מותר לי הכל
מותק, אתה היחידי.
אין אחר מלבדך.
פוסטים פופולאריים
-
ת'אמת
18/8/09 | 786 צפיות
-
רק בריאות
8/9/09 | 580 צפיות
-
אולי די עם זה?!
23/2/10 | 383 צפיות
-
עין תחת עין, גרסת 2009
18/8/09 | 350 צפיות
-
פאק איט, בוא נפתח את זה!
11/12/09 | 1017 צפיות
-
בקטנה
14/7/11 | 743 צפיות
פוסטים אחרונים
- בקטנה 14/7/11
- ציטוט מהשולחן לידי 3/11/10
- יותר ויותר 14/10/10
- כל החוכמה 10/10/10
- סקס ועונשו 10/10/10
- ברווח 8/10/10
סחתיין עלי
טוב לי לעבוד איך שבא לי, לצאת מתי שבא לי, ולהתאהב קלות במי שבא לי. לפעמים הרווקות כל כך נוחה לי שאני רואה את הדאגה בעיני אנשים וכמעט מתנצלת. רווקות, לא במובן הבודד ונטול הזוגיות, אלא במובן נטול הטבעת וצפי לעתיד. כי זה שאני במערכת יחסים לא אומר שאני רוצה יותר. נוח לי להישאר ככה. שטחית, קלילה, בלונדינית עד הסוף. (הגזמתי)
so what?
למה נזכרתי בכל זה? מעבר למצב הרוח הטוב שקפץ עלי בימים האחרונים, יצא לי להתקל בכל מיני פוסטים נשיים לכאורה שבהן כל אחת מלהגת עמודים שלמים של כאב, גם בלי חרוזים זה מעיק עלי. אני מגלה את עצמי קוראת בחצי בוז, ביהירות של מי שלא נמצאת שם ובמקביל תוהה מאיפה זה מגיע. הרי אם חברה טובה שלי כואבת אני מזדהה ומרגישה איתה, אז למה כאן לא?
טוב, כי אלו לא החיים האמיתיים. ויסלחו לי כל אלו שלא יוצאים מהבית כדי לחזר וירטואלית על פתחו של כל בלונד רענן. הדה מרקר הזה הוא בעיקר הדחקה. וחצי ממלהגי הכאב כותבים בעיקר כדי לקבל תגובות "מהלב", כמו "וואו, ממש כתבת אותי".
אז פאק איט, אף אחד לא כותב אותי. (וטוב שכך) (אחרת היה יוצא לכם פוסט לא קוהרנטי)
|
תגובות אחרונות
-
מנומס
בתגובה על בקטנה
-
יונתן +
בתגובה על הנחיות לאחד וירטואלי
-
יונתן +
בתגובה על פאק איט, בוא נפתח את זה!
-
יונתן +
בתגובה על חינם זה רע
-
יונתן +
בתגובה על בנאליות
-
יונתן +
בתגובה על ברווח
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
די נו
(אל תיעלבי לי)
(את הספאמרית היחידה ששרדה אצלי)
(את כל השאר העפתי מייד)
(וזו מחמאה, בייבי)
(אל תבכייייייייייי)
אם את לא מעוניינת בלינקים דברי אלי.. לכבוד הוא לי לא לשלוח אלייך... אל תקראי לתכנים המאוד אישיים שלי 'ספאם'.. לא אוהבת ת'מילה הזאת... מעליבה שכמותך!
(הלכתי ליבב כמו כל השאר)
ביננו,
מילים הן סך הכל כלי תקשורתי המעביר מידע,
רוב המידע הוא מידע רגשי (אולי חוץ מעבודה),
ואני שואל את עצמי איזה מידע רגשי נושאות המילים שבפוסט הזה.
לא שואלים גבר כזו שאלה
יש לך בעיה עם האורך?
ככה זה כשהכל מותר .הדרך מתארכת
וואו ויני.
(הכחול הולם אותך)
(מבליט לך את העיניים)
אין מצב שזו את
(ספאמריות שכותבות בבולד צבעוני לעולם מאושרות)
(בדוק)
אמ-מה?
(ישר וימינה)
בטוחה שלא התכוונת אלי שם...
אבל איפה האמפטיה ?
מה, גם נשואים יכולים להיות ככה?
(קוראים לזה הדחקה, לא?)
:)
בהחלט סחטיין עליך
(ואני לא כותב את זה תחת איומים או משהו כזה)
כתבת כל כך משכנע, ואני כל כך מסכים איתך - אולי בהסתיגויות ממש פעוטות,
שהשתכנעתי שזה בסדר שגם אני בדיוק ככה (או לפחות מדמיין לעצמי שככה)