חולצה לבנה את לובשת הלילה,

חיוך של אישה ששולחת מבט, 

רוצה להמשיך ולנוע הלאה,

יש עוד דברים שעוד לא נתת...

חגורה אופנתית נשלפת בלחש,

מרגלך מורידה נעל אחת,

מסיטה ת'וילון שמשמיע מין רחש,

וסוגרת ת'אור באצבע אחת...

מדמה את עצמך למלכת הקדושים,

ברומא בימי יוליוס קיסר,

עם שני משרתים ואשכול ענבים,

מתחת לזוג ענפי תמר...

בתוכך ישנו להט שעוד לא יצא,

והחום בגוף מתפשט,

את זזה לאט על גבי המיטה,

והסדין הלבן מתקמט...