעילה. לא מבזבזים בה עלויות של מעצר והעמדה לדין. פשוט מונעים פעילות ו"מייבשים" כלכלית, ואז - יש קריסה של מערכות בזו אחר זו. כך למשל הצליחו בניו יורק להבריח את המאפיה משוק הדגים - פשוט ע"י הברחת הלקוחות והטרדתם...

     

    באשר לג'וליאני, הסיפור הזה כבר הוכרע. הירידה בפשיעה מזה שני עשורים מקיפה את כל ארה"ב - כולל אלה שעשו ואלה שלא עשו... אין שם את "אפקט הבלון" ואין נדידה של פשיעה למקומות אחרים.

    וכל זה לא גורע מאומה מהאפקטיביות של יישומי ה-GIS. זה רק כיוון נוסף להסתכל על אותו הדבר...

     

    רק בריאות

     

    פיני

      18/10/09 11:19:


    לקבוצה המכובדת שלום רב

    תבורכו

    אתם מקדמים נושא

    זוהי "התארגנות-עצמית" בכל עצמתה

    "קפיצת המדרגה" הבאה תגיע מכוון

    שלא נוכל לשער כרגע.

    .

    ה-GIS חשוב, פירותיו מוכרים וההקשר לכאן נכון.

    אולם ברצוני להדגיש שהיתרון המשולב עם

    הרשתות בהכללה (החברתיות התהליכיות וכ"ו) יפתיע את כולנו בגדול.

    חוויתי זאת בהקשר יישומי

     .

    בהערכה רבה

    עפרון רזי 

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

      18/10/09 09:20:

    פיני,

     

    אשמח אם תוכל לצרף קישורים לפרסומים של פרופ' וויסברוד, כי בלעדיהם יש לי קושי לראות את הקשר בין תורת הרשתות לתופעת התרכזות הפשיעה בנקודות החמות.

     

    לדידי, התרכזות הפשיעה הנ"ל נובעת ממפגש של גורמי פשיעה ושל המשאבים להם הם נזקקים לביצוע הפשע. למשל, אזור הבורסה ליהלומים בת"א ידוע כריכוז של זנות, דבר המביא לשם לקוחות ומבטיח תזרים כספי; שכונה עשירה מבטיחה שלל לפורצים; קירבה לאוניברסיטה מספקת מתנדבים להפגנות אלימות, וכו'.

     

    הדוגמאות שסיפקת מתחום התחבורה מתאפיינות (א) בחשיבות הקישורים (נסיעות-המשך), ו-(ב) בקושי הלוגיסטי להתאושש מפגיעה ברכזת, ו-(ג) הפעולה המכוונת (פרואקטיבית) של המתכננים בהקמת או עיבוי רכזת. בפשיעה, לעומת זאת, אין לפי דעתי משמעות לקישורים, ולכן ההתאוששות מ-"חיסול" מוקד פשיעה "נהנה" מעקומת חזרה לשגרה תלולה יותר.

     

    בנוסף, המשטרה פועלת בצורה ריאקטיבית בתיעוד ומעקב הפשיעה, ועלולה לאתר מוקדים שלא-קיימים (false positive) עקב מרווח סמך קטן מדי.

     

    בדוגמא המצוטטת למכביר של ג'וליאני, חשוב לדעתי לבדוק את השינוי בשיעור הפשיעה במדינת ניו-יורק כולה ואף בשכנותיה. יתכן מאד שגורמי הפשיעה פשוט עברו לאיזורים אחרים, שפחות נהנים מסיקור תקשורתי, וגרמו שם לעליה מתואמת בפשיעה. הדבר דומה למי שמתעצל לכתת את רגליו עד לפח הזבל, ו-"תורם" את השקית שלו לחצר שכנו. הקמפיין של ג'וליאני, לא במקרה, סוקר בהרחבה כבר מראשיתו, ותרם להחלטת גורמי הפשיעה לקבל החלטה To Take Their Business Elsewhere.

     

    אני מסכים עם גלית גנאור שעולם יישומי ה-GIS (עימו יש לי היכרות לא מעטה) הוא קנדידט טוב להתמודדות כילית עם האתגר. אני מכיר יישומים דומים במערכות אורבניות.

      18/10/09 07:25:

    שרה היקרה,

     

    תודה מקרב לב מעפרון וממני...

     

    עיינה היקרה,

     

    אם הגעת מאוסטרליה, אין פלא שהבנת את הקשר שבין מקום לפשיעה, כיוון שלמשטרה הזו (כמו לקנדה למשל), יש זיקה חזקה מאוד למשטרות אמריקניות (שם יש את המשטרות הטובות ביותר והגרועות ביותר בעולם), ויש את הזמן והיכולת לברור את ה"פנינים" (כמעט) בלי תוצרי הלוואי.. 

     

    סוגיית האחריות המשטרתית לפשיעה היא סוגיה מרתקת במערכות מורכבות, שבטוח שנקדיש לה פוסט נפרד.

    אם תעשי רשימה של הגוראמים לפשיעה ותנסי לסמן לידם אילו מהגורמים מושפעים ע"י ישירות המשטרה, תגלי שאין למשטרה קשר לרוב הגורמים הללו. זה מצמצם מאוד את יכולת המשטרה להתמודד באפקטיביות עם הפשיעה, ועוד יותר - למדוד אותה באופן שייתן תשובות מדוייקות.

     

    בהיעדר יכולת למדוד - הכל בעיני המתבונן. לכן, ולמרות שהתפקיד של הורדת פשיעה איננו התפקיד העיקרי של משטרה, משטרות בעולם נוהגות לקבל אחריות על הפשיעה כשהיא יורדת, ולהתנער מהאחריות אליה כשהיא עולה. כך לדוגמה, הפכו ג'וליאני והמפכ"ל שלו בניו יורק, בראטון, למליונרים עקב ספרים שפרסמו כיצד הורידו את הפשיעה, אולם, כיצד נסביר את העובדה שבמקומות אחרים בארצות הברית ירדה הפשיעה באותם שעורים, בלי שהמשטרה עשתה משהו בנידון...

     

    ג'וליאני

     

    השיטה של פרופסור דויד וייסבורד נותנת אפשרות למדוד, וכשמודדים אין יותר סיפורים ואין דימויים. קודם, לפני ההתערבות המשטרתית היו X עבירות מדווחות ב"נקודה חמה", וחודש לאחר מכן אין שם כמעט עבירות - הרי לך מדד מצויין לאפקטיביות המשטרתית, נקי לחלוטין מדימויים וממניפולציות...

     

    רק בריאות

     

    פיני

      18/10/09 03:48:

    צטט: פיני יחזקאלי 2009-10-17 17:25:36

    עיינה,

     

    אני סבור שזו מהפיכה של ממש.

     

    קודם כל, ההתמקדות במקום ולא בעבריין - זה סוג של שיטור זול בהרבה (מחייב הרבה פחות תיקים פליליים) וגם אפקטיבי ויעיל בהרבה.

     

    תחשבי ולו רק על העובדה, שעד היום העיסוק בפשיעה היה אמורפי ולא מדיד. לפשיעה יש תכונה לעלות ולרדת בגלים, וכשהיא יורדת, משטרות נוהגות לקחת אחריות שלא מגיעה להם.

     

    זו הפעם הראשונה שניתן למדוד באופן מדוייק תרומה אמיתית של משטרה בתחום זה.

     

    היי פיני - צבעתי בצהוב משפטים שלא הבנתי ואשמח אם תוכל להסביר לי אותם.

     

    את ענין המהפכה אני קצת מתקשה להבין כי במקום מגורי באוסטרליה התמקדו במקום ולא (לא רק) בעבריין כבר לפני 15 שנים, וזה לא היה ייחודי לנו. אפילו השכן שלי שהיה שרברב אם אני לא טועה תפס אותי לשיחה בענייני דיומא מעל הגדר (אחרי שגזם את הדשא) ותירגם לי התנהגות רשתות לפשע במילים פשוטות מאד. נכון, הוא לא הביא הוכחות ואולי השרברבות עזרה לו להבין בקומון סנס שהיה לו. 

    אני ניזונה מחומר דל מאד סביב העבודה של וייסברוד ועדיין מסוגלת לזהות ולהעריך את התרומה בתחום של העתקה ככלי לחיזוי התנהגות של כנופיות/רשתות פשע.  לפי זה, לאוסטרלים היה חוש טוב ועכשיו יש להם את תורתו של וייסברוד כדי להגיד "אהה! היינו בכיוון הנכון". אני לא משוכנעת שהיום ניתן למדוד באופן מדויק אבל אני לוקחת בחשבון את האפשרות שאני לא מבינה עד הסוף.

     

    המהפך (יותר נכון - מפח) שחוויתי מהמעט שקראתי סביב תרומתו של פרופסור וייסברוד הוא ההצהרה שבישראל אי אפשר ליישם את המודל לשיטור זול, וכל זה למרות שכוחות החוק שלנו נעזרו בתוצרים שלו וראו כי טוב (לפחות עפ"י הפרסומים)

     

    מסקרן אותי לקרוא תמצית סביב שלבי ההתפתחות בעבודה של וייסברוד - לקרוא את הנושאים שהיו השלבים בסולם בו טיפסו אל ההעתקה.   התהליך מעניין אותי  לא פחות מהגילוי עצמו. 

      18/10/09 00:14:


    תודה רבה לך

    מרתק

     

      17/10/09 23:39:

    תמרה היקרה,

     

    תודה מקרב לב

     

    פרח

     

    עפרון ופיני

      17/10/09 23:35:

    גלית היקרה,

     

    את צודקת, אבל,

     

    רשת לא חייבת להיות חברתית. "סוכנים עצמאיים" ברשת יכולים להיות גם גורמים לא אנושיים - מחשבים למשל - או מקומות כמו במקרה שלנו. ניתוח הפשיעה והזרימה שלה מלמד שיש קשרי גומלין בין אתרי הפשיעה השונים ויש רכזות, בדיוק כמו רשת שדות תעופה למשל.

    הנה למשל רשת קווי התעופה בהודו (גם כן מקומות ולא אנשים). במה זה שונה מרשת מוקדי הפשיעה?

     

     

     רשת שדות התעופה בהודו

     

     

    ורשת הרי מתנהגת כמו רשת, למשל, בתכונה המובהקת שלה להתמרכז..

     

    רק בריאות ולהתראות בקרוב

     

    פיני

      17/10/09 21:31:


    מאמר מעניין מאוד. אבל לי הייתה חסרה בכל הניתוח השימוש בתחום - ה- GIS שהוא  ( geografical information systems)- מערכות מידע גיאגרפיות. כי בעצם מה שמדובר פה זה פחות רשת חברתית (וקשרים בין שחקנים) ויותר המיקום שלהם על גבי המפה - שזה בדיוק התחום בו עוסקים ב- GIS.

    יש הרבה מאוד יישומים מעניינים לתחום הזה והרבה מאוד תובנות ניתן לקבל מהסתכלות על המידע הקיים לא בטבלאות ונתונים אלה בצורה של מפות.

    סתם דוגמאות קטנות ליישומי GIS - צריכת מים לפי שכונות בעיר, הסתכלות על הדמוגרפיה של שכונה לפי כמות גני ילדים, בתי כנס, בתי ספר בשכונה,  ניתוח של פקקי תנועה בכבישים וכבישים עמוסים יותר / פחות.

    יש קשר בין רשתות לבין GIS, אבל רשתות חברתיות יותר עוסקות במיפוי יחסים ועוצה של קשרים בין אנשים ואילו GIS ימקם נתונים אילו על מפה .

     

      17/10/09 17:48:


    מאמר מצויין ומידע מרתק וחשוב.

     

    כל פעם מפתיע אותי מחדש כמה חקר הכאוס מתקדם במהירות.

     

    תיכף אבקש ממך רישמית חברות (:

      17/10/09 17:25:

    עיינה,

     

    אני סבור שזו מהפיכה של ממש.

     

    שיטור

     

    קודם כל, ההתמקדות במקום ולא בעבריין - זה סוג של שיטור זול בהרבה (מחייב הרבה פחות תיקים פליליים) וגם אפקטיבי ויעיל בהרבה.

     

    תחשבי ולו רק על העובדה, שעד היום העיסוק בפשיעה היה אמורפי ולא מדיד. לפשיעה יש תכונה לעלות ולרדת בגלים, וכשהיא יורדת, משטרות נוהגות לקחת אחריות שלא מגיעה להם.

     

    זו הפעם הראשונה שניתן למדוד באופן מדוייק תרומה אמיתית של משטרה בתחום זה.

      17/10/09 11:18:

    על רשתות ושיטור ידענו מזמן, רק בהרבה פחות מילים. ההתמודדות עם רובין הוד שגר ביער ותקף בדרכים ראשיות היא דוגמה אחת מיני רבות (זו הדוגמה הכי חביבה עלי כי הפושע גרם לקונפליקט של אזרחות טובה).

    פעם תלו שלטים של פני הפושע והפרס על ראשו כדי להמריץ שיטור אזרחי, ובמקביל שיטרו את הדרכים המועדות לפורענות. היום עושים מזה דוקטורט...?! 

    לא יודעת על מה הוא נשען במחקרים שלו, אבל אני לא רואה מקבילה בין התנהגות של רשתות לבין הגילוי והתרומה הלא מבוטלים עליהם הוא קיבל את פרס הנובל. SORRY.   

    שבת שלום ושיהיה רק בריאות ושמחה :)

     

      16/10/09 14:48:

    תודה מקרב לב...

     

    עפרון ופיני

      15/10/09 15:21:
    מעניין ומרתק כאחד !

    סוגיות מתקדמות בניהול - בלוג משותף עם עפרון רזי

    הבלוג מוקדש לסוגיות בניהול - כמו: יצירתיות, חדשנות, שיתוף פעולה בינמערכתי, קבלת החלטות, ייצור ידע והדמיית תהליכים - הנובעות מתורות חדשות יחסית, כ\"תורת הכאוס\", \"תורת המערכות המורכבות\", \"תורת הרשתות\" ו\"מהפיכת הויזואליזציה\". נשמח מאוד אם יימצאו לנו שותפים לדיון ולעיסוק בנושא

    "תורת רשתות" לסיוע מערכת אכיפת החוק

    15 תגובות   יום חמישי, 15/10/09, 14:38

    כאילו על מנת להמחיש את חשיבותן של הרשתות (Networks), והויזואליזציה

    (Visualization) אותה הדגמנו, ברמה הבסיסית ביותר, בפוסט הקודם,

    התבשרנו השבוע על הענקת "פרס שטוקהולם לקרימינולוגיה לשנת 2010" –

    הפרס היוקרתי ביותר בתחום המחקר הקרימינולוגי, שיש המקבילים אותו בתחום

    זה לפרס נובל – לפרופסור דוד וייסבורד מהמכון לקרימינולוגיה של האוניברסיטה

    העברית בירושלים.

     

    דויד וייסבורד

     

    האיש הצנוע והמיוחד הזה זכה בפרס, בין היתר, על תרומתו הייחודית בנושא

    "ההעתקה המרחבית של שיטור והשפעתה על שיעורי הפשיעה באזורים

    ממוקדים".

    שיטה זו, המכונה "נקודות חמות" ("Hot Spots"), מבוססת על "תורת הרשתות",

    ועל אחת התכונות החשובות של רשתות – נטייתן להתרכז.

    אבי תורת הרשתות, אלברט-לסלו ברבאשי מצא כי רשתות בעולם שלנו אינן

    מתנהגות באופן אקראי, קרי, לא כל ה"צמתים" (מפגשי הקיים ברשת) דומים

    זה לזה ולכל אחד מהם אין אותו מספר של קישורים, אלא שלרשתות יש נטייה

    להתמרכז: למשל, ברבאשי גילה כי ל- 90% מדפי האינטרנט יש עד 10

    קישורים בלבד. רק דפי אינטרנט בודדים זכו לרוב ה"כניסות", וברבאשי מכנה

    צמתים שולטים אלה בשם "רכזות" (ברבאשי, 2004, עמ' 141-140). כך נוכל

    למצוא שיש בעולם שדות תעופה רבים, אולם רק מעטים מנקזים אליהם כמות

    משמעותית של קווי מסילה. כך בנמלים, בשדות התעופה ובעצם, בכל תחום

    שבו אנו יכולים להגדיר "רשת" ולעקוב אחריה.

     

    ברבאשי

     

    (סליחה שהבאנו את תמונת הספר גם השבוע, אולם, זהו ספר חשוב במיוחד בתחום

    זה, ומומלץ מאוד למתעניינים בתחום לקוראו)

     

    למה הרכזות חשובות לנו?

    כיוון שנקודות התורפה של הרשת הן הרכזות שלה. פגיעה במספר שדות תעופה לא

    תשבש בהכרח את קווי הטיסות, אולם פגיעה ב"רכזת" משמעותית יכולה לעשות כן.

    כך, בתחום התעופה האווירית וכך גם בתחום הפשיעה.

     

    במה דברים אמורים?

    בעוד המשטרה נוהגת בדרך כלל להתמקד בעבריינים ולא במקומות הפשיעה,

    הסיט פרופסור וייסבורד את המוקד מהעבריין למקום העבירה.

    אם נשים על המפה נקודה בכל מקום שבו נודע לנו על עבירה נקבל רשת של מקומות

    שבהם בוצעה הפשיעה, הבנויה מהמקומות שבהם בוצעה הפשיעה ומהקשרים ביניהם.

    מאחר ונטייתן של רשתות "להתמרכז", לא יחולקו המקומות שבהם התבצעה עבירה

    באופן אחיד על גבי המפה. אם נגדיל את טווח הזמן ותתווספנה נקודות על גבי המפה,

    הנקודות הללו תתרכזנה ונמצא "רכזות" ה"שואבות" אליהן את מירב הפשיעה.

    אם נרצה להשתכלל, נוכל להפריד בעזרת צבעים שונים, כפי שעשינו ברשת שדות

    התעופה, בין סוגים שונים של פשיעה ובין השעות שבהן בוצעו.

     

    אפשר להתבונן במפות ברמת המאקרו, למשל, על מנת להבין את המקומות העיקריים

    שבהם מתרחש פשע מסויים. לדוגמה, המפה שבתחילת הפוסט ממחישה את ריכוז

    המקומות שבהם מתרחשים "פשעי שנאה" בלוס אנג'לס, כשהצבעים משמשים

    להדגשת מידת השכיחות שלהם: לבן - ללא עבירות; צהוב - מועט יחסית; כתום: רב יותר;

    וכלה באדום כהה - הריכוז הגדול ביותר.

    אולם, השימוש החשוב ביותר שנעשה ברשתות הללו הוא ברמה הטקטית, של רחובות

    ומרכזים בעיר, שם נלחמת המשטרה בעבריינים על בסיס מקומי ויום יומי.

     

    נקודות חמות

     

    התמקדות של המשטרה, כאסטרטגיה עיקרית, ב"נקודות" הללו ו"הקרסתן" תביא בהכרח

    לירידת הפשיעה.

     

    אמנם, חלק מהפשיעה תועבר למקומות אחרים (תופעה הקרויה "העתקה" – 

     Displacement), אולם, במקביל, יש תופעה למרות שהפעילות המשטרתית מכוונת לסוג

    עבירות מסוים, גם עבריינים מתחומים אחרים מפחיתים את פעילותם באותו אזור ושוב,

    סה"כ הפשיעה קטן (תופעה זו קרויה 'פיעפוע' – Defusion). אותה פשיעה שמועתקת

    תיטה שוב להצטופף ב"רכזות", ואם מתקיים מעקב רציף אחר היווצרות רכזות חדשות

    והמאמץ מתמקד מ"רכזות" שהוקרסו לחדשות, כי אז אמורה המשטרה להצליח להוריד

    פשיעה באופן רציף.

     

    סיפרנו, כי מחקרו של פרופסור דויד וייסבורד הביא להסטת המאמץ המשטרתי, במשטרות

    מסוימות במערב, להתמקדות במקומות שבהם מתרחשת פשיעה ולא בעבריינים, אולם

    "תורת הרשתות" מסייעת למשטרות בעולם המערבי גם בהתמודדות עם עבריינים. למשל,

    מניתוח שיחות הטלפון של קבוצת אנשים (טרוריסטים / עבריינים) ניתן לבנות רשת, שעד

    מהרה יבלטו הרכזות שבה, ודרך זה להבין מיהם מנהיגיה.

     

    אלו רק המחשות ספורות, על קצה המזלג ממש, ל"קפיצות המדרגה" שניתן לעשות בעזרתן של

    תורות מתקדמות כ"תורת הרשתות", ה"ויזואליזציה" ו"תורת המערכות המורכבות".

    מה צופן לנו העתיד בתחום זה? דומה שהמציאות תעלה על כל דמיון...

    דרג את התוכן:

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/2/10 00:33:

      רודי  ,  ראש  עיריית  ניו  יורק  סיפר  איך  צמצם  את  האלימות

      בתחילה  הם  התמקדו  בשיטת  "החלונות  השבורים" .  מקומות  בהם  האלימות  תפסה  אינרציה  (  בלשוני  )  כי  לאחר  שהמקום  מתחיל  להיות  מוזנח,   מתאכלסים  שם  טיפוסים  מפוקפקים ,  ולאינרציה  יש  מומנט.  שבור  אתה  ותפסיק את  האירוע.  כך  למשל  בצמתים  בהן  היו  עוצרים  את  המכוניות  וסוחטים  מהן  כסף,  מצא שיטה לעצור  באשמת הפרעה  לתנועה את הקבוצות  הללו  ולרסן  את  הבעיה  בכבישים. כמו  צמתים  בהארלם.

         אחר  כך  הריצו  תכנית  שמיפתה  את  האלימות  לנקודות  ,  וכך  בישיבת בוקר,  היה  צריך  לדווח  מפקד כל  איזור  מה  עשה  לצמצום  האירועים.  המיפוי  עזר  להבנה  איפה לשים  את  מרכז  הכובד  של  הכוחות ,  וגם לשיתוף פעולה  ,  כשהסתבר  שבגבול  בין  שתי  שכונות  מנוקזים  הבעיות.

           אגב,  להגדרת  דיפוזיה,  ושאר  צמתים  יש  רק  משמעות אם ניתן  לנסח  זאת  במשוואה.  ההבדל  בין  משוואה  מסדר  ראשון  לשני  בבקרה,  ובריסון  התופעה  משמעותי  לחלוטין.

          בתורת  הרשתות,  המיוחסת  לאוילר,והוא אחד  מגאוני  המאות  האחרונות, שמכל  אירופה  עלו  ברגל  אליו  לפתור  בעיות , ומשוואות. כשהבעיה  הראשונה שהוא  כרגיל פתר,  היתה  מעבר גשרים

          בברכה

      שמעון

        19/10/09 20:48:

      יואב היקר,

       

      קצר ולעניין על שיטת "הנקודות החמות"(Hot Spots) - התזה והביקורת עליה תוכל למצוא ב:

       

       Weisburd David, Braga Anthony (eds.) (2006) Police Innovation - Contrasting Perspectives, Cambridge:

       University Press

       

      יש שם מאמר אחד של דויד וייסבורד ואנטוני בראגה המציג את התזה (עמ' 244-225) ומאמר ביקורת נגדי של דניס פ' רוזנבאום (Rosenbaum) (עמ' 263-245).

       

       הספר

       

       

       rאה באינטרנט במראה המקום המצורף.

       ובכלל, העברה בגוגל של השם של דויד והמושג "Hot Spots" יספק לך חומר רב... למשל, זה

       

      לדידי, התרכזות הפשיעה הנ"ל נובעת ממפגש של גורמי פשיעה ושל המשאבים להם הם נזקקים לביצוע הפשע. למשל, אזור הבורסה ליהלומים בת"א ידוע כריכוז של זנות, דבר המביא לשם לקוחות ומבטיח תזרים כספי; שכונה עשירה מבטיחה שלל לפורצים; קירבה לאוניברסיטה מספקת מתנדבים להפגנות אלימות, וכו'.

       

      האמנם אין בפשיעה משמעות לקישורים?

      אם מרכז עירוני מסויים משמש כאתר לסחר בסמים: מאיפה מגיעים הסמים? לאן הולך הכסף? אתה מגלה שקשרי הגומלין רבים מששיערת, ו"הקרסה" של רכזת "מקריסה" מקומות נוספים. 

      לכן, המלחמה הזו יעילה. לא מבזבזים בה עלויות של מעצר והעמדה לדין. פשוט מונעים פעילות ו"מייבשים" כלכלית, ואז - יש קריסה של מערכות בזו אחר זו. כך למשל הצליחו בניו יורק להבריח את המאפיה משוק הדגים - פשוט ע"י הברחת הלקוחות והטרדתם...

       

      באשר לג'וליאני, הסיפור הזה כבר הוכרע. הירידה בפשיעה מזה שני עשורים מקיפה את כל ארה"ב - כולל אלה שעשו ואלה שלא עשו... אין שם את "אפקט הבלון" ואין נדידה של פשיעה למקומות אחרים.

      וכל זה לא גורע מאומה מהאפקטיביות של יישומי ה-GIS. זה רק כיוון נוסף להסתכל על אותו הדבר...

       

      רק בריאות

       

      פיני

        18/10/09 11:19:


      לקבוצה המכובדת שלום רב

      תבורכו

      אתם מקדמים נושא

      זוהי "התארגנות-עצמית" בכל עצמתה

      "קפיצת המדרגה" הבאה תגיע מכוון

      שלא נוכל לשער כרגע.

      .

      ה-GIS חשוב, פירותיו מוכרים וההקשר לכאן נכון.

      אולם ברצוני להדגיש שהיתרון המשולב עם

      הרשתות בהכללה (החברתיות התהליכיות וכ"ו) יפתיע את כולנו בגדול.

      חוויתי זאת בהקשר יישומי

       .

      בהערכה רבה

      עפרון רזי 

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

        18/10/09 09:20:

      פיני,

       

      אשמח אם תוכל לצרף קישורים לפרסומים של פרופ' וויסברוד, כי בלעדיהם יש לי קושי לראות את הקשר בין תורת הרשתות לתופעת התרכזות הפשיעה בנקודות החמות.

       

      לדידי, התרכזות הפשיעה הנ"ל נובעת ממפגש של גורמי פשיעה ושל המשאבים להם הם נזקקים לביצוע הפשע. למשל, אזור הבורסה ליהלומים בת"א ידוע כריכוז של זנות, דבר המביא לשם לקוחות ומבטיח תזרים כספי; שכונה עשירה מבטיחה שלל לפורצים; קירבה לאוניברסיטה מספקת מתנדבים להפגנות אלימות, וכו'.

       

      הדוגמאות שסיפקת מתחום התחבורה מתאפיינות (א) בחשיבות הקישורים (נסיעות-המשך), ו-(ב) בקושי הלוגיסטי להתאושש מפגיעה ברכזת, ו-(ג) הפעולה המכוונת (פרואקטיבית) של המתכננים בהקמת או עיבוי רכזת. בפשיעה, לעומת זאת, אין לפי דעתי משמעות לקישורים, ולכן ההתאוששות מ-"חיסול" מוקד פשיעה "נהנה" מעקומת חזרה לשגרה תלולה יותר.

       

      בנוסף, המשטרה פועלת בצורה ריאקטיבית בתיעוד ומעקב הפשיעה, ועלולה לאתר מוקדים שלא-קיימים (false positive) עקב מרווח סמך קטן מדי.

       

      בדוגמא המצוטטת למכביר של ג'וליאני, חשוב לדעתי לבדוק את השינוי בשיעור הפשיעה במדינת ניו-יורק כולה ואף בשכנותיה. יתכן מאד שגורמי הפשיעה פשוט עברו לאיזורים אחרים, שפחות נהנים מסיקור תקשורתי, וגרמו שם לעליה מתואמת בפשיעה. הדבר דומה למי שמתעצל לכתת את רגליו עד לפח הזבל, ו-"תורם" את השקית שלו לחצר שכנו. הקמפיין של ג'וליאני, לא במקרה, סוקר בהרחבה כבר מראשיתו, ותרם להחלטת גורמי הפשיעה לקבל החלטה To Take Their Business Elsewhere.

       

      אני מסכים עם גלית גנאור שעולם יישומי ה-GIS (עימו יש לי היכרות לא מעטה) הוא קנדידט טוב להתמודדות כילית עם האתגר. אני מכיר יישומים דומים במערכות אורבניות.

        18/10/09 07:25:

      שרה היקרה,

       

      תודה מקרב לב מעפרון וממני...

       

      עיינה היקרה,

       

      אם הגעת מאוסטרליה, אין פלא שהבנת את הקשר שבין מקום לפשיעה, כיוון שלמשטרה הזו (כמו לקנדה למשל), יש זיקה חזקה מאוד למשטרות אמריקניות (שם יש את המשטרות הטובות ביותר והגרועות ביותר בעולם), ויש את הזמן והיכולת לברור את ה"פנינים" (כמעט) בלי תוצרי הלוואי.. 

       

      סוגיית האחריות המשטרתית לפשיעה היא סוגיה מרתקת במערכות מורכבות, שבטוח שנקדיש לה פוסט נפרד.

      אם תעשי רשימה של הגוראמים לפשיעה ותנסי לסמן לידם אילו מהגורמים מושפעים ע"י ישירות המשטרה, תגלי שאין למשטרה קשר לרוב הגורמים הללו. זה מצמצם מאוד את יכולת המשטרה להתמודד באפקטיביות עם הפשיעה, ועוד יותר - למדוד אותה באופן שייתן תשובות מדוייקות.

       

      בהיעדר יכולת למדוד - הכל בעיני המתבונן. לכן, ולמרות שהתפקיד של הורדת פשיעה איננו התפקיד העיקרי של משטרה, משטרות בעולם נוהגות לקבל אחריות על הפשיעה כשהיא יורדת, ולהתנער מהאחריות אליה כשהיא עולה. כך לדוגמה, הפכו ג'וליאני והמפכ"ל שלו בניו יורק, בראטון, למליונרים עקב ספרים שפרסמו כיצד הורידו את הפשיעה, אולם, כיצד נסביר את העובדה שבמקומות אחרים בארצות הברית ירדה הפשיעה באותם שעורים, בלי שהמשטרה עשתה משהו בנידון...

       

      ג'וליאני

       

      השיטה של פרופסור דויד וייסבורד נותנת אפשרות למדוד, וכשמודדים אין יותר סיפורים ואין דימויים. קודם, לפני ההתערבות המשטרתית היו X עבירות מדווחות ב"נקודה חמה", וחודש לאחר מכן אין שם כמעט עבירות - הרי לך מדד מצויין לאפקטיביות המשטרתית, נקי לחלוטין מדימויים וממניפולציות...

       

      רק בריאות

       

      פיני

        18/10/09 03:48:

      צטט: פיני יחזקאלי 2009-10-17 17:25:36

      עיינה,

       

      אני סבור שזו מהפיכה של ממש.

       

      קודם כל, ההתמקדות במקום ולא בעבריין - זה סוג של שיטור זול בהרבה (מחייב הרבה פחות תיקים פליליים) וגם אפקטיבי ויעיל בהרבה.

       

      תחשבי ולו רק על העובדה, שעד היום העיסוק בפשיעה היה אמורפי ולא מדיד. לפשיעה יש תכונה לעלות ולרדת בגלים, וכשהיא יורדת, משטרות נוהגות לקחת אחריות שלא מגיעה להם.

       

      זו הפעם הראשונה שניתן למדוד באופן מדוייק תרומה אמיתית של משטרה בתחום זה.

       

      היי פיני - צבעתי בצהוב משפטים שלא הבנתי ואשמח אם תוכל להסביר לי אותם.

       

      את ענין המהפכה אני קצת מתקשה להבין כי במקום מגורי באוסטרליה התמקדו במקום ולא (לא רק) בעבריין כבר לפני 15 שנים, וזה לא היה ייחודי לנו. אפילו השכן שלי שהיה שרברב אם אני לא טועה תפס אותי לשיחה בענייני דיומא מעל הגדר (אחרי שגזם את הדשא) ותירגם לי התנהגות רשתות לפשע במילים פשוטות מאד. נכון, הוא לא הביא הוכחות ואולי השרברבות עזרה לו להבין בקומון סנס שהיה לו. 

      אני ניזונה מחומר דל מאד סביב העבודה של וייסברוד ועדיין מסוגלת לזהות ולהעריך את התרומה בתחום של העתקה ככלי לחיזוי התנהגות של כנופיות/רשתות פשע.  לפי זה, לאוסטרלים היה חוש טוב ועכשיו יש להם את תורתו של וייסברוד כדי להגיד "אהה! היינו בכיוון הנכון". אני לא משוכנעת שהיום ניתן למדוד באופן מדויק אבל אני לוקחת בחשבון את האפשרות שאני לא מבינה עד הסוף.

       

      המהפך (יותר נכון - מפח) שחוויתי מהמעט שקראתי סביב תרומתו של פרופסור וייסברוד הוא ההצהרה שבישראל אי אפשר ליישם את המודל לשיטור זול, וכל זה למרות שכוחות החוק שלנו נעזרו בתוצרים שלו וראו כי טוב (לפחות עפ"י הפרסומים)

       

      מסקרן אותי לקרוא תמצית סביב שלבי ההתפתחות בעבודה של וייסברוד - לקרוא את הנושאים שהיו השלבים בסולם בו טיפסו אל ההעתקה.   התהליך מעניין אותי  לא פחות מהגילוי עצמו. 

        18/10/09 00:14:


      תודה רבה לך

      מרתק

       

        17/10/09 23:39:

      תמרה היקרה,

       

      תודה מקרב לב

       

      פרח

       

      עפרון ופיני

        17/10/09 23:35:

      גלית היקרה,

       

      את צודקת, אבל,

       

      רשת לא חייבת להיות חברתית. "סוכנים עצמאיים" ברשת יכולים להיות גם גורמים לא אנושיים - מחשבים למשל - או מקומות כמו במקרה שלנו. ניתוח הפשיעה והזרימה שלה מלמד שיש קשרי גומלין בין אתרי הפשיעה השונים ויש רכזות, בדיוק כמו רשת שדות תעופה למשל.

      הנה למשל רשת קווי התעופה בהודו (גם כן מקומות ולא אנשים). במה זה שונה מרשת מוקדי הפשיעה?

       

       

       רשת שדות התעופה בהודו

       

       

      ורשת הרי מתנהגת כמו רשת, למשל, בתכונה המובהקת שלה להתמרכז..

       

      רק בריאות ולהתראות בקרוב

       

      פיני

        17/10/09 21:31:


      מאמר מעניין מאוד. אבל לי הייתה חסרה בכל הניתוח השימוש בתחום - ה- GIS שהוא  ( geografical information systems)- מערכות מידע גיאגרפיות. כי בעצם מה שמדובר פה זה פחות רשת חברתית (וקשרים בין שחקנים) ויותר המיקום שלהם על גבי המפה - שזה בדיוק התחום בו עוסקים ב- GIS.

      יש הרבה מאוד יישומים מעניינים לתחום הזה והרבה מאוד תובנות ניתן לקבל מהסתכלות על המידע הקיים לא בטבלאות ונתונים אלה בצורה של מפות.

      סתם דוגמאות קטנות ליישומי GIS - צריכת מים לפי שכונות בעיר, הסתכלות על הדמוגרפיה של שכונה לפי כמות גני ילדים, בתי כנס, בתי ספר בשכונה,  ניתוח של פקקי תנועה בכבישים וכבישים עמוסים יותר / פחות.

      יש קשר בין רשתות לבין GIS, אבל רשתות חברתיות יותר עוסקות במיפוי יחסים ועוצה של קשרים בין אנשים ואילו GIS ימקם נתונים אילו על מפה .

       

        17/10/09 17:48:


      מאמר מצויין ומידע מרתק וחשוב.

       

      כל פעם מפתיע אותי מחדש כמה חקר הכאוס מתקדם במהירות.

       

      תיכף אבקש ממך רישמית חברות (:

        17/10/09 17:25:

      עיינה,

       

      אני סבור שזו מהפיכה של ממש.

       

      שיטור

       

      קודם כל, ההתמקדות במקום ולא בעבריין - זה סוג של שיטור זול בהרבה (מחייב הרבה פחות תיקים פליליים) וגם אפקטיבי ויעיל בהרבה.

       

      תחשבי ולו רק על העובדה, שעד היום העיסוק בפשיעה היה אמורפי ולא מדיד. לפשיעה יש תכונה לעלות ולרדת בגלים, וכשהיא יורדת, משטרות נוהגות לקחת אחריות שלא מגיעה להם.

       

      זו הפעם הראשונה שניתן למדוד באופן מדוייק תרומה אמיתית של משטרה בתחום זה.

        17/10/09 11:18:

      על רשתות ושיטור ידענו מזמן, רק בהרבה פחות מילים. ההתמודדות עם רובין הוד שגר ביער ותקף בדרכים ראשיות היא דוגמה אחת מיני רבות (זו הדוגמה הכי חביבה עלי כי הפושע גרם לקונפליקט של אזרחות טובה).

      פעם תלו שלטים של פני הפושע והפרס על ראשו כדי להמריץ שיטור אזרחי, ובמקביל שיטרו את הדרכים המועדות לפורענות. היום עושים מזה דוקטורט...?! 

      לא יודעת על מה הוא נשען במחקרים שלו, אבל אני לא רואה מקבילה בין התנהגות של רשתות לבין הגילוי והתרומה הלא מבוטלים עליהם הוא קיבל את פרס הנובל. SORRY.   

      שבת שלום ושיהיה רק בריאות ושמחה :)

       

        16/10/09 14:48:

      תודה מקרב לב...

       

      עפרון ופיני

        15/10/09 15:21:
      מעניין ומרתק כאחד !

      ארכיון

      פרופיל

      פיני יחזקאלי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין