שאלתם את עצמכם פעם למה דווקא במערכות יחסים הכי קרובות שלנו, עם המשפחה, בן/בת הזוג, חברים טובים... יש לנו הכי הרבה מתחים, ריבים וחילוקי דעות ?

דווקא למערכות יחסים הללו אנחנו בד"כ מגיעים עם מערך של ציפיות שחלקן אנחנו לא מתקשרים עם האדם השני, אלא אנחנו מצפים "שיקלוט" לבד. בשורה התחתונה אנחנו מצפים שהרבה דברים יקרו מעליהם. בדרך התנהלות זו אנחנו למעשה יוצרים מתח תמידי בינינו לאדם השני, ולעיתים בלי להיות מודע לכך האדם השני תמיד ילך על ידנו על ביצים מפחד שלא יעמוד בציפיותינו.

איך פותרים את זה ?

ראשית, כשאתם נמצאים במערכת יחסים (מכל סוג) עם מישהו, אל תבואו עם ציפיות. כשאתם באים עם ציפיות אתם מתנים את הנתינה שלכם ובכך הופכים את הנתינה שלכם ל"מחושבת". בואו כלוח חלק.

אבל אם אני לא אצפה לכלום, אני לא אקבל כלום.

היקום שלנו עובד כמו בומרנג. כשאנחנו נותנים אנחנו אוטומטית מתחילים לקבל בחזרה. קודם כל מעצם הנתינה ואח"כ מהסביבה שבאופן טבעי מתחילה להחזיר.
נקודה נוספת וחשובה. כאשר אני בא לתוך מערכת היחסים ללא ציפיות, אין זה אומר שאני חייב להישאר בתוך מערכת היחסים בכל מחיר.
במידה ואני נמצא במערכת יחסים שמכאיבה לי באופן תמידי, יתכן שיגיע הרגע להגיד תודה ושלום לאותה מערכת היחסים.

אני עדיין לא לגמרי מבין, מצד אחד לא לצפות לכלום ומצד שני לפרק את מערכת היחסים ?

בוא נסתכל רגע על עולמם של הילדים. שילד משחק במשחק וכיף לו, הוא ממשיך. כשהמשחק הזה כבר לא מהנה אותו הוא מניח אותו בצד ועובר הלאה למשהו אחר. האם בדרך לזה הילד התאכזב ? האם הוא כעס על המשחק ? האם הוא ציפה שהמשחק ימשיך להסב לו הנאה ?
התשובה לכל השאלות הללו היא כמובן לא. הילד היה כל כולו בתוך הרגע. כשהוא חווה הנאה הוא המשיך, כשהוא איבד עניין הוא עבר הלאה למשהו אחר.

אני חושב שאני מתחיל להבין. אבל עדיין לא ברור לי לגמרי מה הכוונה להיות בתוך הרגע.

כשאני מצפה שדברים יקרו אני מערב שני מימדי זמן שלאו דווקא קשורים למה שקורה כרגע:
העבר, שהוא מקום הלידה של הציפיות שלי, כי אם לא היו לי התנסויות קודמות לא היה לי למה לצפות.
והעתיד, שבו אני למעשה "מחכה" שתתגשם הציפייה שלי.
המציאות מתרחשת אך ורק כרגע, כאן ועכשיו, למעשה כשאני עסוק בציפיות שלי מאחרים אני חי באשליה שמבוססת על התנסויות קודמות ותקוות לעתיד ואני מנותק ממה שמתרחש כרגע.
האגו שלנו מוזן מהעבר ומהעתיד. ההוויה שלנו מכירה רק את הרגע הזה, כי רק בה היא מתקיימת.

איך אני מביא אותי להיות כל כולי בתוך הרגע הזה ?

זאת שאלה שרבים שואלים ומנסים להגיע לפתרונה.
אחת הדרכים הטובות ביותר לכך היא דרך ויתור על כל מערך הציפיות שלי. וע"י כך לבוא למערכות היחסים שלנו (כולל שלנו עם עצמנו) כלוח נקי.
דרך נוספת שרבים לומדים דרכה להתחבר לרגע הזה, היא דרך מדיטציה.

לסיכום, זכרו, ההוויה שלנו פועלת רק בכאן ועכשיו. אהבה ללא תנאי יכולה להתרחש רק שאנחנו נעים כלוח נקי, בלי ציפיות ובלי חשבונות.

אהבה רבה לכולם.